ראיון עם המעצב של ג'ילי: מחפשים כיוון

היצרנית הסינית ג'ילי מחפשת כיוון חדש ומי שעוזר לה למצוא אותו הוא פיטר הורבורי, מעצב העל הבריטי שהגיע מוולוו ומספר על השינוי
אלי שאולי |

ג'ילי XC קונספטאחת המכוניות המעניינות שהוצגו בתערוכת שנגחאי הייתה ה-KC התצוגתית, שניצבה בעמדה של ג'ילי (Geely – מוצלח, או בר מזל במנדרינית). מדובר במכונית גדולה למדי באורך של 496 ס"מ ועם בסיס גלגלים של 288 ס"מ שמציגה את השאיפה של היצרנית הסינית להתחרות במותגי היוקרה בתחום מכוניות הסדאן הגדולות. אבל מה שחשוב במכונית הזו הוא העיצוב: הסיבה שהוא נראה טוב ומגובש בהרבה מכל מה שפגשנו בעבר מהיצרנית הזו קשורה לכך שזו המכונית הראשונה ג'ילי לה אחראי פיטר הורבורי (Horbury), מעצב העל האירופאי שהגיע מוולוו (ששייכת לג'ילי) והיה אחראי על המהפך העיצובי שעבר המותג הזה לפני יותר מעשור.

"כמו שאתה רואה, מכונית התצוגה הזו נראית מאוד מציאותית, ואכן מבחינתנו זהו ה'בקרוב' למכונית סדרתית", מספר הורבורי על המכונית שעשויה לראות אור ב-2015 ולהשתמש במנוע ה-2.0 ליטר החדש והמוגדש של היצרנית. "אבל בניגוד למה שנוטים לכתוב בעיתונות היא לא תשתמש בפלטפורמה של וולוו. למעשה, השימוש הראשון שלנו בפלטפורמות של וולוו יהיה בדור הבא של המכוניות הקטנות, כלומר ה-V40 הבאה. בנוכחית אסור לנו לשתף את ג'ילי כי הפלטפורמה פותחה עם פורד".
 
 
עוד מהדוכן של ג'ילי בשנחאי

המכונית הזו היא הצהרת כוונות. מה יגיע ממנה לדגמים אחרים של ג'ילי?
"אנחנו משנים את העיצוב הדרגתית בג'ילי וזה ייקח קצת זמן. אנחנו לא רוצים לקחת עיצוב אחד ולשכפל אותו, אבל דברים מסוימים מהמכונית הזו כמו השבכה למשל יגיעו".

ומה אפשר ללמוד מהפנים?
"אנחנו מנסים להשתמש כאן במאפיינים סיניים, למשל הקשת שבמרכז סביבת הנהג מזכירה גשר אבנים שמקובל באזור ממנו באה ג'ילי (עיר בשם האנגצ'ו – ע.ס). גם המושבים המיוחדים הם בסגנון העיצוב הסיני. הכוונה היא להשתמש במאפיינים סיניים כדי להביא משהו חדש ומיוחד לעולם הרכב. משהו שיהיה באמת סיני".

עד כמה גדול ההבדל בין עבודה אצל וולוו לבין ג'ילי?
"ההבדל הוא עצום. אבל לא באתי ואמרתי שלום, אני האחראי ועכשיו נשנה הכל. אני צריך לרכוש את האמון של כולם ולעשות זאת לאט לאט עם התקדמות הדרגתית ממוצר למוצר".

האם תיקח משהו מהכיוון העיצובי שיש לג'ילי כעת?
"סליחה שאני שואל, אבל תסתכל על המכוניות שניצבות כאן. האם אתה מוצא כאן כיוון עיצובי? כי אני לא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"