חודש ינואר בקרנות: גיוס ענק של 7 מיליארד שקלים- לאן זרם הכסף?

מיטב בלט עם גיוסי עתק של 2.2 מיליארד שקל. הגיוסים באופן כללי המשיכו להיות מוסטים לקרנות נאמנות עם דמי ניהול נמוכים, בד"כ לקרנות מחקות שלא גובות דמי ניהול
חן דרסינובר | (2)

שנת 2013 נפתחה בסערה בתעשיית קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהציבור הישראלי המשיך להסיט כספים ביתר שאת לעבר נכסים מוטי סיכון. בחודש ינואר גייסו הקרנות עד כה סכום עתק של 7 מיליארד שקל, ובנטרול הקרנות הכספיות מדובר בגיוסים של 3.2 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות.

במסגרת סקירה מיוחדת שהוציא בית ההשקעות מיטב, נמצא כי הקרנות המחקות הן הנהנות הבולטות מהמגמה החיובית שנרשמה בינואר, זאת לאחר שגייסו 620 מיליון שקל. נציין כי הקרנות המחקות על מדדי האג"ח הקונצרני מהווים כ-75% מכלל הגיוסים בקרנות המחקות, שרשמו גיוסים של כ-470 מיליון שקל

למרות גיוסי העתק שנרשמו בינואר, החודש המשיך להתאפיין בשחיקה ניכרת בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהגיוסים היו בקרנות שגובות דמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.5% בלבד, ירידה של 20% לעומת החודש הקודם.

נתון מעניין נוסף הוא ש-10 הקרנות המגייסות הגדולות גייסו בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.15%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.7%. גם הקרנות המחקות המשיכו לכרסם בדמי הניהול, לאחר ש-95% מסה"כ הגיוסים בהם הופנו לקרנות שאינן גובות דמי ניהול כלל.

מבין קרנות הנאמנות הספציפיות, ראוי לציין ש-8 מתוך 10 הקרנות המגייסות ביותר בחודש ינואר הן קרנות כספיות, זאת ככל הנראה לאור הרפורמה שהנהיג בנק ישראל שביטל את דמי השמירה בהן. הקרן המובילה ברשימת הגיוסים היא "מיטב (00) פק"מ ג'מבו כספית" עם גיוס של כ-1.4 מיליארד שקל ואחריה "אלפא פלטינום (00) כספית" עם גיוסים של 912 מיליון שקל. מנגד, הקרן "הראל פיא כספית פלטינום" רשמה פדינות של 300 מיליון שקל, ואחריה "אלטשולר אג"ח גלובלי ללא מניות" עם פדיונות של 159 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 19/02/2013 00:18
    הגב לתגובה זו
    מיטב בלטו לחיוב?! מתוך 2.2 גיוס, 1.4 גויס לקרן כספית עם דמי ניהול של 0.1% שעמלת ההפצה היא 0.125%!!! זאת אומרת שמיטב משלמים לבנקים כדי שיקנו את הקרן ולא מקבלים עליה שקל....
  • 1.
    blond10 18/02/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
    מסורתיות ומה זה קרנות מחקות? כמה נכסי סיכון יש בהם?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים