יגאל דמרי
יגאל דמרי

האסון באתר הבניה של דמרי: האם החברה אחראית?

אדם בן 66 נהרג בסיור בקומה 7 באתר בניה של דמרי בבאר שבע. מותו נקבע במקום; המשטרה חוקרת; האם דמרי ממהרת להתנער מאחריות?

חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה באר שבע דמרי

אדם בן 66 נהרג כתוצאה מנפילה מגובה באתר בניה של דמרי באיזור באר שבע. האיש ואישתו שבאו לבדוק את הדירה שרכשו, סיירו בדירה בקומה השביעית בליווי איש מכירות מטעם דמרי, ובמהלכו נותק קשר עין בין האיש לאישה ואיש־המכירות. הם לא מצאו אותו בקומה ולבסוף נמצא האיש שרוע בקומת הקרקע כשפצעים קשים בגופו. הצוות הרפואי שהגיע לזירה קבע את מותו במקום. סיבת המוות לא ברורה ונמצאת בחקירת משטרה.

בקבוצת דמרי סרבו לדבר לציטוט, אך הסבירו שיש מעקה ושיש אמצעי בטיחות מספקים. הדירה לגישתם גמורה ומותר לכאורה להסתובב בה. אבל, משהו לא מסתדר. מתמונות שהגיעו לביזפורטל עולה לכאורה כי המעקה במרפסת הוא לא מעקה סופי  והאיש, על פי הידוע, נפל אל מותו מהמרפסת. דמרי מנסה להתנער מאחריות ובעצם מטילה את האשמה על האיש עצמו ורומזת על נפילה בשוגג או נפילה במכוון, אבל, אם הדירה לא בטיחותית זו כמובן אחריות שלה. 

לדברי החברה, לא נמצאו פגיעות במבנה או במעקות ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה החליטה להשעות את הבניה באתר ולדבריה, ״משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״. מחברת דמרי נמסר: ״בשעות הצהרים הגיעו זוג רוכשים, כבני 60, יחד עם איש המכירות לראות דירות בפרויקט, לאחר שקיבלו את האישורים ונצמדו לכל נהלי הבטיחות הנדרשים לכך. השלושה סיירו בדירה בקומה ה- 7, כשבשלב מסויים אבד קשר עין עם הלקוח, שלאחר מספר דקות נמצא ללא רוח חיים בקומת הקרקע. מבדיקה ראשונית במבנה, נמצא כי כל המעקות והסורגים שלמים ללא סימני שבירה ולא אותר כל מפגע בטיחותי. החברה סגרה מיוזמתה באופן מידי את המתחם ובוחנת את מצלמות האבטחה באזור. המשטרה הגיעה לאתר הבניה ומתחקרת כעת את האירוע שבשלב זה נסיבותיו אינן ברורות. חברת דמרי משתתפת בצערה של המשפחה ומשתפת פעולה באופן מלא עם החקירה״


אירוע כזה הוא נדיר יחסית. אבל מתחילת השנה נהרגו בתאונות עבודה 16 פועלים. משהו בבטיחות של העובדים בעייתי מאוד, כאילו דמם מותר. המקרה של היום הוא תמרור אזהרה גדול והוא מחייב העלאת הבטיחות למבקרים בדירות שבבנייה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ערבי ממקט 05/05/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    קניתי מהשקרנים האלה דירה במחיר מופקע עבדו עלי דמארי זה חרא של בן אדם שמעזיק מחבלים באתרי בניה חלאה מטונפת הוא ערבי שעושק יהודים וצוחק על הדרך אל הבנק חייבים לתבוע אותם יש להם ביטוח
  • 4.
    שולתתת 04/05/2025 22:27
    הגב לתגובה זו
    איזה אסון נורא.רק רגולציה כנגד קבלנים יכולה לעצור את האסונות
  • 3.
    אנונימי 04/05/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר אפילו אם אקדח לרקה
  • אשק 07/05/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    הסיכוי שדמרי נמצא באתר או מעורב בתכנון ובבניה הוא כנראה אפסי הוא הבעלים אבל יש מנהל אתר שאחראי כנראה על המקום.
  • 2.
    בגלל בן אדם אחד לא חכם לא צריך להעניש את כולם.להמשיך הלאה (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רומן בין האישה לסוכן המכירות. נפטרו מהבעל... (ל"ת)
    אנונימי 04/05/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.