ב.מ.וו סדרה 7, מתיחת פנים: מבחן דרכים

ספינת הדגל של ב.מ.וו, הסדרה 7 קיבלה מנוע חדש וזריקת בוטוקס קלילה
אריאל אלסיבוני |

ב.מ.וו סדרה 7

507 ס"מ ו-1,825 ק"ג. מספרים גדולים, הרבה אוטו. הצבע הלבן – השחור החדש – לא מצליח לכסות את המימדים, שהקווים הללו לא מנסים להסוות. הם מדגישים את מימדיה, הראויים לספינת דגל של יצרנית וותיקה ומכובדת. הדור האחרון (שהוצג ב-2009), מחק את השרידים האחרונים מנוראות בנגל של 2001 (אליהם ניתן להתייחס כפרעות תשס"ב, בהם כריס בנגל הרג את יופייה של ה-E38 שקדמה לה), וכעת מתיחת הפנים הקלה של אמצע חיי הדגם מסתפקת בנגיעות קלות בכדי להישאר מעודכנת.
 

והיא עושה זאת בהצלחה. ההנמכה הקלה (8 מ"מ) ביחד עם קו הגג (שלא השתנה) נותנת הרגשה של מכונית ארוכה ונמוכה. מלפנים נגלה יחידות תאורה ששופרו (אפשרות לתאורת LED מלאה), מראה מודגש יותר לגריל הכליות (יותר כרום מסביב ומעבר מ-12 צלעות ל-9 בכל כליה) וכניסות אוויר גדולות ורבות יותר בסינר הקדמי. התוצאה לטעמי טובה. החרטום נראה כעת מאיים יותר וכבד פחות מאשר לפני מתיחת הפנים ומבט מהצד ומאחור מגלה מראה החלטי, מגובש ואלגנטי.
 
 

ספינת יבשה
אני חושב שזה כמעט מיותר לציין שכל המתכת הזו יכולה לאכלס בתוכה ארבע נפשות מכל מין וגודל. אני יכול לפרט כמה עמוק ומחבק המושב (ולציין שהייתי שמח אם ניתן היה לכוונן את המושב נמוך יותר). כמה רך ומלטף הוא העור וכמה מדויקת היא התפירה. הסדרה 7, כבר שלושה עשורים מתמודדת חזקה על תואר המכונית הטובה בעולם, יודעת את העבודה, לפני ואחרי מתיחת הפנים הזו. אין בכך משום הפתעה – החוויה כאן נעימה, מרווחת ונינוחה.

השינויים בתא לעומת הדור הקודם מתרכזים בעיקר בלוח השעונים (שיודע לשנות את מצבי התצוגה בו בהתאם לתוכנית הנהיגה הנבחרת), במסך השליטה המרכזי, במערכות הסאונד (האופציונאליות) ובמערכות הבידור (ליושבי המושב האחורי). סביבת הנהג היא ב.מ.וו קלאסית – איכותית ומוכרת. העץ הכהה, העור הבהיר ונגיעות האלומיניום מריחים ומרגישים כמו כספת בנק במונאקו. התפעול אינטואיטיבי אך אני רושם לעצמי שמנורת החיווי של חיישני הגשם נסתרת מעיני הנהג. ביום גשום זה קצת הציק. ואם כבר להיות קטנוני, דלת תא המטען (הענק) מורכבת על שתי זרועות שהן לא יותר מצמד צינורות מכופפים וחשופים. לעומת זאת סידור הכלים וערכת העזרה הראשונה הנמצאים בתא, מחזירים אותנו לרצף המחמאות.

ניסיון לנווט את המכונית הגדולה הזו מחוץ לחניית היבואנית, על היציאה הצרה שבה, מתגלה כמשימה שמצריכה יכולת על חושית. קשה באמת לדעת איפה נגמר האוטו ומתחיל עמוד הבטון. חיישני החנייה (וגם מצלמות הצדדים המצוינות) מתגלים כהכרחיים. זו הפעם האחרונה היום, שמשהו מבחוץ יפר את השלווה שבתוך המכונה הזו. הבידוד מצוין – לכבוד מתיחת הפנים הוספו חומרי בידוד בבתי הגלגלים, בתחתית המרכב ובקורות B ו-C במטרה להשאיר מפגעים ורעשים בחוץ.
 
