"כשמדיניות החל"ת תסתיים מספר האנשים בחל"ת יהיה אפס. לא יהיה את זה בכלל. נגלה שחלק מהחל"תניקים אולי הפכו למובטלים, אבל אני מאמין שהרוב המוחלט יחזור לעבוד", כך מעריך אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, בשיחה עם ביזפורטל. "זה יכול לגרום להשפעה גדולה וחיובית על צד ההיצע במשק – כל אותם אנשים יחזרו לייצר".

כהנוביץ נוגע בדבריו באחד הגורמים האינפלציוניים הפוטנציאליים, והוא הביקושים הכבושים מצד לקוחות של סקטורים/מוצרים שהיו מושבתים/לא זמינים עד לאחרונה, שיפגשו בהיצע דל נמוך מבעבר, בעקבות עסקים שטרם שבו לשגרה מלאה, אם בעקבות סגירתם כתוצאה מההפסדים ובין אם בשל מחסור בכוח אדם. לדבריו אם כן, השיבה של עובדים מהחל"ת למעגל העבודה, תביא לכך ש"ההיצע יכול להפתיע כלפי מעלה".

"דוגמה טובה היא בתי קפה שעוד לא נפתחו, או נפתחו רק בשעות מסוימות", הוא מסביר. "החזרת העובדים תאפשר להם להעלות מחירים ופחות להילחם על כל לקוח. במקומות אחרים דווקא החזרה לכח עבודה מלא תביא לעצירה של עליית המחירים, כי לעסקים תהיה פחות בעיה למצוא עובדים. מחירי החינוך הקדם יסודי עלו באופן חד יחסית במרץ, כי גנים פרטיים לא מוצאים עוזרות גננת, כי אלה שהיו להן נהנות עדיין מהחל"ת – ככה זה בגן של הבן שלי למשל. בכל אופן, אני חושב שהייצור בהקשר הזה יושפע יותר מצד הביקוש".

כלומר לא נראה "בוסט" בצריכה הפרטית שיגדיל את האינפלציה אחרי שהעובדים בחל"ת יחזרו לעבוד ולהשתכר ברמה קצת יותר גבוהה? הצריכה שלהם מגולמת כבר כיום בנתונים לדעתך?

• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אני לא חושב שביטחון הצרכנים הולך מאד לעלות אחרי שיסתיים החל"ת, כי מלכתחילה אצל מי שיצא לחל"ת הוא לא נפגע, כי העובדים האלה הניחו שמתישהו הם יחזרו לעבוד ולכן לא עצרו את הצריכה שלה. הם שונים בהתנהגות שלהם ממובטל ולכן גם לא מחפשים עבודה. אם מישהו שנמצא בחל"ת היה במצוקה, הוא כבר היה מוצא עבודה. לעומתו, מובטל שנמצא במצוקה והבטחון הצרכני שלו נמוך, לא קונה פתאום מחשב נייד – עובד בחל"ת יכול לעשות את זה".

 למה בעצם הביטחון התעסוקתי שלהם לא נפגע והם משוכנעים שהמעסיק יחכה להם ולא יפטר אותם ויחליף אותם בינתיים במישהו אחר?

"כי המעסיקים בינתיים לא מוצאים מספיק עובדים שיחליפו אותם משום שגם המובטלים יכולים לקבל דמי אבטלה עד יוני ולא באים אליהם. אם ככה, למה להם לשרוף עובד שלהם שכבר הוכשר ומכיר את העסק? זה ברור שלמי שכרגע נמצא בחל"ת תחכה המשרה שלו גם ביולי, אלה אנשים מענפי הנופש והפנאי והשירותים, מקומות שגם ככה רק עכשיו חוזרים לעבודה. אגב, אני מכיר באופן אישי מעסיקים שלא מוצאים עובדים. מצד אחד אתה בתוך משבר אבל אתה מוצא שוק עבודה מהודק כביכול – זאת תופעה הזויה".

 ומה אתה אומר למשל על תחזית של דן אנד ברדסטריט לפיה 60 אלף עסקים יסגרו? זה אומר גם משרות שימחקו.

