אלביט מערכות: הרווח הנקי ירד בכ-13%; צבר ההזמנות גדל
אלביט מערכות חברת אלביט מערכות -0.06% דיווחה על עליה של 23% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועל ירידה של כ-13% ברווח הנקי בהשוואה לתקופה המקבילה, לאור גידול מהותי בהוצאות. צבר ההזמנות של החברה גדל ביחס לרבעון קודם ל-9.8 מיליארד דולר, אבל לא גדל ביחס לרבעון קודם.
התוצאות יחסית חלשות, אבל יוסי גספר, סמנכ"ל הכספים של החברה אומר - "לאלביט מערכות יש פוטנציאל אדיר לשנים הקרובות. לא צריך לבחון אותנו לפי רבעון אחד אלא לפי 5 רבעונים" (לראיון המלא).
הכנסות החברה הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה להכנסות של כ-895.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אך עליה בהוצאות המחקר והפיתוח, שהסתכמו בכ-79.5 מיליון דולר בהשוואה ל-69.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, הוצאות השיווק והמכירה שהסתכמו ב-75.5 מיליון דולר בהשוואה ל- 69.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, והוצאות הנהלה וכלליות שהסתכמו ב-57.5 מיליון דולר בהשוואה ל- 37.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, קיזזו את השורה התחתונה.
אלביט מערכות מסכמת את הרבעון עם ירידה של כ-6% ברווח התפעולי שהסתכם ב-80.7 מיליון דולר לעומת כ-85.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, ועם ירידה של כ-13% ברווח הנקי שהסתכם ברבעון השלישי בכ-58.7 מיליון דולר לעומת כ-67.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר ההזמנות של החברה עומד כעת על 9.8 מיליארד דולר, לעומת כ-8.1 מיליארד דולר כאשר כ-62% מצבר ההזמנות של החברה מיועד למכירה ללקוחות מחוץ לישראל. כ-46% מצבר ההזמנות מיועד לביצוע ברבעון האחרון של 2019 ובמהלך 2020.
בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "אנו שבעי רצון משיעור הצמיחה במכירות, בייחוד בצפון אמריקה שהנו אזור אסטרטגי עבורנו ובו המכירות צמחו ברבעון זה לכ-30% מכלל המכירות ברבעון. בשנה החולפת השלמנו מספר רכישות חשובות אשר הרחיבו את פורטפוליו המוצרים שלנו וחיזקו את הפוזיציות שלנו בשווקים אסטרטגיים. שילובן של הרכישות האחרונות מתקדם על פי הציפיות ואנו ממשיכים לבחון הזדמנויות נוספות למיצוי סינרגיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות. לאלביט מערכות יש ניסיון מוצלח בייצור ערך באמצעות צמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות ואנו מתכוונים להמשיך לפעול תחת אסטרטגיה זו בעתיד הנראה לעין."
- 1.רוני 26/11/2019 09:42הגב לתגובה זולקחת פורמולה אלוני חץ גזית גלוב. כיל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
