ביל גייטס: לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לבקר כאן
ממלא מקום ראש הממשלה, שר האוצר ושר התמ"ת אהוד אולמרט ויו"ר מיקרוסופט ביל גייטס הכריזו היום (ד') על השקת תוכנית משותפת לעבודה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. הסכם שיתוף הפעולה בין המדען הראשי וחברת מיקרוסופט נחתם הבוקר בפגישה בין ביל גייטס והשר אולמרט. במסגרת ההסכם תשקיע מיקרוסופט כ-1.4 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.
ש: מתי תבוא שוב?
"לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לביקור פה שוב", כך מבטיח היום (ד') יו"ר מיקרוסופט וארכיטקט התוכנה הראשי, ביל גייטס. "התחרות עם גוגל חיובית וטוב שקמים מתחרים חדשים. בשנים הקרובות יבוצעו הליכים מרחיקי לכת בתחום האינטרנט, או על ידינו או על ידי גוגל".
"הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות, ומצד אחד הדבר פותח תחרות לשוק הישראלי ולחברה כמו מיקרוסופט, ומצד שני זה פותח שוק לקוחות נוסף. כרגע השווקים הללו לא מתחרים בישראלי, משום שהם מתחרים בשירותים וישראל מתחרה בחדשנות".
ש: יש שווקים חדשים למיקרוסופט?
גייטס: "האופי של המוצרים שלנו השתנה. עברנו לשווקים נוספים מאז שקמנו. הרעיון העיקרי של מוצרינו נותר אותו הדבר. כשאנחנו נכנסים לשוק חדש, המטרה היא שהמערכת שלנו תהפוך לפלטפורמה של השוק. מיקרוסופט מייעדת את עצמה לשווקי המובייל כיום".
ש: האם אתה מאמין בקוד הפתוח?
גייטס: "גם אם הייתי נולד היום הייתי מנסה למכור את התוכנות שלי, ולא לשלוח אותן כקוד פתוח. אני עדיין מאמין שצריך להרוויח כסף על הדברים שאתה מייצר."
גייטס הוסיף כי "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. אנו נמשיך לפעול בשוק הסטארט-אפים התוסס של ישראל ולהציע סיוע לחברות מקומיות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התמ"ת, עם קרנות הון סיכון ועם יזמים ירחיב את הזמינות של השקעות הון לחברות טכנולוגיה מקומיות ויביא חידושים טכנולוגיים ישראליים לשוק העולמי".
מטרת התוכנית המשותפת עליה חתם גייטס עם אולמרט היא לספק לחברות סטארט-אפ שיעמדו בקריטריונים ערך מוסף גבוה שיסייע לצמיחתן ולהצלחתן בכל מחזור החיים: החל משלבי תכנון המוצר, פיתוחו ועד החדירה לשוק העולמי.
חברות סטארט-אפ שיבחרו לשתף פעולה עם מיקרוסופט יוכלו להסתייע בידע ובהכוונה במספר תחומים לרבות: ייעוץ טכנולוגי על מוצרי מיקרוסופט, חשיפה מוקדמת של מוצרים עתידיים ומפת הדרכים של מיקרוסופט, ייעוץ טכני סקירת ארכיטקטורת הפיתוח, הדרכה וייעוץ בתחומי הגנה על קניין רוחני ומודלים של רישוי.
בשלב הבא חברות שיימצאו מתאימות ייהנו משיתוף פעולה עסקי עם מיקרוסופט שיבוא לידי ביטוי בשיווק ויחסי ציבור משותפים, פיתוח עסקי וחשיפה נוספת לשוק הבינלאומי.
במסגרת התוכנית מיקרוסופט תציג בפני אנשי המדען הראשי את תחומי העניין שלה ותנסה לאתר חברות מבטיחות שמוצריהן הייחודיים משתלבים או ישתלבו בעתיד עם הסביבה הטכנולוגית שלה. פרויקטים אשר יבוצעו במסגרת זו ויעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי המדען הראשי יהיו זכאים לסיוע כספי אשר יבוא לידי ביטוי במימון חלק מעלויות המו"פ של החברות הישראליות, אשר ישתפו פעולה עם מיקרוסופט.
לדברי השר אולמרט, "התוכנית לשת"פ במו"פ עם חברות רב לאומיות, מסייעת למינוף היכולות הטכנולוגיות וכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית ניתנת האפשרות לחברות ישראליות לחבור לחברות רב-לאומיות וליהנות מיתרונות הגודל שחברות אלו מציעות הן בתחום המו"פ והן בשלב המסחור שלאחריו".
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי שיתוף הפעולה מושתת על מצב בו הצדדים מועילים ומחזקים אחד את השני ויוצרים יחד מצב של סינרגיזם בו מנוצל השילוב לשיפור כושר התחרותיות של המשתתפים. לדבריו "התוכנית לשת"פ במו"פ עם תאגידים רב לאומיים מגבירה באופן ניכר את חשיפתן של החברות הישראליות בפני תאגידים אלו וכתוצאה מכך את נגישותן לתשתית המדעית והמחקרית, המצוינות הטכנולוגית, הבסיס ההנדסי-ייצורי והתשתית השיווקית העומדים לרשות אותם תאגידי יעד".
צילום: ישראל מלובני
בתמונה: דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט העולמית, לימור לבנת, שרת החינוך של מדינת ישראל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
