אסיה סגרה בעליות שערים - תחזיות אינטל עודדו את הכל
הבורסות האסייתיות חתמו את המסחר במגמה של עליות שערים. את התחום החיובי של הידיעות סיפק סקטור השבבים, שהיה דווקא לאחרונה ספק של תחזיות עגומות. תחזית חיובית של אינטל לרבעון הראשון של 2005 הצליחה לאושש את הציפיות בתחום.
מדד הניקיי טיפס ב-0.5% לרמ 11,524 הנקודות, מדד ההאנג סאנג עלה בהונג קונג ב-0.18% ל-13,880 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני המריא היום ב-2.42% ל-1,022 נקודות, והבורסה הטאיוואנית עלתה ב-0.19% לרמת 6,204 נקודות.
האחראית לחגיגה במזרח הרחוק היא ללא ספק ענקית השבבים הגלובלית אינטל (נאסד"ק: INTC). ההנהלה העלתה את הרף התחתון של התחזית שלה להכנסות ברבעון הראשון של 2005 ל-9.2 מיליארד דולר מרף קודם של 8.8 מיליארד דולר. הרף העליון נותר בעינו על רמת 9.4 מיליארד דולר. החברה מסרה את התחזית האופטימית בתום המסחר בוול סטריט אמש.
מניות טאיוואן סמיקונדקטורס הגיבו בעליה של 1%, מניות סאמסונג אלקטרוניקס זינקו ב-2.9%, מניות צ'רטרד סמיקונדקטור מאניפקצ'רינג זינקו ב-1.8%. החגיגה בסקטור נמשכה עד תום המסחר בבורסות.
התנודתיות במחירי הדלק, שהובילה אותם לרדת בימים האחרונים בשיעורים חדים, גרמה להתאוששות בסקטור התעופה והאוויוניקה במזרח. מניות ג'פאן איירליינס עלו ב-0.9%, מניות קאת'יי פסיפיק זינקו ב-1.4%. כל זאת, כאשר מחיר חבית נפט (קרוד) נפל ב-2.3% ל-53.54 דולר בניו יורק.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
