רפי עברון: הדולר יתמך בפערי הריביות למול העיקריים

בטווח הקרוב. כך מעריך האנליסט הראשי במטבע חוץ ובניירות ערך זרים ומנהל מחלקת שווקים בינלאומיים בבנק לאומי, רפי עברון. נתוני המאקרו שיפורסמו השבוע, הוא מציין, ישפיעו על המסחר
רפי עברון |

להערכתנו, הדולר צפוי להיתמך בזמן הקצר בפערי הריבית המתרחבים בינו לבין מטבעות כדוגמת האירו, הין והפר"ש. עם זאת שחקני המט"ח יעקבו בדריכות אחר הנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע ויחפשו רמזים אחר מהלכי הריבית הצפויים מצדו של הבנק הפדרלי במחצית הראשונה של 2006.

אכזבה מהנתונים, בעיקר מנתוני הצמיחה או התעסוקה, עלולה למתן ואף להפוך את מגמת התחזקות ממנה הדולר נהנה בשלושת החודשים האחרונים, במיוחד לנוכח התבטאויות חברי ועדת השווקים הפתוחים של הבנק הפדרלי בישיבתם האחרונה, המזהירות מפני ריסון יתר.

בתום מסחר תנודתי נוסף, האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 92.04 (לעומת 91.90 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור ממוצע של 0.2% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-12.2%.

לאחר שהדולר פתח את השבוע במגמת היחלשות עד לרמה של 1.185 דולר לאירו, הדולר חזר והתחזק בעקבות הצהרת נשיא הבנק האירופאי האחיד, טרישה, כי הוא איננו מצפה "לפתיחתה של סדרה" של העלאות ריבית. בכך, מיתן נשיא הבנק את הדברים שנשא לפני כשבועיים מהם ניתן היה להבין כי פער הריבית בין הדולר לבין המטבע האירופאי האחיד צפוי להצטמצם. בעקבות האמור, בסיכום שבועי האירו נחלש מול הדולר בשיעור של 0.4% וזה ננעל מול הדולר ברמה של 1.1725 דולר לאירו.

הליש"ט התייצבה למול הדולר ושחקה 0.2% בלבד משוויה. זאת, לאחר שפרוטוקול הדיונים של הבנק המרכזי גילה כי הותרת הריבית בחודש נובמבר ברמה של 4.5% הושגה בתמימות דעים מלאה של כל חברי הוועדה, מה שסתר הערכות קודמות בדבר ירידה קרובה הצפויה בריבית באנגליה ואשר גררה חולשה ניכרת בליש"ט.

בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: מכירות בתים קיימים בחודש אוקטובר (יום ב', צפי של 7.2 מיליון יחידות בגילום שנתי), הזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש אוקטובר (יום ג', צפי לגידול בשיעור חודשי של 1.5%), מדד אמון הצרכנים בחודש נובמבר (יום ג', צפי ל- 90), אומדן לצמיחת התמ"ג ברביע השלישי (יום ד', צפי ל- 4.0% בגילום שנתי, לעומת 3.8% באומדן הראשוני), ומספר תביעות האבטלה הראשוניות לשבוע שנסתיים ב-27 בנובמבר (יום ה', צפי ל- 325 אלפי תביעות, לעומת 335 אלפי תביעת בשבוע שקדם), גידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי בחודש נובמבר (יום ו', צפי ל- 215 אלפי מישרות חדשות, לעומת 56 אלפי מישרות באוקטובר).

בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני; בגירעון התקציבי; ובסיכון גיאו-פוליטי.

מאת: רפי עברון.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.