"תמיד צריך להשוות לשנה רגילה, אם אני לא טועה מדובר על 50 אלף עסקים שנסגרים. חוץ מזה צריך לראות כמה עסקים נפתחו – והיו המון כאלה השנה, גם אם בתחומים אחרים כמו יוזמות אישיות, סטארט-אפים ועוד. הרבה פעמים התחזיות האלה מתבדות".

• וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
• האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם ביזמות
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

באחרונה פורסם כי במחצית מרץ הבלתי מועסקים ירד מתחת לרף ה-10%, מה שלפי התכנית המקורית אמור היה להביא להפחתה של 10% בדמי האבטלה. בשלב זה שר האוצר כ"ץ מתנגד להפחתה, וגם בשירות התעסוקה מציעים מתווה לפיו זו תחול רק לאחר סוף יוני. לו היו מחילים אותה כבר עכשיו – זה היה דוחף להערכתך חלק מהעובדים בחל"ת לחזור לעבוד עוד לפני הקיץ?

"אני בטוח שכן אבל אני לא יודע עד כמה. זה נתון שצריך לגלות דרך סקר או להמתין לראות את נתוני האמת".

אתה אומר שעלייה גדולה בצריכה הפרטית לא תהיה עם סוף החל"ת – מה לגבי הכנסות המדינה ממסים? ראינו כבר עכשיו שהנתון היה גבוה יחסית עוד בלי המיסוי של משכורות החל"תניקים.

"לא נראה לי שיהיה 'ביג דיל' בגזרה הזאת. אם מדברים על מלצרים, חלק גדול מהמשכורת שלהם לא ממוסה בגלל הטיפים להבנתי, למרות שצריך למסות אותו, וגם ככה הם ועובדים אחרים מהסקטורים שהזכרנו נמצאים במדרגת מס נמוכה בגלל השכר הנמוך שלהם. כך שגם זה לא אמור להשפיע באופן דרמטי על ההכנסות ממסים.

"צריך להזכיר שגם מספר העובדים בחל"ת לא היה אחיד לאורך השנה והיו שני 'פיקים' בערך, ומלבד זאת ההכנסה הגבוה ממסים הוסברה במספר גורמים: ההכנסות ממע"מ מצד ישראלים שהוציאו את הכסף שלהם בארץ כי הם לא טסו לחו"ל; אחרים ש'פיצו' את עצמם באמצעות הצריכה על תקופת הסגרים – למשל ברכישות של טלוויזיה; רווחי ההון שעלו ואיתם גם המיסוי מהם והאקזיטים הגדולים שנרשמו פה בתקופה הזאת".

 בשלבים מוקדמים יותר של המשבר היו שאמרו "חכו ותראה מה יקרה לבנקים כשתשלומי החל"ת יפסקו" – בינתיים 80% ויותר מהלווים חזרו לשלם. הייתה בזמנו גם סקירה של בנק ישראל על משקי הבית שנטלו משכנתא ויש בהם מפרנס אחד או יותר שהוצאו לחל"ת. במצב הנוכחי, יש עוד ממה לחשוש? קיים מתאם בין העובדים שנאחזים עדיין בחל"ת לבין לקוחות של הבנקים שלקחו הלוואות?

"אלה קבוצות אוכלוסייה שונות. רוב נוטלי המשכנתאות הם לקראת גיל ה-40 והם לא בשכבה העיקרית שמאפיינת את החל"תניקים. באופן כללי במשבר הזה, אם נלך שנה אחורה נמצא שהדברים נראו לנו הרבה יותר קודרים מבחינת הנזקים העקיפים, כולל בשוק המשכנתאות.

ככל שעבר הזמן החששות האלה הלכו וירדו, ורק בשבוע שעבר ראינו שמחירי הנדל"ן עלו, וזה אומר שאין סיכון לבנקים במשכנתאות. הם יכולים לומר ללקוח 'אין לך כסף לשלם משכנתא? אין בעיה, בוא נפדה לך את הבית, אתה תצא מרווח ואנחנו נסגור את הסיכון מולך'. כדי להתגלגל למשבר אמיתי צריך שמחירי הדיור ירדו".

