יגאל דמרייגאל דמרי

האסון באתר הבניה של דמרי: האם החברה אחראית?

אדם בן 66 נהרג בסיור בקומה 7 באתר בניה של דמרי בבאר שבע. מותו נקבע במקום; המשטרה חוקרת; האם דמרי ממהרת להתנער מאחריות?

חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה באר שבע דמרי

אדם בן 66 נהרג כתוצאה מנפילה מגובה באתר בניה של דמרי באיזור באר שבע. האיש ואישתו שבאו לבדוק את הדירה שרכשו, סיירו בדירה בקומה השביעית בליווי איש מכירות מטעם דמרי, ובמהלכו נותק קשר עין בין האיש לאישה ואיש־המכירות. הם לא מצאו אותו בקומה ולבסוף נמצא האיש שרוע בקומת הקרקע כשפצעים קשים בגופו. הצוות הרפואי שהגיע לזירה קבע את מותו במקום. סיבת המוות לא ברורה ונמצאת בחקירת משטרה.

בקבוצת דמרי סרבו לדבר לציטוט, אך הסבירו שיש מעקה ושיש אמצעי בטיחות מספקים. הדירה לגישתם גמורה ומותר לכאורה להסתובב בה. אבל, משהו לא מסתדר. מתמונות שהגיעו לביזפורטל עולה לכאורה כי המעקה במרפסת הוא לא מעקה סופי  והאיש, על פי הידוע, נפל אל מותו מהמרפסת. דמרי מנסה להתנער מאחריות ובעצם מטילה את האשמה על האיש עצמו ורומזת על נפילה בשוגג או נפילה במכוון, אבל, אם הדירה לא בטיחותית זו כמובן אחריות שלה. 

לדברי החברה, לא נמצאו פגיעות במבנה או במעקות ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה החליטה להשעות את הבניה באתר ולדבריה, ״משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״. מחברת דמרי נמסר: ״בשעות הצהרים הגיעו זוג רוכשים, כבני 60, יחד עם איש המכירות לראות דירות בפרויקט, לאחר שקיבלו את האישורים ונצמדו לכל נהלי הבטיחות הנדרשים לכך. השלושה סיירו בדירה בקומה ה- 7, כשבשלב מסויים אבד קשר עין עם הלקוח, שלאחר מספר דקות נמצא ללא רוח חיים בקומת הקרקע. מבדיקה ראשונית במבנה, נמצא כי כל המעקות והסורגים שלמים ללא סימני שבירה ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה סגרה מיוזמתה באופן מידי את המתחם ובוחנת את מצלמות האבטחה באזור. המשטרה הגיעה לאתר הבניה ומתחקרת כעת את האירוע שבשלב זה נסיבותיו אינן ברורות. חברת דמרי משתתפת בצערה של המשפחה ומשתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״


אירוע כזה הוא נדיר יחסית. אבל מתחילת השנה נהרגו בתאונות עבודה 16 פועלים. משהו בבטיחות של העובדים בעייתי מאוד, כאילו דמם מותר. המקרה של היום הוא תמרור אזהרה גדול והוא מחייב העלאת הבטיחות למבקרים בדירות שבבנייה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ערבי ממקט 05/05/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    קניתי מהשקרנים האלה דירה במחיר מופקע עבדו עלי דמארי זה חרא של בן אדם שמעזיק מחבלים באתרי בניה חלאה מטונפת הוא ערבי שעושק יהודים וצוחק על הדרך אל הבנק חייבים לתבוע אותם יש להם ביטוח
  • 4.
    שולתתת 04/05/2025 22:27
    הגב לתגובה זו
    איזה אסון נורא.רק רגולציה כנגד קבלנים יכולה לעצור את האסונות
  • 3.
    אנונימי 04/05/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר אפילו אם אקדח לרקה
  • אשק 07/05/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    הסיכוי שדמרי נמצא באתר או מעורב בתכנון ובבניה הוא כנראה אפסי הוא הבעלים אבל יש מנהל אתר שאחראי כנראה על המקום.
  • 2.
    בגלל בן אדם אחד לא חכם לא צריך להעניש את כולם.להמשיך הלאה (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רומן בין האישה לסוכן המכירות. נפטרו מהבעל... (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.