פרויקט בית המורה
צילום: כפיר סיוון

המשכנתא הממוצעת זינקה ב-44% ל-738 אלף שקל - זה מסוכן

המשכנתא הממוצעת בכלל - כ-900 אלף שקל; 35% מלוקחי המשכנתאות לקחו משכנתא מעל 1 מיליון שקל
רוני מזרחי | (21)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לא פעם התרעתי על סכנת משבר משכנתאות ועל העובדה שהמוני בית ישראל, ובמיוחד זכאי מחיר למשתכן, נוטלים משכנתאות מרקיעות לשחקים, מה שמתדלק כבר היום את שוק הדיור. אולם, וזה אולם גדול, לאחרונה נרעשתי במיוחד לקרוא את נתוני בנק ישראל לפיהם המשכנתא הממוצעת של זכאים גדלה במהלך שנה קלנדרית אחת בלבד, דצמבר 2019-דצמבר 2020 ב-44 אחוזים, מ-511 אלפי שקלים בממוצע אשתקד ל-738 אלף השנה. מאחורי נתונים יבשים אלה מסתתרות מספר תובנות וסכנה אחת גדולה לצידן.

ראשית, הם מעידים כאלף עדים על חוסר אמון מוחלט של רוכשי הדירות בכלל, וזכאי מחיר למשתכן בפרט, במקבלי ההחלטות, אחרת לא היו ממהרים ונוטלים משכנתא שלעיתים קרובות הינה הרבה מעל ליכולתם.

שנית, בד בבד הם מעידים על כך שמלאי הדירות בשוק, ובמיוחד לנגזרת של זכאים, ובמיוחד באיזור הביקוש, הולך ומתדלדל, מה שכמובן מייצר עודף מובהק של ביקוש על פני היצע.

שלישית, הביקושים הללו גם מעידים על העדר אלטרנטיבה באופק בשוק הדיור בכלל ובשוק העממי של רוכשי דירה ראשונה בפרט.

רביעית, באופן פרדוקסאלי דווקא בעת משבר רפואי וכלכלי מהמעלה הראשונה דוגמת מגפת הקורונה, דווקא הקבוצות החלשות ביותר (!) הן אלה שהסתערו קוממיות על שוק הדיור וחטפו מכל הבא ליד.

ואגב, נוטלי המשכנתאות היו רבים שרכשו דירות במסגרת מחיר למשתכן דווקא בפריפריה. ובמילים האחרות, עצם רכישת הדירה ובעת הזאת ובכל מיקום אפשרי, מעדים כאלף עדים על לחץ פסיכולוגי כבד ביותר הנובע מחוסר מלאי דירות אמיתי. וכאן ישנן שתי סכנות רציניות ביותר, כל אחת גדולה מחברתה:

אחת, סכנה ממשית של תדלוק רמות המחירים בשוק הדיור באופן שלא היה זה שנים, זאת כמובן מעודף גדל והולך של ביקושים על פני היצע זמין ובחוסר תמידי.

השנייה, לא פחות חמורה, סכנה ממשית ואולי אף מיידית של משבר משכנתאות בו רבים מהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזר, קל וחומר בעידן הפוסט קורונה וכמיליון מובטלים.

כמו כן חשוב לזכור שנתוני בנק ישראל מתייחסים בעיקר לנגזרת זכאי מחיר למשתכן. אם נשקלל את כלל שוק הדיור נגיע למספרים אסטרונומיים של כ-850-900 אלף שקלים משכנתא ממוצעת כשמתוך זה כ-35 אחוזים נטלו משכנתאות בהיקף של מיליון שקלים ולמעלה מכך.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

זוהי, כמובן, מציאות של תרחישים מסוכנים ביותר לא רק לשוק הדיור אלא לכלכלת ישראל ולמשק כולו(!) ומוטב שמקבלי ההחלטות ייקחו את עצמם בידיים לפני שיהיה מאוחר מידי.

