הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כרטיס אשראי
צילום: Steve Buissinne from Pixabay

עלייה של 10.5% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים נובמבר-ינואר

דור עצמון |
נושאים בכתבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כרטיסי אשראי

במהלך החודשים נובמבר 2023-ינואר 2024 נרשמה עלייה של 10.5% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי, כך עולה מנתונים במפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

עוד עולה מהנתונים כי נרשמה עלייה של 12.1% ברכישות מוצרים ושירותים אחרים, עלייה של 8% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל) וכן עלייה של 39.9% ברכישות מוצרי תעשייה. בלמ"ס מציינים כי עקב המלחמה לא ניתן היה לחשב אומדני מגמה לטיסות, תיירות ואירוח ולסך כל שירותים לחודשים אלו.

הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 46% מסך הרכישות בשנת 2023, נרשמה כאמור עלייה 12.1% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2023. מזה, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 17.2% בחישוב שנתי, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 12.8% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 7.5% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 6.4% בחישוב שנתי, בענף השונות עליה של 5.9% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 5.8% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום ירידה של 3.1% בחישוב שנתי.

בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 18% מסך הרכישות בשנת 2023, חלה כאמור עלייה של 39.9% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2023, מזה, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 46.3% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים עלייה של 39.1% בחישוב שנתי, ובענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 24.8% בחישוב שנתי.

בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), המהווה 16% מסך הרכישות בשנת 2022, חלה כאמור עלייה של 8% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2023.

בקבוצה שירותים, המהווה 20% מסך הרכישות בשנת 2023, באוקטובר-דצמבר 2023: בענף פנאי ובילוי חלה עלייה של 11.5% בחישוב שנתי, בענף הביטוח עלייה של 6.9% בחישוב שנתי, ובענף שירותי ממשלה ועירייה ירידה של 5.2%.

שינוי באחוזים במדדי רכישות בכרטיסי אשראי נתונים מקוריים במחירים קבועים בשנים 2023-2021:

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דיבידנד רשות המסים

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


להמשך הכתבה לחץ כאן
בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.

להמשך הכתבה לחץ כאן