מהלך מטאורי (2): מניה מחוץ לרדאר שנסקה 700% תוך 6 שנים - צפו בגרף

חברה הפועלת בשוק התעופה שרשמה קפיצה של 610% בשוויה מ-2008 וחתומה על חוזים ארוכי טווח עם חברות ענק מחו"ל
אבי שאולי | (8)
נושאים בכתבה מנועי בית שמש

מניית חברת מנועי בית שמש אחזקות, הנמצאת בשליטת כלל תעשיות של לן בלווטניק ואבנר שחם, נמצאת מחוץ לרדאר של "גברת כהן מחדרה" למרות שזינקה פי 4 משנת 2011 ופי 8 משנת 2008. מנגד, משקיעים מקצוענים דאגו לרכוש נתח נכבד ממניות החברה ושניים מהם הפכו לבעלי עניין: מיטב-דש שמחזיקה בכ-12% וילין לפידות שמחזיקה בכ-5%. מה הם מחפשים בחברה התעשייתית.

מנועי בית שמש הוקמה בשנת 1968 על ידי מדינת ישראל ויוסף שידלובסקי והיא עוסקת בעיקר בייצור חלקים למנועי סילון עבור יצרניות מנועים, וכן בהרכבה, שיפוץ והנדסת מנועי סילון לחילות אוויר ולמפעילי מסוקים אזרחיים.

חברת אורמת רכשה בשנים 1992-1995 את מניות השליטה במנועי בית שמש מידי המדינה וחברת PW, לאחר שנקלעה למשבר קשה. הברוניצקים חילצו את מנועי בית שמש והנפיקו את מניותיה בשנת 1997. היום כלל תעשיות מחזיקה ב-34% והמנכ"ל אבנר שחם ב-26%.

בשנת 2008 המניה נסחרה במחיר של 2.6 שקלים

המפעל של מנועי בית שמש ממוקם באזור התעשייה המערבי בבית שמש. בשנים האחרונות משקיעה מנועי בית שמש ברכישת ציוד מתקדם ומגייסת כוח אדם טכנולוגי. השקעות אלו דרושות לחברה כדי לתת מענה לגידול בהיקף עסקיה בתחום ייצור חלקי חילוף למנועי סילון.

השיפור בתוצאות של החברה ניכר בזינוק חד במניה. בשנת 2008 המניה נסחרה במחיר של 2.6 שקלים, מחיר ששיקף לחברה שווי של כ-20 מיליון שקל. המניה נסחרת היום במחיר של 21 שקלים, מחיר המשקף לחברה שווי של 142 מיליון שקל.

שיפוץ מנועים, יציקות מדויקות ויצור חלקים למנועי סילון

למנועי בית שמש יש שורה ארוכה של חוזים ארוכי טווח עם החברות המובילות בתחום מנועי הסילון וביניהן PWA, GE, HAMILTON SUNDSTRAND, SNECMA, MTU ואחרות.

ביולי 2013 דיווחה מנועי בית שמש על עסקה גדולה - חוזה ארוך טווח עם MTU הגרמנית בהיקף של כ-63 מיליון דולר, להספקת דיסקאות ולהבי טורבינה למנועי סילון. החוזה לשנים 2018-2014 עבור חלק מהפריטים ולשנים2021-2014 עבור יתרת הפריטים. מנועי בית שמש מספקת ל-MTU מזה כ-12 שנים חלקי חילוף למגוון רחב של מנועי סילון.

מדיניות הדיבידנד של מנועי בית שמש משנת 2006 היא לחלק דיבידנד בהיקף של לפחות 30% מהרווח השוטף. את שנת 2013 סיימה עם הכנסות של כ-80 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של כ-4 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

נדל"ן להשקעה - פוטנציאל לרווח נוסף

נקודה מעניינת בדוחות הכספיים של מנועי בית שמש היא ההתייחסות לקרקע הנמצאת בבעלותם. לחברה שטח של 289 דונם מתוך זה קרקע פנויה של 152 דונם.השווי ההוגן של הקרקע 14 מיליון דולר - כמעט 50 מיליון שקל. מדובר בסכום משמעותי לחברה שנסחרת בשווי של 142 מיליון שקל.

מנועי בית שמש החליטה לייעד 135 דונם כנדל"ן להשקעה לצורך הפקת דמי שכירות. הקרקע שייכת למנהל מקרקעי ישראל והחברה, הנחשבת לחוכרת קרקע מהוונת, חתמה עם המנהל בשנת 2011 חוזה חכירה ל-49 שנה.