הפתרון חייב להיות משולב, מחד גיסא, פעולות מיידיות להגדלת ההיצע בשוק הדיור במיוחד לשכבות העממיות ומאידך גיסא, טיפול שורש בכל מה שקשור לנוטלי המשכנתאות כולל אפשרות דיפרנציאלית לפריסת תשלומים גמישה

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    המדינה מעודדת ובסוף תתאבדו (ל"ת)
    משה 21/02/2021 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    חיים 10/02/2021 12:48
    הגב לתגובה זו
    יש מחלה גינטית ליהודים שהביאו אותה מהגלות והיא לקנות דירה הממשלה וביבי יודעים זאת ומנצלים את זה לעשיית קופה לאוצר כדי שיהיה כסף לשלם לחרדים שימשיכו לבחור בהם ולהשאיר אותם בשילטון לכן דאגו להאמרת מחירי הדיור ולהגדלת תשלומי המשכנתא תוסיפו לזה שבכך הקונים נעשים מרותקים למדינה והמיזרח אירופים שעושים סיבוב דרכינו להשאיר את הזקנים שלהם פה עם דירה ולנוע למדינות המערב שהתרגיל לא יהיה להם זול לביצוע וזו האמת לאמיתה
  • 17.
    מחיר למשתכן 09/02/2021 23:32
    הגב לתגובה זו
    הגרלה 501 ראש העין, אין היתר בנייה 3.5 שנים, אין מענה מהמדינה. חברי כנסת ושרים, משרד השיכון והתחבורה, כולם יודעים ושותקים. מבקר המדינה, ותלונות הציבור. 3.5 שנים אני כותב מיילים... לעצמי. אין קול ואין עונה.
  • 16.
    יוני 09/02/2021 01:42
    הגב לתגובה זו
    פה התחלתי לחשוד.
  • 15.
    עם של טמבלים, מוכנים להשתעבד לכל סכום (ל"ת)
    סמי 08/02/2021 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חיפאי 08/02/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    למעה מ200 אלף דירות מוחזקות ע"י בעלי עסקים במקום במישרדים או בחניות דבר שהוא בניגוד לחוק דירה למגורים מוגדרת למגורים כמו אזור לעסקים אינו יכול לשמש למגורים אלה בשינוי מיתאר שלחתי מיילם לכחלון וגם לגאלנט אבל הפחד לשחרר כמות כזו מפחיד את מקבלי ההחלטות שמחירי הדיור והשכירות ירדו ב50% ולכן לא מקבלים החלטה וזו שערוריה תוך שנה הכל היה יורד בהחלטה פשוטה פינוי של כל הדירות המשמשות עסקים
  • 13.
    יאיר 07/02/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    זוגות ומשקיעים לא מבינים את המשמעות של משכנתא של מיליון שח. יהיה להם הרבה זמן להצטער על זה
  • 12.
    אזרח 07/02/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחסור בהיצע. אץואין צוואר בקבוק של תכנון הרבה מלוקחי המשכנתאות מיחזרו כדי להשתמד לתדלומים שוטפים. זה הברוך הגדול. הדבר היחידי שנכון במאמר זה שיש סכנה במשכנתאות כאלו ממונפות, שנלקחו בין היתר בגלל מחירי הדיור הגבוהים שהציבור משועבד אליהם. חייבים להוריד את מחירי הנדלן, ולא עם התוכנית של ליצמן, וגם לא עם מחיר למשתכן. מיסוי רווחי נדלן החל משקל ראשון, זאת התחלה טובה.
  • 11.
    התחדשות שכונתית 07/02/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    לביקושים הגדלים והולכים באזורי הביקוש. לא יעזרו החלטות הזויות כמו של צמצום ההטבות לבעלי דירות, להיפך, צריך לחלק עוד גזרים כדי שתהיה התכנות כלכלית ונכונות מצד בעלי דירות להסכים למהלך כול כך מסובך ומסוכן. צריך להיות ליווי מקצועי, והפרדה מוחלטת בין עורך הדין והקבלן/יזם. עדיף שהדיירים ישלמו מכיסם, ויקבלו זיכוי מיסים על התשלום והתמורה, מאשר עורך הדין ימכור אותם לטובת היזם. וכמה שפחות מעאכרים יתערבו, כך הדיירים יקבלו יותר.
  • 10.
    מוטי בכר 07/02/2021 11:22
    הגב לתגובה זו
