זו הדרך להעלות את ערך הדירה ובמקביל לחסוך 20 מיליארד שקלים
מחירי הדירות חיי קהילה הם עניין שהתפתח אצל בני האדם באופן טבעי לאורך השנים, ובמיוחד במהלך המאה ה-18, בה אנשים גרו ועבדו באותו מתחם. בני אדם נטו להישאר בסביבתם של האנשים הקרובים אליהם, לגור בסמוך אליהם ולבלות איתם בשעות הפנאי, וכך למעשה נוצרו קהילות. מתוך הרצון לשמור ולחזק את הקהילה נהגו בני האדם לתכנן את סביבת המחייה שלהם כך שתהיה בסמוך אל זו של הקהילה שלהם. עם השנים והמהפכה התעשייתית, החלה תנועה של מעבר לערים שהגיעה לשיאה, בעולם המערבי, בעשורים האחרונים. בעשור האחרון בישראל, למשל, מרכזי הערים היוו מוקדי בילוי ופנאי, לצדם התפתחו מתחמי תעסוקה גדולים ואנשים הקימו את ביתם ביחס לאותה נקודת מרכז (מכאן נגזר המושג פריפריה) , כל אחד על פי יכולתו ותפישתו.
עירוב שימושים בבנייה היא גישה תכנונית ופילוסופית לפיה יש לשלב בבנייה מספר שימושים באותה שכונה, עיר או מתחם, דוגמת מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחים פתוחים ציבוריים. גישת עירוב השימושים הייתה מקובלת בעבר משום ששמרה על הקהילות. בהמשך נזנחה, ובימים אלה, שוב, היא הופכת לאחת מהגישות המובילות והמרכזיות בעולם. בהמשך למגמה זו, הגישה החלה לתפוס תאוצה ולהיות מקובלת גם בישראל. עירוב השימושים קיבל גם תוקף מדיני דרך החלטות ממשלה 369(דר/5) ו-2873, אשר מדגישות את חשיבותה והצורך לשלב אותה בעולם התכנון בישראל. במהלך המאה ה-20 החלה להתפתח גישה תכנונית אשר חרטה על דגלה הפרדת שימושי בנייה, כלומר הפרדה בין אזורי מגורים לאזורי מסחר ותעסוקה. גישה זו זוכה כיום לכינוי "זחילה עירונית" (Urban sprawl). הגישה התפתחה מתוך מחשבה כי סמיכות בין אזורים אשר ייעודם שונה תגרום למטרדי רעש וסכנות בטיחותיות. גישת הזחילה העירונית שוברת למעשה את המבנה הקהילתי של השכונות ותושביהן, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהיא מצריכה מכל אדם לבלות זמן רב יותר "בדרכים" במקום בתוך הקהילה.
ניקח כדוגמא את מר ישראל כהן. בעל משפחה הגר בשכונה בעיר במרכז הארץ אשר תוכננה בשיטת הזחילה העירונית. ישראל קם מוקדם מאוד בבוקר לנסוע אל מקום עבודתו אשר נמצא מרחק מה מהשכונה בה הוא גר. כמובן שהדרך שלו רצופה בפקקי תנועה אשר מאריכים את זמן הנסיעה שלו ב-30-45 דקות ואף הרבה יותר כל בוקר. בדרך חזרה הביתה ישראל כהן סובל מאותם הפקקים הגוזלים ממנו עוד זמן יקר בו יכול היה לבלות עם משפחתו. התלות הרבה של ישראל ברכבו, העלות הגבוהה שעליו לשלם בעבורו, נטל הזמן שנגזל ממנו "בדרכים" וחוסר הזמן שנוצר לו עם משפחתו - כל אלה הם סממנים של אותה שיטה תכנונית המכונה זחילה עירונית. הסיפור של ישראל כהן נשמע מוכר לרובנו משום שבישראל נבנו הרבה שכונות בצורה זו, החל מאם המושבות בפתח תקווה, דרך קריית השרון סמוך לנתניה ועד קריית האמנים ברמלה ורבות אחרות.
