יצליחו להשתלט? תראו איך מצרים נלחמת בחופרי המנהרות בעזה - מאסרי עולם
במהלך 'צוק איתן' נחשף הציבור הישראלי ביתר שאת לתופעת המנהרות מעזה, אבל לא רק ישראל מתמודדת עם התופעה - אלא גם מצרים. אתמול העבירו במצרים תיקון לחוק באישור הנשיא סיסי לפיו כל אדם שמבצע פעולת חפירה של מנהרה או עובר במנהרה - צפוי למאסר עולם, כך לפי סוכנות הידיעות הממשלתית MENA. נציין כי מאסר עולם במצרים משמעותו 25 שנה בכלא.
וזה לא מסתיים בכך, גם אלו שברשותם מידע לגבי פעילות סביב נושא המנהרות ולא העבירו אותו לרשויות במצרים - אף הם צפויים למאסר עולם בכלא המצרי. תיקון נוסף בחוק המצרי מתייחס למקום הפעולה והציוד. לפי התיקון, בניין המשמש פתח כניסה למנהרה יעוקל וציוד שייתפס יוחרם.
כך נראית הודעת סוכנות הידיעות המצרית: "כל אדם שחופר, מתכונן לחפור, משתמש בכביש או במעבר או מנהרה תת קרקעית בשטח המדינה עם כוונה להיפגש עם גורמים ביישות חיצונית למצרים - צפוי למאסר עולם".
במצרים הוכרז בסוף 2014 על מצב חירום בגבול עם עזה, זאת לאחר ש-33 אנשי כוחות הבטחון המצרים נהרגו בפיגוע בחצי האי סיני. בחודש נובמבר האחרון יצרה מצרים אזור חיץ (buffer zone) ברוחב של קילומטר בגבול עם עזה וזאת במטה למנוע הברחות - כל מוצרי מזון או נשק.
- ישראל צריכה עצבים מברזל: מה הפתרון להתשת חמאס וחיסול המנהרות?
- לא עוצר: חברת המנהרות של מאסק מגייסת לפי שווי של 5.7 מיליארד ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 11.abusalo 14/04/2015 09:57הגב לתגובה זוסיסי הוא שיצר את הטרור במעשים שלו. הוא הורס בתים של מצרים בלי שימצא להם פיתרון או מקום מגורים חילופי. הרברה משפחות ברפיח המצרית חיים כיום בלי קורת גג. ומה אתם מצפים מהילדים שלהם שיעשו
- 10.היי טק 14/04/2015 09:03הגב לתגובה זובמצרים המנהרות הן למטרת העברת סחורות ונשק. מנהרות לארץ הן למטרת טירור ואין שום שיתוף פעולה מהצד הישראלי.
- 9.ישראל 13/04/2015 20:36הגב לתגובה זוישראל עשתה נגד המנהרות? כרגיל, מחכים לפיצוץ
- 8.אהובה 13/04/2015 19:20הגב לתגובה זוככה מתנהלים מול טרור רצחני
- 7.מאיר 13/04/2015 17:57הגב לתגובה זוסיסי אולי תיפגש עם ביבי תעביר לנו בכנסת את החוקים האלה ובא לציון גואל
- 6.צבי פורר 13/04/2015 17:32הגב לתגובה זונו , נראה את החכ״ים החדשים , אוסף של קשקשנים
- 5.אנחל 13/04/2015 16:59הגב לתגובה זוישראל יכולה לכרות ברית הגנה איזורית על הסעודים והמצרים ומדינות מתונות נוספות. שיתוף פעולה איזורי נכד טירור יביא בסוף גם שלום לאיזור.
- מחמוד 13/04/2015 17:31הגב לתגובה זועד שלא תעלמו מהמפה - לא נפסיק לחפור מערות
- חחח. מה לעשות אתם טפשים מידי בשביל לנצח את היהודים (ל"ת)אנונימי 14/04/2015 14:47
- ציוני שוחר שלום 14/04/2015 01:21הציונים הביאו לכם, מים חשמל עבודה ופרנסה, בריאות מתקדמת,זכות הצבעה, חופש ובטחון בחיים. ומה אתם הבאתם? עריפת ראשים של מוסלמים בשם האל שלך מוחמד ? ואתה לא מתבייש בהיותך מוסלמי ועוד מעיז להטיף עוד שינאה ולהצדיק רצח של חיילים מצרים מסכנים, בגלל שיש ציונים בארץ ? מה אשמים החיילים הללו? המצרים הקריבו הרבה יותר קורבנות במלחמה נגד הציונים מאשר העם הפלשתינאי שאתה שייך לו. אתה בושה לכל המוסלמים ובטח לבני האנוש.
- ניר 13/04/2015 19:52אתם כל כך חשוכים שתעלמו מהמפה בכוחות עצמכם. האח לסונים הידד לשיעים. חבורת רוצחים
- יואל 13/04/2015 18:37ולהשליך אותנו לים ובסוף כשאתם מנסים לעשות זאת ונכשלים אתם בוכים שאתם מסכנים תחת כיבוש
- Israeli 13/04/2015 18:12Israeli Police - please investigate if charges can be pressed against him
- 4.צריך ללמוד מהם אצלנו צריך להרוג אותם (ל"ת)אבי 13/04/2015 16:58הגב לתגובה זו
- 3.סיסימובארק גברים 13/04/2015 16:50הגב לתגובה זוכולל ש"ס ואגודה
- 2.אפי 13/04/2015 16:33הגב לתגובה זוכל הכבוד לגנרל סיסי זה גבר עם ביצים. רק ככה פועלים נגד ערבים צריך ללמוד מהמצרים
- 1.כך צריך גם לגבי כל זורק אבן, דוקר, וכו' (ל"ת)YYYYY 13/04/2015 16:26הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
