יגאל דמרי
יגאל דמרי

האסון באתר הבניה של דמרי: האם החברה אחראית?

אדם בן 66 נהרג בסיור בקומה 7 באתר בניה של דמרי בבאר שבע. מותו נקבע במקום; המשטרה חוקרת; האם דמרי ממהרת להתנער מאחריות?

חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה באר שבע דמרי

אדם בן 66 נהרג כתוצאה מנפילה מגובה באתר בניה של דמרי באיזור באר שבע. האיש ואישתו שבאו לבדוק את הדירה שרכשו, סיירו בדירה בקומה השביעית בליווי איש מכירות מטעם דמרי, ובמהלכו נותק קשר עין בין האיש לאישה ואיש־המכירות. הם לא מצאו אותו בקומה ולבסוף נמצא האיש שרוע בקומת הקרקע כשפצעים קשים בגופו. הצוות הרפואי שהגיע לזירה קבע את מותו במקום. סיבת המוות לא ברורה ונמצאת בחקירת משטרה.

בקבוצת דמרי סרבו לדבר לציטוט, אך הסבירו שיש מעקה ושיש אמצעי בטיחות מספקים. הדירה לגישתם גמורה ומותר לכאורה להסתובב בה. אבל, משהו לא מסתדר. מתמונות שהגיעו לביזפורטל עולה לכאורה כי המעקה במרפסת הוא לא מעקה סופי  והאיש, על פי הידוע, נפל אל מותו מהמרפסת. דמרי מנסה להתנער מאחריות ובעצם מטילה את האשמה על האיש עצמו ורומזת על נפילה בשוגג או נפילה במכוון, אבל, אם הדירה לא בטיחותית זו כמובן אחריות שלה. 

לדברי החברה, לא נמצאו פגיעות במבנה או במעקות ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה החליטה להשעות את הבניה באתר ולדבריה, ״משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״. מחברת דמרי נמסר: ״בשעות הצהרים הגיעו זוג רוכשים, כבני 60, יחד עם איש המכירות לראות דירות בפרויקט, לאחר שקיבלו את האישורים ונצמדו לכל נהלי הבטיחות הנדרשים לכך. השלושה סיירו בדירה בקומה ה- 7, כשבשלב מסויים אבד קשר עין עם הלקוח, שלאחר מספר דקות נמצא ללא רוח חיים בקומת הקרקע. מבדיקה ראשונית במבנה, נמצא כי כל המעקות והסורגים שלמים ללא סימני שבירה ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה סגרה מיוזמתה באופן מידי את המתחם ובוחנת את מצלמות האבטחה באזור. המשטרה הגיעה לאתר הבניה ומתחקרת כעת את האירוע שבשלב זה נסיבותיו אינן ברורות. חברת דמרי משתתפת בצערה של המשפחה ומשתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״


אירוע כזה הוא נדיר יחסית. אבל מתחילת השנה נהרגו בתאונות עבודה 16 פועלים. משהו בבטיחות של העובדים בעייתי מאוד, כאילו דמם מותר. המקרה של היום הוא תמרור אזהרה גדול והוא מחייב העלאת הבטיחות למבקרים בדירות שבבנייה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ערבי ממקט 05/05/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    קניתי מהשקרנים האלה דירה במחיר מופקע עבדו עלי דמארי זה חרא של בן אדם שמעזיק מחבלים באתרי בניה חלאה מטונפת הוא ערבי שעושק יהודים וצוחק על הדרך אל הבנק חייבים לתבוע אותם יש להם ביטוח
  • 4.
    שולתתת 04/05/2025 22:27
    הגב לתגובה זו
    איזה אסון נורא.רק רגולציה כנגד קבלנים יכולה לעצור את האסונות
  • 3.
    אנונימי 04/05/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר אפילו אם אקדח לרקה
  • אשק 07/05/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    הסיכוי שדמרי נמצא באתר או מעורב בתכנון ובבניה הוא כנראה אפסי הוא הבעלים אבל יש מנהל אתר שאחראי כנראה על המקום.
  • 2.
    בגלל בן אדם אחד לא חכם לא צריך להעניש את כולם.להמשיך הלאה (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רומן בין האישה לסוכן המכירות. נפטרו מהבעל... (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.