יו"ר ועדת הפנים יואב קיש
צילום: דוברת ועדת הפנים והגנת הסביבה

חוק ייצוא הקנאביס בדרך - צפוי להיות מוכן ביום א' הקרוב

החוק, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת יעמוד לקריאה שניה ושלישית. ח"כ יואב קיש: "על פי ההערכות, המדינה תהנה ממיליארד שקל הכנסות ממסים"
נועם בראל | (13)

ועדת הפנים של הכנסת המשיכה היום את הכנת הצעת חוק סמכויות פיקוח ואכיפה על עיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר, אשר מסדיר את הפיקוח המשטרתי על ייצוא הקנאביס ויאפשר ייצוא קנאביס, לקריאה שניה ושלישית. הכנת החוק צפויה להיות מוכנה ביום א' הקרוב (16 בדצמבר).

הליך החקיקה נועד לתת למשטרה כלים לפיקוח ואכיפה ולמניעת זליגת קנאביס ממגדלים או יצרנים, שלא על פי תנאי הרישיון. בנוסף, רישיון לעיסוק בקנבוס יותנה בתנאי אבטחה ומיגון לפי דרישת המשטרה כשבמידה ויופרו תנאי האבטחה והמיגון שנקבעו בחוק, תבקש המשטרה לבטל את הרישיון. על פי נוסח הצעת החוק שגובש היום בוועדה, מי שיפר את תנאי הרישיון לעיסוק בקנאביס רפואי צפוי ל24 חודשי מאסר או קנס של 75,000 שקל.

יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש: "החקיקה תסדיר את הפיקוח המשטרתי על הייצוא. הפתרון הזה יאפשר לישראל להיכנס לשוק העולמי. החקלאות צמאה לפוטנציאל העצום שטמון בשוק הזה, והמדינה על פי הערכות תהנה ממיליארד שקל הכנסות ממסים".

נציין כי התפתחות שכזו צפויה להטיב עם חברות הקנאביס בבורסה הישראלית, וזאת לאחר שאלו רשמו ירידות חדות בתקופה האחרונה על רקע אי הודאות בענף. בדברי ההסבר לאישור החוק נכתב: "מטרת הצעת החוק היא להסדיר ולקיים הפרדה ברורה בין האיסור על כל מסחר בקנאביס כסם מסוכן על פי הגדרתו בפקודה זו, ובין ייצוא קנאביס רפואי המותר כיום בשימוש רפואי בהתאם לרפורמה שהעביר שר הבריאות. המטרה היא להסדיר את ייצוא הקנאביס הרפואי ולאפשר יצירת שוק קנאביס רפואי לייצוא ישראלי – מהלך שיעניק לקופת המדינה לפי הערכות כמיליארד שקל בקירוב בכל שנה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אלעד 16/12/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    של המושחתים בכנסת
  • 10.
    ערן 14/12/2018 13:35
    הגב לתגובה זו
    אפס
  • 9.
    פייק ניוז 13/12/2018 09:34
    הגב לתגובה זו
    רעש וצלצולים של ממשלת הגנבים בכדי למשוך קולות , ישראל כבר איבדה את מומונטום הקנביס , כל מה שיש זה שלדם בורסאיים של מניות קנביס מופרכות
  • 8.
    ערן 13/12/2018 04:07
    הגב לתגובה זו
    לטוגדר ישנם חוזים רבים התלויים באישור הייצוא
  • 7.
    די 12/12/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
    זה לא חוק ייצוא בסך הכל חוק להעברת סמכויות. איזה בושה של אתר
  • 6.
    יודע דבר 12/12/2018 16:27
    הגב לתגובה זו
    מי שזוכר מה כתבי בחודשים האחרונים..שהכל עיניין של זמן והחוק יעבור.... הגריו באוצר הולך וגדל התוספת לגימלאי המשט אשרה...כחלון רוצה להגדיל קיצבאות לגימלאים...מאיפה יבא הכסף? רק טיפש ישחט תרנגולת שמטילה בצי זהב.....שאפו לכל העושים במלאכה
  • 5.
    אחד העם 12/12/2018 16:24
    הגב לתגובה זו
    אני זקוק לזה כמו אויר לנשימה.....נתתם אור להרבה שחיים בחשיכה..תודה..תןדה לכל העושים במלאכה לח"כ קיש....לכחלון....לשר אריאל..לח"כ איתן כאבל.....אתם רואים??כאן אין קואליציה אופוזיציה כאן כל ישראל חברים(לידיעת ליצמן)
  • 4.
    תום 12/12/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    האישיים שלו פשוט הזוי שמדינת ישראל כלכלתה נדפקה בגלל גחמות של בן אדם אחד
  • משקיע ירוק 12/12/2018 16:23
    הגב לתגובה זו
    אל אפו ועל חמתו יהיה יצוא
  • עופר 12/12/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    כל מהלכיו עד לבחירות שזה פחות משנה הם מהלכים והחלטות פופוליסטיות
  • 3.
    טיסה נעימה :) 12/12/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
    יום ראשון אני משלש את ההשקעה.
  • 2.
    הקנאביס 12/12/2018 14:56
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שהעלה יעלה מעלה מעלה
  • 1.
    מאמין 12/12/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    על הדחיפה והמקצועיות. ראוי לציין שקידמו גם את העניין בשלביו המוקדים חכ תמר זנדברג ושר החקלאות
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.