רשמית: מנטפ הרוסית רכשה 26% ממודגל ב-240 מ' ש'

הקבוצה של ה"אוליגרכים" מקבלת למעשה חלק מהותי בשליטה במפעלים פטרוכימיים בה מחזיקה מודגל 57%. מדובר בקבוצה ששולטת ביוקוס ואנטל ובחברת הביטוח פרוגרס
שי פאוזנר |

קבוצת "מנטפ" (MENATEP), באמצעות חברת הבת אלדר (ALDER), רוכשת 26% ממודגל תעשיות, בעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים בישראל. ההערכה היא, כי מדובר בעסקה של כ-240 מיליון שקל. במסגרת העסקה רוכשת "אלדר" (ALDER) כ-20% ממניות מודגל תעשיות שהוחזקו על ידי חברת פלסטיש (Plastich Holding S.A.R.L). בנוסף מתבצעת הקצאת מניות במסגרתה תקצה "מודגל תעשיות" ל"אלדר" (ALDER) כ-7.5% ממניות "מודגל תעשיות" כך שסך החזקות "אלדר" (ALDER) ב"מודגל תעשיות" יהיו 26%.

קבוצת "מנטפ" (MENATEP) הנה חברת אחזקות בינלאומית, אשר ביצעה מאז הקמתה השקעות אסטרטגיות ישירות ברוסיה ובעולם כולו. שלושת בעלי המניות העיקריים של הקבוצה ? ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו ? אזרחי ישראל שעלו לישראל לפני כשנה וחצי. ליאוניד נבזלין קיבל לאחרונה את השליטה בקבוצת מנטפ בעקבות הודעתו של מיכאל חודורקובסקי, כי הוא מעביר 59.5% ממניות הקבוצה לניהולו של נבזלין. זוהי השקעתה הראשונה של קבוצת מנטפ בישראל. את המו"מ על העיסקה בישראל ניהל מטעם קבוצת מנטפ מיכאל ברודנו (אחד משלושת בעלי המניות הגרים בישראל).

בין האחזקות הקבוצה הרוסית: יוקוס יוניברסל - Yukos Universal וחברת הנפט יוקוס ? Yukos Oil Company, חברת האחזקות אנטל ? Antel Holdings Ltd הכוללת את אנטל טלקום בשיקגו, ארה"ב, מנטפ - המחזיקה בנתח משמעותי של חברת הביטוח "פרוגרס", יוניברסל כימיה ומחצבים - המשקיעה במניות של חברות תעשייתיות העוסקות בענף הכימיה והדשנים הכימיים.

במסגרת ההסכם לרכישת 26% ממודגל תעשיות נחתמו מספר הסכמים נוספים: הסכם בעלי המניות, המסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות במודגל תעשיות. הסכם אופציה. לאלדר ניתנה אופציה לרכישת 20% מ"מודגל", חברת האם של "מודגל תעשיות", בדרך של הקצאה למשך 3 חודשים החל מתום 24 חודשים. מימון מחדש. נחתמו הסכמים שבמסגרתם יועמדו הלוואות ל"מודגל" ו"יורופיאן" אשר ישמשו לפרעון התחייבויות בנקאיות של הקבוצה.

כמו כן, מודגל מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 5% (4.5% בדילול מלא) ממניות "מודגל תעשיות" המוחזקות על ידי חברת דיור. ממודגל נמסר, כי החברה מברכת על כניסת "מנטפ" לשותפות בה, ורואה בשותף זה שותף אסטרטגי בעל ידע רב בכל הקשור לתעשיית הזיקוק והפטרוכימיה. "התרשמנו עמוקות מהיכולות המקצועיות של נציגי מנטפ והתרבות הניהולית שהפגינו. אנו מאמינים, כי כניסתם כשותפים ב"מודגל" תתרום רבות לחברה בפרט ולמחויבות משקיעים זרים לכלכלת ישראל" נמסר מבעלי השליטה במודגל.

מיכאל ברודנו, נציג קבוצת מנטפ מסר: "שמחנו על ההזדמנות להיכנס כשותפים ב"מודגל תעשיות". "המפעלים הפטרוכימיים" הינה חברה מנוהלת היטב ואטרקטיבית מבחינה כלכלית, לפיכך יש לנו ציפיות גבוהות מהעסקה. מדובר בתחום שיש לנו בו ניסיון ואנו מתכוונים לתרום לחברה מהידע שצברנו. ישראל היא הבית שלי ושל שותפי ונשמח לבצע השקעות טובות נוספות במשק הישראלי שהוא בעל פוטנציאל רב".

עורכי הדין שטיפלו בהליכים המשפטיים של העסקה הינם עו"ד טל רוטמן ממשרד רן רוטמן ושות' שליווה את מודגל' ועו"ד אלי בלקינד ממשרד ברץ-הורן ושות' שליווה את קבוצת מנטפ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.