עיר חדשה באשקלון: אלפי דירות ואזורי תעסוקה ומסחר - צפו בהדמיות

הוועדה המחוזית דרום אישרה את תוכנית "עיר היין" בצפון מזרח העיר שיכלול אזורי מסחר ותעסוקה - 25% מהדירות יהיו ברות השגה
לירן סהר | (5)
נושאים בכתבה אשקלון עיר היין

תוכנית ענק באשקלון - הועדה המחוזית דרום אישרה תוכנית להפקדה לפיתוח העיר אשקלון בחלקה הצפוני- מזרחי של העיר, על שטח של כ- 2,545 דונם.

מדובר על פרוייקט הכולל כ- 9,500 יח"ד שיגדיל את אוכלוסיית אשקלון ב- 35,000 תושבים, זאת תוך משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר. הפרוייקט יחדש את "עיר היין" העתיקה וישלב בנייה מודרנית הכוללת: מגורים, תעסוקה, מסחר, מבני ציבור, דיור מוגן, שטחים ציבוריים פתוחים וכבישים. במסגרת הפרויקט ישולבו גם דירות קטנות "ברות השגה" שיהוו כ-25% מסך כל יח"ד. הדירות ייבנו בבניה רוויה ובגובה של 6 - 18 קומות.

שטח המתחם הוא כ-800 דונם וגבולותיו: ממזרח למסילת הרכבת, מצפון לאזור התעסוקה המתוכנן, מדרום לדרך מנחם בגין וממערב לשכונת המגורים המתוכננת במסגרת התוכנית. כל אלו מאפשרים את הפיכתה של העיר אשקלון למוקד משיכה חדש במרחב האזורי של עד 20 ק"מ.

הפרויקט נמצא בסמיכות לפארק "עיר היין" המתאפיין בשרידים של מפעל לייצור יין עתיקים. הפארק ממוקם על צומת דרכים ירוקה עם ערכים ארכיאולוגיים ותיירותיים אשר מהווים דופן ירוקה ופתוחה וחיץ בין העיר הקיימת לתכנית המוצעת. על פי התכנית, ישוקמו ממצאי הארכיאולוגיה בפארק "עיר היין" ויוצקו תכנים עדכניים שיאפשרו את חשיפתם של הממצאים הארכיאולוגים לקהל הרחב, באופן בו יהווה חלק פעיל מחיי היומיום של התושבים והמבקרים.

מוסדות ציבור והחינוך- מרוכזים בחלק הדרומי של השכונה ובצמוד לציר רבין. בתי הספר והגנים מפוזרים בהתאם למרחקי ההליכה ולתכנון צירי שבילי האופניים בתוך השכונה.

אזורי מסחר- משולבים בפרוייקט לאורך הציר הממשיך את ציר קדש בשטח של כ- 60-70 אלף מ"ר דבר היוצר חזית מסחרית חזקה ומשפיעה בעיר. אזור התעסוקה הנרחב בחלק המזרחי בצמוד למסילת הברזל מהווים מקור משיכה אזורי ליישובי הסביבה ובעל נגישות גבוהה לכל רחבי הארץ. באזור זה ישנה אפשרות לבניית תחנת רכבת נוספת

שטחים פתוחים ופארקים- לאזור הפרוייקט מורשת חקלאית וסביבה ירוקה. פארק היין הוא חלק מתכניות הפיתוח של שכונת עיר היין, שטחה כ- 450 דונם. בשל מיקומו הייחודי של הפארק ברמה הארצית, האזורית והמקומית, עתיד הפארק לשמש כמנוף עירוני, תוך דגש על המורשת היסטורית של אשקלון כבירת יין ארצית, כמרכז חקלאי, וכשער לפארק ניצנים אזור טבע ערכי. זאת תוך קידום אורח חיים עירוני פעיל ובריא.

צירי תחבורה- התכנית מתוכננת על בסיס ציר עירוני ראשי משולב במסחר ושדרת הולכי רגל המאפשרת הליכה במרחקים קצרים ונוחים וכן מאפשרת חיבור לאזור התעסוקה ולים מבלי שתנועת העיר תעבור דרכה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן אומר: "מדובר בשכונה חדשה ואטרקטיבית בהיקף גדול של יחידות דיור מסוגים שונים, שיתנו פתרון לזוגות צעירים ולמשפחות המבקשות להן דיור איכותי באזור ירוק ובקרבה למרכז הארץ. תכנית זו מתחברת לתכניות אחרות אותן מקדמת רשות מקרקעי ישראל ותורמת להגדלה משמעותית של היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שוב במקום עירוב שימושים, פרוור שינה עם שיכונים (ל"ת)
    התכנון אצלנו מיושן 25/07/2014 00:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אליה 24/07/2014 10:08
    הגב לתגובה זו
    כמו למשל לפחות כמה מגדלים יוקרתיים ש ימשכו ויעלו את ערך הנכסים רק...........סטנדרט??? נראה כמו שיכון ב באר שבע חובה לשנות ו או להוסיף ערך מוסף ש יתן ציביון מיוחד לפיתוח החדש
  • 3.
    יצחק 22/07/2014 13:33
    הגב לתגובה זו
    ר. ולא לשווק חלקים חלקים ולספסר בקרקעות כדי להעלות את מחירי הקרקע ולסחוט כסף מהאזרחים!
  • 2.
    הבעיה היא עם אלה שיש להם כסף ומוכנים לשלם כל מחיר (ל"ת)
    ישראלים מטומטמים 22/07/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדהים שפו אבל מה יש לעשות ....אשקלון? (ל"ת)
    YL 22/07/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.