הבורסה לניירות ערך בתל אביב
צילום: שלומי יוסף

כדי לעודד השקעות זרות: הבורסה תתרגם את דיווחי החברות לאנגלית

הבורסה בתל אביב ורשות ניירות ערך יעשו שימוש בפלטפורמת בינה מלאכותית שתתרגם את הדיווחים של החברות הנסחרות לאנגלית, כחלק מהניסיונות להגדיל את החשיפה של המשקיעים הגלובאליים לחברות הציבוריות הנסחרות בישראל

איתן גרסטנפלד | (3)

הבורסה בתל אביב ורשות ניירות ערך הודיעו על שיתוף פעולה הכולל תרגום לאנגלית של דיווחי החברות הנסחרות, כחלק מהניסיונות להגדיל את החשיפה של המשקיעים הגלובאליים לחברות הציבוריות הנסחרות בישראל. 


במסגרת המהלך, הבורסה בחרה בחברת הפינטק הישראלית TipRanks לצורך פיתוח מערכת לתרגום לאנגלית של דיווחים מיידיים, העושה שימוש מלא ביישומי בינה מלאכותית. הדיווחים המתורגמים יופיעו באתר מאיה באנגלית (ששודרג לאחרונה) וזאת לאחר פרסומם בשפה העברית. בבורסה מציינים, כי התרגומים של הדיווחים לאנגלית אינם מחליפים את הדיווחים הרשמיים שהחברות מפרסמות בשפה העברית ומיועדים לנוחות המשקיעים הזרים בלבד.


מדובר בשלב השני של התוכנית המשותפת שהשיקו הרשות והבורסה לעידוד שוק ההון הישראלי, הכולל מספר יוזמות כמו קידום עשיית השוק של החברות הציבוריות והגברת המידע הזמין לכלל המשקיעים במדינת ישראל. המהלך האחרון מגיע מספר חודשים לאחר שהבורסה הכריזה על מעבר לימי מסחר שני – שישי בתחילת 2026, ותאפשר למשקיעים הגלובליים לקבל מידע מלא על החברות הציבוריות הנסחרות בישראל, בשפה האנגלית. בכך, הרשות והבורסה ממשיכות לפעול להרחבת החשיפה והנגישות של החברות הציבוריות בישראל למשקיעים בינלאומיים ובכך גם לעודד השקעות גלובאליות בשוק ההון הישראלי.


חברות ציבוריות נמנעות מתרגום כלל הדיווחים שלהן לשפה האנגלית. במסגרת מחקר שהבורסה מבצעת מתוך המידע באתר מאיה, נמצא כי רק כ- 100 חברות מסך 487 החברות הנסחרות בבורסה בת"א (לא כולל חברות דואליות) מפרסמות דיווחים בשפה האנגלית, ו- 33 חברות בלבד מתוך 108 חברות הכלולות במדד ת"א-125 (לא כולל דואליות). הבורסה בתל אביב תהיה מהבורסות הראשונות בעולם שתבצע תרגום מלא לכלל הדיווחים התקופתיים והמיידיים של החברות הציבוריות באמצעות יישומי בינה מלאכותית. השירות צפוי לעלות לאוויר במהלך שנת 2025 בגרסת Beta לדיווחים המיידיים של החברות הנכללות במדד ת"א-125. בשלב הראשון יחלו להופיע באתר המאיה באנגלית דיווחים הכוללים טקסט בלבד ובשלב השני יתורגמו כלל הדיווחים, לרבות דיווחים הכוללים טבלאות ותרשימים, וכן דוחות כספיים מלאים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יופי! עכשיו נשאר רק להנפיק חברות הייטק מצליחות בבורסה! (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גיא 04/03/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
    השוק פה אטרקטיבי ובהחלט הגיע הזמן להתחיל להסיר חסמים שמונעים השתתפות בינלאומית במסחר בתל אביב. אחרי המלחמה יהיו הרבה מתעניינים. ישראל מעצמה איזורית.
  • 1.
    אנונימי 04/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש חברות במאיה שמדווחות רק באנגלית ולא תמיד הדיווח ברור
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?