    המצב הולך להיות קשה מאד אנשים שלקחו משכנתאות של 900 אש"ח לא מבינים לאיזה בור הם יפלו אם המצב הבטחוני יתדרדר בשילוב הגרעון העצום אנחנו בבעיה קשה
  • יוני111 07/02/2021 11:38
    הגב לתגובה זו
    חברים שלי לוקחים בין 1.2 ל-1.5 , הם אומרים זה רק 6000 ש"ח לחודש...
  • 9.
    יניב 07/02/2021 09:05
    הגב לתגובה זו
    אין שום בעיה לקחת משכנתא עם מעל מיליון ₪. יש אנשים בעלי כושר החזר טוב מאוד. משכנתא של 1.2 מיליון עם החזר של כ 5k בחודש בפריסה של 25-28 שנים זה לא דבר נורא בכלל. מה עדיף לחיות על גחמות של בעל נכס? מה עדיף בעוד 25 שנים להיות אדם מבוגר וללא נכס? במדינה שלא מייצרת אלטרנטיבות קניית נכס היא דבר מצויין.
  • אנונימי 07/02/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
    כמו שאתה אומר, היום הם בקושי גומרים כת החודש, זה נכון שכירות זה חרא, אבל מבחינה כלכלית אני ישן טוב בלילה, ועם הרבה יותר כסף בזכות השקעות מאשר כל אחד שקנה דירה.
  • 8.
    בולשייט 07/02/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    האוצר הוריד את מס הרכישה על משקיעים ובנק ישראל הוריד אפקטיבית את הריביות על משכנתאות. אם היה שמץ של אמת בטענות על מחסור האוצר ובנק ישראל לא היו מתדלקים רכישות נדל"ן.
  • 7.
    A.c. 07/02/2021 06:49
    הגב לתגובה זו
    בדירות, עובדה היא כיאיש אינו ישן ברחוב למעט אותם מעט קבצנים שתמיד היו ותמיד יהיו
  • 6.
    לי 07/02/2021 01:37
    הגב לתגובה זו
    המאמר פשטני מידי
  • 5.
    אין התר בניה 36 חודש 07/02/2021 00:46
    הגב לתגובה זו
    איפה האחריות של המדינה? כלפי מאות משפחות! אין מענה ממשרד השיכון, אוצר, משרד התחבורה, מבקר המדינה, היחידה לתלונות הציבור. 3.5 שנים מאות משפחות משלמים שכירות וישלמו מדד תשומות הבנייה, ועד היום אין היתר... ולא בנייה, או צפי מתי הסיוט הזה יגמר.... כמה שנים לוקח לבנות בית במחיר למשתכן? גם אם יבנו מחר בבוקר, הרי שיחלפו סך הכל 6 שנים 6.5 שנים במקרה הטוב. ועדיין אין היתר בנייה. גרוע מזה, הוא צו עיכוב כנגד הקבלן. וזאת כי עיריית ראש העין סוחטת תקציב מהמדינה... אין תקציב - אין היתר ומי משלם את המחיר - מאות משפחות הזוכים והקבלנים דונה ושלמה כהן
  • 4.
    אם זליכה לא יבחר, הישראלים ישתעבדו ומעמד הביניים י 07/02/2021 00:26
    הגב לתגובה זו
    אם זליכה לא יבחר, הישראלים ישתעבדו ומעמד הביניים ימחק מעל פני האדמה. תזכרו מילים אלו
  • 3.
    אם זליכה לא יבחר, הישראלים ישתעבדו ומעמד הביניים י 07/02/2021 00:26
    הגב לתגובה זו
    אם זליכה לא יבחר, הישראלים ישתעבדו ומעמד הביניים ימחק מעל פני האדמה. תזכרו מילים אלו
  • 2.
    אחד מהעם 06/02/2021 22:59
    הגב לתגובה זו
    גובה החזר משכנתא כמעט זהה לתשלום שכר דירה חודשי, מכל הבחינות עדיף לקנות ולשלם משכנתא על דירה משלך, לגור ברחוב בחינה זה בטוח לא אופציה, אין שום סיכון בלהחזיר משכנתא בפריסה רחבה, התשלום החודשי נשאר כמעט זהה לאורך כל התקופה פלוס מינוס,
  • 1.
    יוסי 06/02/2021 21:03
    הגב לתגובה זו
    חסרות דירות במחיר שפוי לכן הצעירים מסתערים על ההנחה במחיר למשתכן כמוצא שלל רב. לקבלנים 40 אלף דירות לא מכורות דוחות הלמס מציינים גידול חד בדירות הריקות היצע לא חסר... בנק ישראל דוחף את הבנקים להוריד ריביות כדי שהביקוש יפגוש את ההיצע במקום לגרום להיצע לרדת במחיר לביקוש. אין בעיית היצע במדינת ישראל
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.