חודש ינואר בקרנות: גיוס ענק של 7 מיליארד שקלים- לאן זרם הכסף?

מיטב בלט עם גיוסי עתק של 2.2 מיליארד שקל. הגיוסים באופן כללי המשיכו להיות מוסטים לקרנות נאמנות עם דמי ניהול נמוכים, בד"כ לקרנות מחקות שלא גובות דמי ניהול
חן דרסינובר | (2)

שנת 2013 נפתחה בסערה בתעשיית קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהציבור הישראלי המשיך להסיט כספים ביתר שאת לעבר נכסים מוטי סיכון. בחודש ינואר גייסו הקרנות עד כה סכום עתק של 7 מיליארד שקל, ובנטרול הקרנות הכספיות מדובר בגיוסים של 3.2 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות.

במסגרת סקירה מיוחדת שהוציא בית ההשקעות מיטב, נמצא כי הקרנות המחקות הן הנהנות הבולטות מהמגמה החיובית שנרשמה בינואר, זאת לאחר שגייסו 620 מיליון שקל. נציין כי הקרנות המחקות על מדדי האג"ח הקונצרני מהווים כ-75% מכלל הגיוסים בקרנות המחקות, שרשמו גיוסים של כ-470 מיליון שקל

למרות גיוסי העתק שנרשמו בינואר, החודש המשיך להתאפיין בשחיקה ניכרת בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהגיוסים היו בקרנות שגובות דמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.5% בלבד, ירידה של 20% לעומת החודש הקודם.

נתון מעניין נוסף הוא ש-10 הקרנות המגייסות הגדולות גייסו בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.15%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.7%. גם הקרנות המחקות המשיכו לכרסם בדמי הניהול, לאחר ש-95% מסה"כ הגיוסים בהם הופנו לקרנות שאינן גובות דמי ניהול כלל.

מבין קרנות הנאמנות הספציפיות, ראוי לציין ש-8 מתוך 10 הקרנות המגייסות ביותר בחודש ינואר הן קרנות כספיות, זאת ככל הנראה לאור הרפורמה שהנהיג בנק ישראל שביטל את דמי השמירה בהן. הקרן המובילה ברשימת הגיוסים היא "מיטב (00) פק"מ ג'מבו כספית" עם גיוס של כ-1.4 מיליארד שקל ואחריה "אלפא פלטינום (00) כספית" עם גיוסים של 912 מיליון שקל. מנגד, הקרן "הראל פיא כספית פלטינום" רשמה פדינות של 300 מיליון שקל, ואחריה "אלטשולר אג"ח גלובלי ללא מניות" עם פדיונות של 159 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 19/02/2013 00:18
    הגב לתגובה זו
    מיטב בלטו לחיוב?! מתוך 2.2 גיוס, 1.4 גויס לקרן כספית עם דמי ניהול של 0.1% שעמלת ההפצה היא 0.125%!!! זאת אומרת שמיטב משלמים לבנקים כדי שיקנו את הקרן ולא מקבלים עליה שקל....
  • 1.
    blond10 18/02/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
    מסורתיות ומה זה קרנות מחקות? כמה נכסי סיכון יש בהם?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.