חודש ינואר בקרנות: גיוס ענק של 7 מיליארד שקלים- לאן זרם הכסף?

מיטב בלט עם גיוסי עתק של 2.2 מיליארד שקל. הגיוסים באופן כללי המשיכו להיות מוסטים לקרנות נאמנות עם דמי ניהול נמוכים, בד"כ לקרנות מחקות שלא גובות דמי ניהול
חן דרסינובר | (2)

שנת 2013 נפתחה בסערה בתעשיית קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהציבור הישראלי המשיך להסיט כספים ביתר שאת לעבר נכסים מוטי סיכון. בחודש ינואר גייסו הקרנות עד כה סכום עתק של 7 מיליארד שקל, ובנטרול הקרנות הכספיות מדובר בגיוסים של 3.2 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות.

במסגרת סקירה מיוחדת שהוציא בית ההשקעות מיטב, נמצא כי הקרנות המחקות הן הנהנות הבולטות מהמגמה החיובית שנרשמה בינואר, זאת לאחר שגייסו 620 מיליון שקל. נציין כי הקרנות המחקות על מדדי האג"ח הקונצרני מהווים כ-75% מכלל הגיוסים בקרנות המחקות, שרשמו גיוסים של כ-470 מיליון שקל

למרות גיוסי העתק שנרשמו בינואר, החודש המשיך להתאפיין בשחיקה ניכרת בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהגיוסים היו בקרנות שגובות דמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.5% בלבד, ירידה של 20% לעומת החודש הקודם.

נתון מעניין נוסף הוא ש-10 הקרנות המגייסות הגדולות גייסו בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.15%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.7%. גם הקרנות המחקות המשיכו לכרסם בדמי הניהול, לאחר ש-95% מסה"כ הגיוסים בהם הופנו לקרנות שאינן גובות דמי ניהול כלל.

מבין קרנות הנאמנות הספציפיות, ראוי לציין ש-8 מתוך 10 הקרנות המגייסות ביותר בחודש ינואר הן קרנות כספיות, זאת ככל הנראה לאור הרפורמה שהנהיג בנק ישראל שביטל את דמי השמירה בהן. הקרן המובילה ברשימת הגיוסים היא "מיטב (00) פק"מ ג'מבו כספית" עם גיוס של כ-1.4 מיליארד שקל ואחריה "אלפא פלטינום (00) כספית" עם גיוסים של 912 מיליון שקל. מנגד, הקרן "הראל פיא כספית פלטינום" רשמה פדינות של 300 מיליון שקל, ואחריה "אלטשולר אג"ח גלובלי ללא מניות" עם פדיונות של 159 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 19/02/2013 00:18
    הגב לתגובה זו
    מיטב בלטו לחיוב?! מתוך 2.2 גיוס, 1.4 גויס לקרן כספית עם דמי ניהול של 0.1% שעמלת ההפצה היא 0.125%!!! זאת אומרת שמיטב משלמים לבנקים כדי שיקנו את הקרן ולא מקבלים עליה שקל....
  • 1.
    blond10 18/02/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
    מסורתיות ומה זה קרנות מחקות? כמה נכסי סיכון יש בהם?
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%