הבורסה לניירות ערך בתל אביב
צילום: שלומי יוסף

כדי לעודד השקעות זרות: הבורסה תתרגם את דיווחי החברות לאנגלית

הבורסה בתל אביב ורשות ניירות ערך יעשו שימוש בפלטפורמת בינה מלאכותית שתתרגם את הדיווחים של החברות הנסחרות לאנגלית, כחלק מהניסיונות להגדיל את החשיפה של המשקיעים הגלובאליים לחברות הציבוריות הנסחרות בישראל

איתן גרסטנפלד | (3)

הבורסה בתל אביב ורשות ניירות ערך הודיעו על שיתוף פעולה הכולל תרגום לאנגלית של דיווחי החברות הנסחרות, כחלק מהניסיונות להגדיל את החשיפה של המשקיעים הגלובאליים לחברות הציבוריות הנסחרות בישראל. 


במסגרת המהלך, הבורסה בחרה בחברת הפינטק הישראלית TipRanks לצורך פיתוח מערכת לתרגום לאנגלית של דיווחים מיידיים, העושה שימוש מלא ביישומי בינה מלאכותית. הדיווחים המתורגמים יופיעו באתר מאיה באנגלית (ששודרג לאחרונה) וזאת לאחר פרסומם בשפה העברית. בבורסה מציינים, כי התרגומים של הדיווחים לאנגלית אינם מחליפים את הדיווחים הרשמיים שהחברות מפרסמות בשפה העברית ומיועדים לנוחות המשקיעים הזרים בלבד.


מדובר בשלב השני של התוכנית המשותפת שהשיקו הרשות והבורסה לעידוד שוק ההון הישראלי, הכולל מספר יוזמות כמו קידום עשיית השוק של החברות הציבוריות והגברת המידע הזמין לכלל המשקיעים במדינת ישראל. המהלך האחרון מגיע מספר חודשים לאחר שהבורסה הכריזה על מעבר לימי מסחר שני – שישי בתחילת 2026, ותאפשר למשקיעים הגלובליים לקבל מידע מלא על החברות הציבוריות הנסחרות בישראל, בשפה האנגלית. בכך, הרשות והבורסה ממשיכות לפעול להרחבת החשיפה והנגישות של החברות הציבוריות בישראל למשקיעים בינלאומיים ובכך גם לעודד השקעות גלובאליות בשוק ההון הישראלי.


חברות ציבוריות נמנעות מתרגום כלל הדיווחים שלהן לשפה האנגלית. במסגרת מחקר שהבורסה מבצעת מתוך המידע באתר מאיה, נמצא כי רק כ- 100 חברות מסך 487 החברות הנסחרות בבורסה בת"א (לא כולל חברות דואליות) מפרסמות דיווחים בשפה האנגלית, ו- 33 חברות בלבד מתוך 108 חברות הכלולות במדד ת"א-125 (לא כולל דואליות). הבורסה בתל אביב תהיה מהבורסות הראשונות בעולם שתבצע תרגום מלא לכלל הדיווחים התקופתיים והמיידיים של החברות הציבוריות באמצעות יישומי בינה מלאכותית. השירות צפוי לעלות לאוויר במהלך שנת 2025 בגרסת Beta לדיווחים המיידיים של החברות הנכללות במדד ת"א-125. בשלב הראשון יחלו להופיע באתר המאיה באנגלית דיווחים הכוללים טקסט בלבד ובשלב השני יתורגמו כלל הדיווחים, לרבות דיווחים הכוללים טבלאות ותרשימים, וכן דוחות כספיים מלאים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יופי! עכשיו נשאר רק להנפיק חברות הייטק מצליחות בבורסה! (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גיא 04/03/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
    השוק פה אטרקטיבי ובהחלט הגיע הזמן להתחיל להסיר חסמים שמונעים השתתפות בינלאומית במסחר בתל אביב. אחרי המלחמה יהיו הרבה מתעניינים. ישראל מעצמה איזורית.
  • 1.
    אנונימי 04/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש חברות במאיה שמדווחות רק באנגלית ולא תמיד הדיווח ברור
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.2%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.