ביל גייטס: לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לבקר כאן

יו"ר מיקרוסופט בת"א אומר: "הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות" * "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר"

ממלא מקום ראש הממשלה, שר האוצר ושר התמ"ת אהוד אולמרט ויו"ר מיקרוסופט ביל גייטס הכריזו היום (ד') על השקת תוכנית משותפת לעבודה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. הסכם שיתוף הפעולה בין המדען הראשי וחברת מיקרוסופט נחתם הבוקר בפגישה בין ביל גייטס והשר אולמרט. במסגרת ההסכם תשקיע מיקרוסופט כ-1.4 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

ש: מתי תבוא שוב?

"לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לביקור פה שוב", כך מבטיח היום (ד') יו"ר מיקרוסופט וארכיטקט התוכנה הראשי, ביל גייטס. "התחרות עם גוגל חיובית וטוב שקמים מתחרים חדשים. בשנים הקרובות יבוצעו הליכים מרחיקי לכת בתחום האינטרנט, או על ידינו או על ידי גוגל".

"הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות, ומצד אחד הדבר פותח תחרות לשוק הישראלי ולחברה כמו מיקרוסופט, ומצד שני זה פותח שוק לקוחות נוסף. כרגע השווקים הללו לא מתחרים בישראלי, משום שהם מתחרים בשירותים וישראל מתחרה בחדשנות".

ש: יש שווקים חדשים למיקרוסופט?

גייטס: "האופי של המוצרים שלנו השתנה. עברנו לשווקים נוספים מאז שקמנו. הרעיון העיקרי של מוצרינו נותר אותו הדבר. כשאנחנו נכנסים לשוק חדש, המטרה היא שהמערכת שלנו תהפוך לפלטפורמה של השוק. מיקרוסופט מייעדת את עצמה לשווקי המובייל כיום".

ש: האם אתה מאמין בקוד הפתוח?

גייטס: "גם אם הייתי נולד היום הייתי מנסה למכור את התוכנות שלי, ולא לשלוח אותן כקוד פתוח. אני עדיין מאמין שצריך להרוויח כסף על הדברים שאתה מייצר."

גייטס הוסיף כי "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. אנו נמשיך לפעול בשוק הסטארט-אפים התוסס של ישראל ולהציע סיוע לחברות מקומיות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התמ"ת, עם קרנות הון סיכון ועם יזמים ירחיב את הזמינות של השקעות הון לחברות טכנולוגיה מקומיות ויביא חידושים טכנולוגיים ישראליים לשוק העולמי".

מטרת התוכנית המשותפת עליה חתם גייטס עם אולמרט היא לספק לחברות סטארט-אפ שיעמדו בקריטריונים ערך מוסף גבוה שיסייע לצמיחתן ולהצלחתן בכל מחזור החיים: החל משלבי תכנון המוצר, פיתוחו ועד החדירה לשוק העולמי.

חברות סטארט-אפ שיבחרו לשתף פעולה עם מיקרוסופט יוכלו להסתייע בידע ובהכוונה במספר תחומים לרבות: ייעוץ טכנולוגי על מוצרי מיקרוסופט, חשיפה מוקדמת של מוצרים עתידיים ומפת הדרכים של מיקרוסופט, ייעוץ טכני סקירת ארכיטקטורת הפיתוח, הדרכה וייעוץ בתחומי הגנה על קניין רוחני ומודלים של רישוי.

בשלב הבא חברות שיימצאו מתאימות ייהנו משיתוף פעולה עסקי עם מיקרוסופט שיבוא לידי ביטוי בשיווק ויחסי ציבור משותפים, פיתוח עסקי וחשיפה נוספת לשוק הבינלאומי.

במסגרת התוכנית מיקרוסופט תציג בפני אנשי המדען הראשי את תחומי העניין שלה ותנסה לאתר חברות מבטיחות שמוצריהן הייחודיים משתלבים או ישתלבו בעתיד עם הסביבה הטכנולוגית שלה. פרויקטים אשר יבוצעו במסגרת זו ויעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי המדען הראשי יהיו זכאים לסיוע כספי אשר יבוא לידי ביטוי במימון חלק מעלויות המו"פ של החברות הישראליות, אשר ישתפו פעולה עם מיקרוסופט.

לדברי השר אולמרט, "התוכנית לשת"פ במו"פ עם חברות רב לאומיות, מסייעת למינוף היכולות הטכנולוגיות וכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית ניתנת האפשרות לחברות ישראליות לחבור לחברות רב-לאומיות וליהנות מיתרונות הגודל שחברות אלו מציעות הן בתחום המו"פ והן בשלב המסחור שלאחריו".

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי שיתוף הפעולה מושתת על מצב בו הצדדים מועילים ומחזקים אחד את השני ויוצרים יחד מצב של סינרגיזם בו מנוצל השילוב לשיפור כושר התחרותיות של המשתתפים. לדבריו "התוכנית לשת"פ במו"פ עם תאגידים רב לאומיים מגבירה באופן ניכר את חשיפתן של החברות הישראליות בפני תאגידים אלו וכתוצאה מכך את נגישותן לתשתית המדעית והמחקרית, המצוינות הטכנולוגית, הבסיס ההנדסי-ייצורי והתשתית השיווקית העומדים לרשות אותם תאגידי יעד".

צילום: ישראל מלובני

בתמונה: דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט העולמית, לימור לבנת, שרת החינוך של מדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.