ביל גייטס: לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לבקר כאן

יו"ר מיקרוסופט בת"א אומר: "הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות" * "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר"

ממלא מקום ראש הממשלה, שר האוצר ושר התמ"ת אהוד אולמרט ויו"ר מיקרוסופט ביל גייטס הכריזו היום (ד') על השקת תוכנית משותפת לעבודה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. הסכם שיתוף הפעולה בין המדען הראשי וחברת מיקרוסופט נחתם הבוקר בפגישה בין ביל גייטס והשר אולמרט. במסגרת ההסכם תשקיע מיקרוסופט כ-1.4 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

ש: מתי תבוא שוב?

"לא אחכה עוד 17 שנים עד שאחזור לביקור פה שוב", כך מבטיח היום (ד') יו"ר מיקרוסופט וארכיטקט התוכנה הראשי, ביל גייטס. "התחרות עם גוגל חיובית וטוב שקמים מתחרים חדשים. בשנים הקרובות יבוצעו הליכים מרחיקי לכת בתחום האינטרנט, או על ידינו או על ידי גוגל".

"הצטרפות סין והודו לשוק הן חדשות טובות, ומצד אחד הדבר פותח תחרות לשוק הישראלי ולחברה כמו מיקרוסופט, ומצד שני זה פותח שוק לקוחות נוסף. כרגע השווקים הללו לא מתחרים בישראלי, משום שהם מתחרים בשירותים וישראל מתחרה בחדשנות".

ש: יש שווקים חדשים למיקרוסופט?

גייטס: "האופי של המוצרים שלנו השתנה. עברנו לשווקים נוספים מאז שקמנו. הרעיון העיקרי של מוצרינו נותר אותו הדבר. כשאנחנו נכנסים לשוק חדש, המטרה היא שהמערכת שלנו תהפוך לפלטפורמה של השוק. מיקרוסופט מייעדת את עצמה לשווקי המובייל כיום".

ש: האם אתה מאמין בקוד הפתוח?

גייטס: "גם אם הייתי נולד היום הייתי מנסה למכור את התוכנות שלי, ולא לשלוח אותן כקוד פתוח. אני עדיין מאמין שצריך להרוויח כסף על הדברים שאתה מייצר."

גייטס הוסיף כי "ישראל היא מצבור אדיר של יזמות טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. אנו נמשיך לפעול בשוק הסטארט-אפים התוסס של ישראל ולהציע סיוע לחברות מקומיות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התמ"ת, עם קרנות הון סיכון ועם יזמים ירחיב את הזמינות של השקעות הון לחברות טכנולוגיה מקומיות ויביא חידושים טכנולוגיים ישראליים לשוק העולמי".

מטרת התוכנית המשותפת עליה חתם גייטס עם אולמרט היא לספק לחברות סטארט-אפ שיעמדו בקריטריונים ערך מוסף גבוה שיסייע לצמיחתן ולהצלחתן בכל מחזור החיים: החל משלבי תכנון המוצר, פיתוחו ועד החדירה לשוק העולמי.

חברות סטארט-אפ שיבחרו לשתף פעולה עם מיקרוסופט יוכלו להסתייע בידע ובהכוונה במספר תחומים לרבות: ייעוץ טכנולוגי על מוצרי מיקרוסופט, חשיפה מוקדמת של מוצרים עתידיים ומפת הדרכים של מיקרוסופט, ייעוץ טכני סקירת ארכיטקטורת הפיתוח, הדרכה וייעוץ בתחומי הגנה על קניין רוחני ומודלים של רישוי.

בשלב הבא חברות שיימצאו מתאימות ייהנו משיתוף פעולה עסקי עם מיקרוסופט שיבוא לידי ביטוי בשיווק ויחסי ציבור משותפים, פיתוח עסקי וחשיפה נוספת לשוק הבינלאומי.

במסגרת התוכנית מיקרוסופט תציג בפני אנשי המדען הראשי את תחומי העניין שלה ותנסה לאתר חברות מבטיחות שמוצריהן הייחודיים משתלבים או ישתלבו בעתיד עם הסביבה הטכנולוגית שלה. פרויקטים אשר יבוצעו במסגרת זו ויעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי המדען הראשי יהיו זכאים לסיוע כספי אשר יבוא לידי ביטוי במימון חלק מעלויות המו"פ של החברות הישראליות, אשר ישתפו פעולה עם מיקרוסופט.

לדברי השר אולמרט, "התוכנית לשת"פ במו"פ עם חברות רב לאומיות, מסייעת למינוף היכולות הטכנולוגיות וכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית ניתנת האפשרות לחברות ישראליות לחבור לחברות רב-לאומיות וליהנות מיתרונות הגודל שחברות אלו מציעות הן בתחום המו"פ והן בשלב המסחור שלאחריו".

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי שיתוף הפעולה מושתת על מצב בו הצדדים מועילים ומחזקים אחד את השני ויוצרים יחד מצב של סינרגיזם בו מנוצל השילוב לשיפור כושר התחרותיות של המשתתפים. לדבריו "התוכנית לשת"פ במו"פ עם תאגידים רב לאומיים מגבירה באופן ניכר את חשיפתן של החברות הישראליות בפני תאגידים אלו וכתוצאה מכך את נגישותן לתשתית המדעית והמחקרית, המצוינות הטכנולוגית, הבסיס ההנדסי-ייצורי והתשתית השיווקית העומדים לרשות אותם תאגידי יעד".

צילום: ישראל מלובני

בתמונה: דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט העולמית, לימור לבנת, שרת החינוך של מדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.