נעילה סוערת בגלל עדכון המדדים - אלו המניות שריכזו עניין
היום בשלב הנעילה נערך שלב עדכון המשקולות הרבעוני. תעודות הסל הזרימו ביקושים והיצעים למניות המאגר בבורסה והדבר הוביל למחזורי מסחר משמעותיים. עדכון המדדים כולל גם ביקושים והיצעים למדד התל-דיב שאת הרכבו פרסמה הבורסה בתחילת השבוע. בחודשים החולפים בוצעו מספר מהלכים פיננסיים שגרמו להגדלת מדרגת החזקות הציבור במספר מניות. מהלכים אלו הובילו היום בנעילה לביקושים ערים למספר מניות שקיבלו ביקושים:
1. החברה לישראל 1.11% ביקוש של כ-130 מיליון שקל. הסיבה לכך היא מכירת מניות שביצע בנק לאומי שהגדיל את משקל החזקות הציבור. 2. אלוני חץ -2.4% - ביקוש של כ-80 מיליון שקל בעקבות הנפקת מניות שביצעה החברה כדי להגדיל את משקל החזקות הציבור 3. בינלאומי 2.11% - הפצת המניות האגרסיבית שביצע בנק דיסקונט הובילה לביקוש של של כ-70 מיליון שקל. 4. רבוע נדלן -4.66% - הקשיים של חברת האם (קבוצת אלון) שהובילו למכירת מניות גרמו לראלי אדיר במניה בחודשים האחרונים והיום התקבלו ביקושים של כ-35-40 מיליון שקל בנעילה. פרט לאלו - היום בשלב הנעילה תבוצע התאמת משקל למניית טבע 1.02% שתחזיר אותה למשקל של 10% במדד המעו"ף. מהלך זה הוביל לביקוש של כ-60 מיליון שקל היום בנעילה. מנגד נרשמו היצעים משמעותיים למניות ת"א 100 בעקבות ירידת משקל המניות השונות. עיקר ההיצעים יגיעו למניות הבנקים שנובעים מעליית משקלה של מניית הבינלאומי במדד הבנקים. מניות לאומי 1.24% ופועלים 0.54% קיבלו היום בנעילה היצעים בהיקף של 30-35 מיליון שקל כל אחת. היום בוצעו התאמות למדד התל-דיב. המניות הבאות ייכנסו למדד וקיבלו ביקושים של מיליוני שקלים בודדים: מנורה מב החז -1.21% , בינלאומי, פניקס, פולירם, ביג -0.03% , רבוע נדל"ן. בקרב מניות היתר - שתי המניות המעניינות מבין הנכנסות הן פולירם וביג שיקבלו ביקוש של כ-5 מיליון שקל כל אחת. מנגד, המניות הבאות יוצאות מהמדד וזכו להיצעים: כלכלית ירושלים, אסם, פרטנר -2.57% וסלקום -0.61% . ההיצעים בסלקום ופרטנר צפויים להסתכם בכ-6 מיליון שקל כל אחת, כלכלית תראה היצע של כ-5 מיליון שקל ואסם תראה היצע של 9-10 מיליון שקל. חשוב להדגיש - בשבועות האחרונים המשקיעים נערכו מראש לשלב עדכון המדדים הרבעוני. חלק מהמניות שיראו ביקושים בלטו לחיוב וחלק מהמניות שיראו היצעים נתקלו בהיצעים כבדים.
- 2.אברהם 12/03/2015 12:57הגב לתגובה זותומר תודה מהחברה הוותיקים, כל הכבוד על הכתבה תודה, אברהם
- 1.תתכוננו ליום שטאואר תעבור למעו"ף זה יהיה בקרוב (ל"ת)טאואריסט 12/03/2015 12:13הגב לתגובה זו
שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
אנרגיה מתחדשת בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבוהמלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"
שיכון ובינוי אנרגיה האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56% , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל.
לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד.
החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים.
בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי.
- ל-9 פרויקטים סולאריים: שו״ב אנרגיה סוגרת מימון של 798 מיליון שקל עם לאומי
- שוב אנרגיה חתמה על הסכם פשרה עם רשות המיסים: תשלם רק 14 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע
לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות
