תוסף מזון
צילום: Pixabay

לראשונה: שותפות להשקעה בפודטק יוצאת להנפקה בתל אביב

נקסט פוד, שתנוהל על ידי חנן שניידר, תגייס 25 מיליון שקל להשקעות בפודטק בשלב הראשון. ההשקעה הראשונה תהיה בחברת SavorEat, המדפיסה תחליפי בשר בתלת ממד
ארז ליבנה | (3)

אם בתחילה המגפה שמה מעצור לכל ההנפקות בבורסה, נראה שבשבועות האחרונים ישנה התחממות בגזרה. היום הודיעה חברת נקסט פוד (Next Food), כי היא יוצאת לרואדשואו. החברה, שתהיה שותפות להשקעה בחברות פודטק – כלומר טכנולוגיית מזון – מכוונת לגיוס לפי שווי של 0 ומכוונת להנפיק 25 מיליון שקל להשקעות בתחום. זו תהיה השותפות הראשונה בבורסה בתל אביב שמטרתה השקעות בפיתוחים מתחום מזון.

 

בשלב הראשון מתכננת החברה לגייס 25 מיליון שקל. Next Food צפויה להיות שותפות המו"פ הראשונה שתיסחר בבורסה הישראלית, וזאת בעקבות תיקון תקנון הבורסה מפברואר אשתקד, לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח.

 

עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים. שותפות מו"פ היא שותפות מוגבלת המורכבת משני שותפים – שותף כללי המנהל את השותפות (Next Food ניהול בע"מ) ושותף מוגבל (Next Food נאמנויות).

 

Next Food תנוהל על ידי חנן שניידר, שמשמש כמנכ"ל. שניידר הקים וניהל עד לאחרונה את חממת הפוד-טק בקרית שמונה, שבה היו שותפים בין היתר טמפו, תנובה ופלטפורמת גיוס ההמונים OurCrowd. לשניידר ניסיון רב בהון סיכון וההייטק. בין היתר, ניהל מספר חברות סטרטאפ, ייסד את חברת אינדמד, ושימש שותף-מנהל בקרן ההון סיכון Agate.

 

בתפקיד היו"ר משמש גיא רוזן, סגן יו"ר תנובה ונציג הקיבוצים בתנובה שהיא תאגיד המזון הגדול בישראל. רוזן משמש כדירקטור בחברות עלבד ואלטיטיוד ובעברו כיהן בין היתר כיו"ר קרן ההון סיכון מעין ונצ'רס וכדירקטור פעיל בקרן אינפיניטי סין.

 

ההשקעות בפודטק בעולם - תעשייה שצמחה פי 9 ב-7 שנים

הביקוש בעולם לפתרונות פודטק בא לידי ביטוי בגידול בהשקעות שבוצעו בתעשייה זו לאורך העשור האחרון בעולם. בחברה מציינים בתשקיף כי בשנת 2013 הושקעו 2.2 מיליארד דולר ואילו אשתקד הסכום קפץ לכ-20 מיליארד דולר.

 

במקביל לעולם, גם בישראל חלה עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות בתעשיית הפודטק, מ-52 מיליון דולר ב-2013 ל-135 מיליון דולר ב-2019, כשלפי נתוני רשות החדשנות יש בישראל כ-250 חברות פעילות בתעשייה זו. מנגד, מקורות המימון לא גדלים באותו הקצב, ונכון להיום פועלות בישראל רק שתי חממות ייעודיות לפודטק ובהתאם בולטים בחסרונם גופי השקעה מקומיים הממוקדים בתעשייה זו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

Next Food מתכוונת להשקיע במספר חברות פודטק, ללא מיקוד בתת תחום או סוג טכנולוגיות מסוימים. החברות בהן תשקיע השותפות יהיו כאלו שיש להם הוכחת היתכנות וקרובות יחסית לתחילת מכירות. Next Food תסייע בפיתוח וקידום חברות פודטק ישראליות, לרבות פיתוח של תחליפי מזון, יצור מזון חדשני וטכנולוגיות מידע עבור תעשיה זו.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עובדים עליכם. תיזהרו. תבדקו מי עומד מאחורי השמות... (ל"ת)
    מתמטיקאי-1 06/07/2020 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד ששרף שם מיליון 05/07/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    כל השותפויות ללא יוצא מן הכלל זה מנגנון לקחת כסף מהשותף המוגבל כמשכורת לכללי אם הכסף נגמר מגייסים עוד
  • 1.
    עמירם 05/07/2020 19:11
    הגב לתגובה זו
    עם מיט-טק
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.