שילוב של מספר שימושים באזור אחד מביא לידי כך שהקרקע תהיה מנוצלת בצורה מקסימלית. הדבר קורה משום שעירוב השימושים גורם להגדלת שעות הפעילות באותו המגרש לאורך מרבית שעות היממה. המבנים אשר נבנו תוך עירוב שימושים מייצרים מתחמים חיים ותוססים המתאפיינים בתמהיל של מבני שירות חברתיים (גני ילדים, מעונות), מבני תעסוקה (משרדים), מבני מסחר (חנויות, מסעדות, בתי קפה) ושטחים ציבוריים פתוחים (מדשאות, מגרשי משחקים). שילובם של כל סוגי המבנים הללו במקום אחד יוצר אזור חי במשך מרבית שעות היממה כיוון שהוא מונה את מרבית פעילותם של האנשים החיים בו.
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באחרונה ניתן לראות בישראל את הגישה חוזרת לקדמת הבמה והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הסכם הגג שנחתם לבנייה של 20 אלף יח"ד בבאר שבע, שממשלת ישראל תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפיתוח תשתיות בתוך העיר ובדגש על שדרות רגר, השדרה המרכזית שאמורה לרכז את מרבית הפעילות בעיר. לשיטה יתרונות רבים. הראשון שבהם הוא כלכלי. דו"ח פנימי של משרד התחבורה קובע כי נכון לשנת 2014 הערך הכלכלי של זמני הנסיעות אל וממקום העבודה של אזרחי ישראל, הוא כ-20 מיליארד בשנה - עלייה של 4 מיליארד בעשר שנים, ועד שנת 2030 צפויה עלייה של עוד 5 מיליארד נוספים. המשמעות של מגמה זו היא כמובן גידול בפקקים ובזמן שייקח לנו להגיע אל העבודה ובחזרה ממנה הביתה בכל יום.
בנוסף, מדובר בשיפור חווית המגורים המאפשרת חיי חברה טובים ופוריים יותר, מנצלת בצורה מיטבית את עתודות הקרקע בישראל ומשפרת את איכות החיים כשניתן לאנשים לבלות יותר זמן במחיצת משפחתם. יתרון מעניין אחר נוגע לערך הנכסים במסגרת "עירוב שימושים" לעומת "זחילה עירונית":
במחקרים שנעשו בארצות הברית עשו שימוש במודלים הדוניים (בודקים את העדפות הצרכן ונותנים להם ערך כספי בעבור מוצרים ושירותים), בהם נקבע כי ערכן של דירות עלה בהתאמה לסמיכותן לגנים ציבוריים ולמרכזים מסחריים - ככל שהקרבה הייתה רבה יותר כך עלה ערך הדירה. ניתן להסיק מכך כי הקירבה בין אזור המגורים לאזורי הפנאי והמסחרי נתפשת בעיני האמריקנים ליתרון בעל ערך כלכלי, אשר לבסוף משפיע על מחירי הדיור.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...
נוסף על כך, מחקר אחר בארה"ב הראה כי נכונותם של צרכנים לשלם (WTP - willingness to pay) בעבור דירות הנמצאות באזורים בהם נעשה עירוב שימושים בבנייה היא גבוהה מאשר נכונותם לשלם בעבור דירות באזורים בהם לא נעשו עירובי שימושים. מתוך מסקנות המחקר הנ"ל ניתן להבין, בדומה למחקר הקודם שהוזכר לעיל, שערך הדירות עולה כאשר הן חלק מאזור בו נעשה עירוב שימושים בבנייה. השאלה המעניינת ביותר מבחינתי היא: ומה יהיה על השכונות דוגמת "אם המושבות" בעוד עשור מהיום? נצטרך להמתין ולראות.
- 11.אברהמי נדב 15/10/2015 06:24הגב לתגובה זומדברים ומדברים עלהמצב הבטחוני בישראל,ואצלנו ממשיך להיות מתוח כאשר כל יום מתרחשים עוד ועוד פיגועים מקומיים. הכלכלנים סבורים כי אינתיפאדה שלישית, אשר תימשך זמן רב תשפיע על מחירי הדיור.... האינתיפאדה השנייה פגעה קשות במשק הישראלי, אשר באחת מהפעמים היחידות בהיסטוריה שלו סבל מהתכווצות במחירי הדירות.
- 10.יוחאי 14/10/2015 20:17הגב לתגובה זוקניית דירה חדשה תמיד היתה כרוכה בהמתנה ממושכת, אבל בשנים האחרונות רוכשי הדירות בישראל ממתינים לקבלת המפתח זמן רב יותר מבעבר. הזמן הממוצע לבניית דירה, שבתחילת 2013 עמד על 25 חודשים, התארך עד ל־28 חודשים בתחילת 2015 – עלייה של כשלושה חודשים בתוך שנתיים. כל זאת למדתי מהעתונות הכלכלית. בקיצור הכל פועל נגדנו!
- 9.יהורם 13/10/2015 20:27הגב לתגובה זואת או אתה מוזמן לקרוא שוב את הכתבה
- 8.וווו 12/10/2015 20:31הגב לתגובה זואיך מקבלים את האפשרות לכתוב טור ? מעניין...
- 7.לירון 12/10/2015 08:35הגב לתגובה זוהמרחק לא רב, האם זה לא נחשב כאלטרנטיבה למקומות תעסוקה? והאם המרחק להגיע לשם הוא באמת כזה גדול בבקרים? ויתכן שלמקומות מסוימים ניתן להגיע ברגל או באוטובוס. אני שואל כדי לדעת, בלי ציניות.
- 6.חנית 12/10/2015 04:16הגב לתגובה זובהם נקבע כי ערכן של דירות עלה בהתאמה לסמיכותן לגנים אהבתי את המשפט הזה מתוך הכתבה המרשימה:"ציבוריים ולמרכזים מסחריים - ככל שהקרבה הייתה רבה יותר כך עלה ערך הדירה. ניתן להסיק מכך כי הקירבה בין אזור המגורים לאזורי הפנאי והמסחרי היא יתרון בעל ערך כלכלי, אשר לבסוף משפיע על מחירי הדיור." נראה לי שלגור קרוב ולהוריד מאיתנו את שעות הנסיעה וההגעה לעבודה כמו גם לבתי הספר והקניות זאת איכות החיים האמיתית.
- ruth 13/10/2015 08:29הגב לתגובה זוזה לא ערך הדירה אלא מה נחשב בעינינו - האם לנסוע לכל מקום כולל גנים ובית ספר של הילדים נחשב בערך המקום או הדירה שלנו
- 5.אהוד 11/10/2015 22:23הגב לתגובה זוהמצב מראה שאם האלימות בישראל תימשך, מחירי הדירות צפויים לרדת בכ־15% - בעיקר בשכונות שבהן יהיו מקרי טרור רבים. עם זאת, ברוב האזורים השפעתם של האירועים תפוג בתוך כשנה וחצי
- 4.מאיר עיניים 09/10/2015 11:07הגב לתגובה זואני גר בפתח תקווה באם המושבות ומכרו לי דירה חדשה אבל הכל באמת רחוק וצריך לנסוע בשל כל יציאה או משהו שלא לדבר על עבודה עם מלא פקקים בדרך. ממליץ לכל אחד לבדוק טוב טוב את מה שקרוב לו לבית שהוא קונה כדי שלא יהיה רחוק ושמה שהוא צריך יהיה קרוב
- טוב שכתבת אנחנו יודעים מניסיון אישי (ל"ת)אבי 10/10/2015 11:37הגב לתגובה זו
- אחת שיודעת 10/10/2015 11:36הגב לתגובה זואו למוסדות החינוך... זה לא קטע להסיע כל יום חצי שעה את הילדים לביה"ס. לפעמים יותר מחצי שעה.
- 3.נחמה בלום 08/10/2015 22:46הגב לתגובה זושאלת במאמר שלך: מה יהיה על השכונות דוגמת "אם המושבות , בעוד עשור מהיום? אנחנו ראינו בשכונות אלה המרוחקות מהעיר התוססת - ערי שינה.אני לא יודעת אם הכינוי מתאים אבל הוא השתרש, זאת אומרת שיש בו נשהו אמיתי ומציאותי.
- 2.יונה מור חיים 08/10/2015 13:07הגב לתגובה זואיך איפה? אני כבר רץ ללמוד את הפטנט רגע לאן אתה רץ - צריך קודם כל לקרוא את המאמר...
- 1.גישה תיכנונית שנועדה לשרת את תעשיית הרגב (ל"ת)אוינק 08/10/2015 08:41הגב לתגובה זו
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותעל ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אדם רויטר אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