אתה מצייר את זה כל כך פשוט, אבל גם אם הבנקים לא ירשמו מחיקות אלא רווחים, עדיין מדובר במימוש שעבודים, וזה לא סימפטי בכלל. השאלה אם לשם נגיע או שגם זה תרחיש לא ריאלי?

"אני לא מאמין שנגיע לשם. היו תקופות חסד שנתנו לנוטלי המשכנתאות ומעבר לזה שוק העבודה חזק. בתוך הסגר השלישי, שיעור האבטלה המצומצם, הקלאסי, של אדם שמחפש עבודה ולא מוצא, היה 5% - וזה נחשב נתון של שלב מתקדם במחזור כלכלי".

מנגד אפשר להסתכל על שיעור האבטלה הרחב ולחשוב שאם חלק מה'מיואשים' כביכול היו באמת מנסים לחפש עבודה ואז לא מוצאים, הנתון המצומצם שציטטת היה גבוה יותר.

"זה שאדם לא חיפש עבודה לא אומר שהוא התייאש. גם מי שהתחום שבו הועסק הושבת יכול היה ללכת לעבוד כשליח וולט לפני שהוא מפסיק לחפש עבודה. בניגוד לפעם, היום יש חלק גדול של 'גיג אקונומי' ומעין פרילנסרים".

משרדי האוצר והרווחה ורשות החדשנות התקוטטו ביניהן על נושא ההכשרות המקצועיות. להערתך, נגיע למועד הפסקת תשלומי החל"ת בקיץ עם מערך מתפקד ויעיל שיכשיר עובדים למשרות שיתרמו יותר לתוצר?

"אני מודה שאני לא עוקב אחרי ההתפתחויות בהקשר הזה, אבל הגישה שלי קצת יותר רחבה בסוגיה הזאת. לדעתי לא צריך לדחוף אנשים בכח לשום מקום. אנשים צריכים לעשות את הבחירות של עצמם ולחשוב מה ההשקעה היעילה לכסף שלהם. לאדם שהיה בחל"ת היה זמן שבו למעשה סבסדו אותו, שבו הוא יכול היה לבדוק אם מעניין אותו לנסות תחומים חדשים או ללמוד לתכנת. מתי בחיים נותנים לך הזדמנות כזאת?".

יש אנשים שבתקופת החל"ת שלהם לא עשו את החישובים האלה, ופשוט נהנו מלהפגש עם חברים וללכת לים.

"אני דווקא כן מאמין שאנשים התנסו בתקופה הזאת. הכשרה זה משהו שאולי נשמע טוב אבל בסוף אדם צריך לרצות את זה. אם ישלמו לך על קורס מסוים זה לא מה שישכנע אותך לעצור את החיים ולקחת אותו. אם זה היה מעניין אותך היית עושה את זה קודם. ומי מהעובדים שבחל"ת שעד עכשיו לא ניסה להתפתח, אני לא מאמין ששווה להשקיע בו כסף ציבורי. את הכסף שלי לא הייתי שם עליו".

 זו אמירה די חריפה. לא בטוח שדמי החל"ת מספיקים לאנשים גם לשלם את הוצאות שכר הדירה והמחייה שלהם וגם לקחת קורסים.

"גם אם אתה צודק, היה שווה להם – אם הם מאמינים בעצם – לקחת הלוואה כדי לעשות קורס כלשהו שעניין אותם".

ובבנקים היו ממהרים לתת הלוואה לעובד שנמצא בחל"ת?

"אל תשכח שהיום בנקים שמחים לתת לך הלוואות בהיקפים של עשרות אלפי שקלים בודדים גם אם היית אומר שאתה רוצה לטוס לירח. יש להם ערימות מזומנים והם רק רוצים להלוות.

"אם נשים את זה בצד, אני חושב שהשאלות הגדולות הן פחות אצלנו אלא בעולם: עד כמה יצליחו בחו"ל לחזור לשגרה? שאר העולם לא במצב של ישראל, וזאת בעיה. רואים את זה בסחר העולמי שעדיין תקוע, במחירי ההובלה, ביצוא שעדיין משובש. סוגיה קריטית נוספת היא האם בארה"ב יהיה עוד גל של מענקים לאזרחים – זה הרבה יותר משמעותי למשק הישראלי מאשר פעולות שנעשות כאן.