אם מנועי בית שמש תמכור את המקרקעין או תשכיר לשימוש שאינו תעשייתי, יהיה עליה לשלם חלק משמעותי מהרווח למדינה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רק הנדלן שבית שמש יושבת עליו שווה מאה מליו ן (ל"ת)
    יוסי 01/06/2014 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סטף 01/06/2014 12:12
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי 289 דונם בבית שמש שווים 50 מיליון ש"ח. בהערכה שמרנית מאוד מיליון ש"ח לדונם. תעשו חשבון לבד... ומס על הרווח ממכירת קרקע יהיה 10% למדינה עד שנת 2020. לאחר מכן אין מס.
  • 6.
    מתי דוידנד בקרוב,,,, (ל"ת)
    יוסי 01/06/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מנסים לנער במסחר תהיו חזקים (ל"ת)
    יוסי 01/06/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 01/06/2014 10:06
    הגב לתגובה זו
    בקרוב החברה תחתום עם GE והחברה הגרמנית על חוזה חדש
  • 3.
    גיל 31/05/2014 20:14
    הגב לתגובה זו
    רותתים עכשיו להיפטר ממנה כי נראה שהיא בדרך למטה
  • 2.
    גיל 31/05/2014 20:14
    הגב לתגובה זו
    עפ הגרף נראה שהגיע לשיא ומעכשיו רק תרד
  • 1.
    רק הגאון מרמהש תפס את המהלך (ל"ת)
    י 31/05/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

ולדימיר פוטין
צילום: רשתות

איך פוטין עזר לניצחון הישראלי באיראן; והאם סין תמכור מטוסי קרב לאיראן?

לא מה שחשבתם - רוסיה וגם סין לא ממהרות לספק מטוסי קרב לאיראנים; מה רוצים האיראנים מהסינים ואיך זה קשור לפרויקט הלביא הישראלי שהופסק בשנות ה-90?

משה כסיף |

הניצחון האווירי המוחץ של חיל האוויר הישראלי באיראן הוא בראש וראשונה בשל יכולות ההתקפה הישראליות, אבל גם בשל צי מטוסי הקרב המיושן של האיראנים. במשך שנים רבות, הצי הזה "כמעט והוחלף" על ידי מטוסי קרב מתוצרת רוסיה, אבל פוטין לא חתם. למה? אולי לא רצה להזדהות באופן מוחלט עם האיראנים, אולי משיקולים אחרים, אבל בשורה התחתונה - פוטין בדחיות הרבות של העסקה, הקל על חיל האוויר הישראלי לתקוף את איראן ולנצח. האיראנים בחדרי חדרים כנראה כועסים ותוהים על כך, אבל כלפי חוץ הם לא יכולים לפעול - הם רוצים להשאיר את רוסיה קרובה ככל שניתן אליהם, גם אם זו לא קרבה צמודה.

מה שכן הם עושים על רקע ההפסד האווירי הוא לחפש אלטרנטיבות. זמן קצר לאחר השגת הפסקת אש, שר ההגנה עזיז נסירזאדה טס לסין, כשהמטרה ברורה: להוציא לפועל עסקת נשק רחבת היקף שתחליף את מה שלא הגיע מרוסיה. לאחר שלוש שנות המתנה, ולא מעט הבטחות מצידו של ולדימיר פוטין, בטהרן מאבדים סבלנות. מטוסי הסוחוי 35 המתקדמים היו אמורים להיות התשובה לפער העצום מול חיל האוויר הישראלי, הם לא סופקו.

לכן, האיראנים משנים כיוון. הפנים מופנות לסין, שם מקווים לרכוש את מטוסי הקרב J-10C, דגם שהחל להיכנס לשימוש ב-2002, אך עדיין נחשב לאחד המתקדמים בצבאות שאינם מערביים. למרות שאינו שייך לדור החמישי, הוא נתפס כמהלך משמעותי קדימה עבור צי המטוסים האיראני הישן, שחלקו עדיין מבוסס על דגמים אמריקאים משנות ה-70 שנרכשו בתקופת השאה.


עסקה של 3-3.5 מיליארד דולר; קחו נפט תביאו מטוסי קרב


השר האיראני אף נראה כשהוא יושב בתא הטייס של מטוס הקרב בבייג'ינג, וניכר כי ברפובליקה האסלאמית מתרשמים מאוד מהביצועים של המטוס. אחד הגורמים לכך הוא המבחן הקרבי שעבר המטוס במהלך עימות בין הודו לפקיסטן, במהלכו הצליחו מטוסי J-10C פקיסטניים להפיל מטוסי "ראפל" צרפתיים, מהמתקדמים שבין מטוסי הקרב המערביים. המטוס הפקיסטני עשה שימוש בטילים PL-15 לטווח בינוני וארוך, והצליח לפגוע במטרות ממדינה שכנה, מה שמעיד על שילוב מוצלח של מכם מתקדם, טווח גילוי ארוך, ודיוק מערכות.


המטוס הסיני, שמכונה גם "הדרקון העוצמתי", מספק לאיראן פתרון של זמינות מיידית במחיר אטרקטיבי, הנמוך בעשרות מיליוני דולרים ממטוסים רוסיים. הוא מתאפיין ביכולת תמרון גבוהה, מערכת מכ"ם מתקדמת, וטילים מדגם PL-15 המסוגלים לפגוע במטרות בטווח של מאות קילומטרים. למרות יתרונותיו, הדגם עדיין נחשב נחות בהשוואה למטוסים מערביים מתקדמים מהדור החמישי כמו ה-F-35.