ביל גייטס: לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לבקר כאן
ממלא מקום ראש הממשלה, שר האוצר ושר התמ"ת אהוד אולמרט ויו"ר מיקרוסופט ביל גייטס הכריזו היום (ד') על השקת תוכנית משותפת לעבודה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. הסכם שיתוף הפעולה בין המדען הראשי וחברת מיקרוסופט נחתם הבוקר בפגישה בין ביל גייטס והשר אולמרט. במסגרת ההסכם תשקיע מיקרוסופט כ-1.4 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.
ש: מתי תבוא שוב?
"לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לביקור פה שוב", כך מבטיח היום (ד') יו"ר מיקרוסופט וארכיטקט התוכנה הראשי, ביל גייטס. "התחרות עם גוגל חיובית וטוב שקמים מתחרים חדשים. בשנים הקרובות יבוצעו הליכים מרחיקי לכת בתחום האינטרנט, או על ידינו או על ידי גוגל".
"הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות, ומצד אחד הדבר פותח תחרות לשוק הישראלי ולחברה כמו מיקרוסופט, ומצד שני זה פותח שוק לקוחות נוסף. כרגע השווקים הללו לא מתחרים בישראלי, משום שהם מתחרים בשירותים וישראל מתחרה בחדשנות".
ש: יש שווקים חדשים למיקרוסופט?
גייטס: "האופי של המוצרים שלנו השתנה. עברנו לשווקים נוספים מאז שקמנו. הרעיון העיקרי של מוצרינו נותר אותו הדבר. כשאנחנו נכנסים לשוק חדש, המטרה היא שהמערכת שלנו תהפוך לפלטפורמה של השוק. מיקרוסופט מייעדת את עצמה לשווקי המובייל כיום".
ש: האם אתה מאמין בקוד הפתוח?
גייטס: "גם אם הייתי נולד היום הייתי מנסה למכור את התוכנות שלי, ולא לשלוח אותן כקוד פתוח. אני עדיין מאמין שצריך להרוויח כסף על הדברים שאתה מייצר."
גייטס הוסיף כי "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. אנו נמשיך לפעול בשוק הסטארט-אפים התוסס של ישראל ולהציע סיוע לחברות מקומיות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התמ"ת, עם קרנות הון סיכון ועם יזמים ירחיב את הזמינות של השקעות הון לחברות טכנולוגיה מקומיות ויביא חידושים טכנולוגיים ישראליים לשוק העולמי".
מטרת התוכנית המשותפת עליה חתם גייטס עם אולמרט היא לספק לחברות סטארט-אפ שיעמדו בקריטריונים ערך מוסף גבוה שיסייע לצמיחתן ולהצלחתן בכל מחזור החיים: החל משלבי תכנון המוצר, פיתוחו ועד החדירה לשוק העולמי.
חברות סטארט-אפ שיבחרו לשתף פעולה עם מיקרוסופט יוכלו להסתייע בידע ובהכוונה במספר תחומים לרבות: ייעוץ טכנולוגי על מוצרי מיקרוסופט, חשיפה מוקדמת של מוצרים עתידיים ומפת הדרכים של מיקרוסופט, ייעוץ טכני סקירת ארכיטקטורת הפיתוח, הדרכה וייעוץ בתחומי הגנה על קניין רוחני ומודלים של רישוי.
בשלב הבא חברות שיימצאו מתאימות ייהנו משיתוף פעולה עסקי עם מיקרוסופט שיבוא לידי ביטוי בשיווק ויחסי ציבור משותפים, פיתוח עסקי וחשיפה נוספת לשוק הבינלאומי.
במסגרת התוכנית מיקרוסופט תציג בפני אנשי המדען הראשי את תחומי העניין שלה ותנסה לאתר חברות מבטיחות שמוצריהן הייחודיים משתלבים או ישתלבו בעתיד עם הסביבה הטכנולוגית שלה. פרויקטים אשר יבוצעו במסגרת זו ויעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי המדען הראשי יהיו זכאים לסיוע כספי אשר יבוא לידי ביטוי במימון חלק מעלויות המו"פ של החברות הישראליות, אשר ישתפו פעולה עם מיקרוסופט.
לדברי השר אולמרט, "התוכנית לשת"פ במו"פ עם חברות רב לאומיות, מסייעת למינוף היכולות הטכנולוגיות וכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית ניתנת האפשרות לחברות ישראליות לחבור לחברות רב-לאומיות וליהנות מיתרונות הגודל שחברות אלו מציעות הן בתחום המו"פ והן בשלב המסחור שלאחריו".
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי שיתוף הפעולה מושתת על מצב בו הצדדים מועילים ומחזקים אחד את השני ויוצרים יחד מצב של סינרגיזם בו מנוצל השילוב לשיפור כושר התחרותיות של המשתתפים. לדבריו "התוכנית לשת"פ במו"פ עם תאגידים רב לאומיים מגבירה באופן ניכר את חשיפתן של החברות הישראליות בפני תאגידים אלו וכתוצאה מכך את נגישותן לתשתית המדעית והמחקרית, המצוינות הטכנולוגית, הבסיס ההנדסי-ייצורי והתשתית השיווקית העומדים לרשות אותם תאגידי יעד".
צילום: ישראל מלובני
בתמונה: דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט העולמית, לימור לבנת, שרת החינוך של מדינת ישראל.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