 

הנוחות בעיר ומחוצה לה מצוינת. מעט רעד ורעש יחדרו על שיבושים קשים מאוד, על כביש גלי יורגש מחסור בריסון רק מעל לכ-150 קמ"ש. מי שירצה יותר נוחות ושקט בכביש יבחר במצב הקומפורט היעיל מאוד. מי שירצה קצת יותר ריסון יבחר במצב הספורט פלוס (אלו שולטים על תגובות המנוע, ההגה ותיבת ההילוכים ומשנים את הגדרות הבולמים ובקרת היציבות). זהו. אין מושלם בעולם שלנו – אבל זה מרגיש קרוב מאוד לשם.

סירת מרוץ?
הגרסה הנבחנת צוידה במנוע בעל 6 צילנדרים מוגדשים (2,979 סמ"ק), בטור כמובן. הביצועים דומים לגרסה הקודמת אך נתוני צריכת הדלק והזיהום שופרו. יחידת הכוח משודכת כעת לתיבה אוטומטית עם 8 יחסי העברה. אם למישהו היה ספק בקשר ליכולת של המנוע הזה לשכנע את שני הטון לנוע, תנוח דעתו נוכח הנתונים הבאים: תאוצה ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות, 45.7 קג"מ החל ב-1,300 סל"ד. מספרים מרשימים, שוב.

רוב הזמן המנוע הזה שקט מאוד וחזק מאוד. הוא זורח בעיקר בסל"ד נמוך ובינוני, אך יטפס בחדווה גם אל הקו האדום. שם, גבוה, הוא אינו מייצר תוספת דחף משמעותית ופעולתו הופכת נוכחת, עם צליל רייסרי שלא מתאים לאווירה הכללית כאן. פעולת התיבה מצוינת. ההעברות מהירות, חסרות תפרים וחלוקת יחסי ההעברה נכונה. עקיפות ותאוצות הן עניין של מה בכך, להביא את מחט הספידומטר אל המגבלה האלקטרונית שלה זו מלאכה מהירה ופשוטה למדי.
 
 

גם כשהכביש מתעקל קל לשמור על מהירות גבוהה מאוד. אומנם ישנה רכינה קלה, אך האחיזה אדירה ואין דבר שיזיז אותה מהקו הנבחר. בדרכים צפופות ומפותלות יותר, הביצוע מרשים פחות, והיא לא מצליחה להסוות את המשקל, המימדים והרכות שבה. המצב משתפר במצב ספורט פלוס, שם גם פעולת ההגה המדויקת מקבלת משקל ראוי (אבל מושפע מאוד מפני הכביש), אבל ברור לגמרי שהיא מעדיפה שיוט מהיר מאוד על פני כביש מסולסל מדי. לאחר 798 ק"מ של מבחן גילינו שה-740 הלבנה צרכה ליטר אחד של דלק על כל 6.9 ק"מ מהירים ומרווחים.

מסביב לעולם
בתיק העיתונות ב.מ.וו קוראת ל-7 "פאר ספורטיבית". אך הסיפא מעט מיותרת. מדובר במכונית פאר, מבוצעת ומבצעת ברמות הגבוהות ביותר. הכיול שלה מראה שגם בב.מ.וו אף אחד לא משלה את עצמו שקוני המכוניות הללו רצים מהסוכנות לנורדשלייפה. מתיחת הפנים הזו, הכוללת עשרות שינויים ושיפורים, היא המהלומה העדכנית של ב.מ.וו בקרב האגרוף המתמשך על תואר המכונית הטובה בעולם. הקרב הזה עולה מדרגה עם הצגת ה-S קלאס החדשה לפני מספר שבועות. אנחנו מתכננים להיות שם ולהשוות אותן ראש בראש. זה, כנראה, לא ייגמר בנוק-אאוט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?