כמה כלי רכב ימכרו ב-2013?

ביקשנו מבכירי ענף הרכב להעריך את כמות המכוניות החדשות שימכור בישראל ב-2013. הנה תגובתם

2012 לא תחשב לשנה מוצלחת מבחינת יבואני הרכב. אומנם ההערכות המוקדמות, שדיברו על 170-190 אלף מכוניות, התבררו כפסימיות מדי, אך עדיין נרשמה השנה ירידה של כ-9% בהיקף המכירות ביחס ל-2011. גם ההבטחות הגדולות של השנה לא התממשו, כמו הפריצה המתוכננת של בטר פלייס או ההמלצות של ועדת זליכה (הועדה להגברת התחרות בענף) שנותרו במגירה ובעיקר גרמו לאי ודעות בענף.

ובכל זאת, ממבצעי המכירות האגרסיביים עזרו לנו לסיים את השנה בירידה מתונה יחסית שהושיבה את 2012 על 204,968 מסירות. מדובר במספר מרשים בהחלט המוביל לשאלה המתבקשת: "כיצד נסיים את השנה הזו?" שאלנו את בכירי התעשייה והנה תגובתם.
 

גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני
אגמון צופה שבשנת 2013 תישמר אותה רמה של מכירת מכוניות חדשות בשוק הרכב המקומי, אך מאמין שהיא תהיה הרבה יותר יציבה ורגועה. לדבריו לא נראה את אותה כמות מבצעים מטורפת ומכוניות עם "אפס קילומטרים" שנמכרו על ידי חברות הליסינג.

רן דנאי, מנכ"ל יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה
לדברי דנאי השנה תיסגר כמו השנה שחלפה, סביב אזור ה-205,000 מכירות, אבל להערכתו עד 2015 נראה קפיצה במכירות. "בכל עשור רואים קפיצה של 30% במכירות." אומר דנאי. "כעת אנחנו בעשור של איזור ה-210,000 מכירות כשלהערכתי עד שנת 2015 יצמח שוק הרכב הישראלי לאזור ה-225,000 מכירות לשנה."
 
 

שלמה שמלצר, בעל קבוצת שלמה, יבואנית אופל
"אנחנו לא ממש אופטימיים לגבי שנת 2013." אומר שמלצר, "השוק עדיין במיתון ולא בטוח שנגיע לאותם מספרים כמו השנה. לא יודע כמה כלי רכב ישווקו בישראל ב-2013, אבל כדי לשחזר את המספרים של השנה נצטרך אנחנו, כמו גם שאר היבואנים, לעבוד קשה מאוד."

אורן חסון, מנכ"ל יפנאוטו, יבואנית סובארו
חסון, שעבר שנתיים מאתגרות למדי במקום מושבו, מעריך כי את השנה נסיים עם אותה כמות כמו בשנה שעברה. הוא אינו צופה מהפכות בשוק, אולי רק שינויים במאזן הכוחות בין המותגים כתוצאה מהחלשות היין היפני.

אבי צור, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס, יבואנית אודי, סיאט, סקודה ופולקסווגן
"לדעתי 2012 הייתה שנה מצוינת." מסביר צור. "מבחינת כמות זו השנה השלישית בטיבה אי פעם, ובכלל לדעתי כל שנה בה מוכרים יותר מ-200,000 מכוניות היא מצוינת." בהזדמנות אחרת אמר צור כי: "אני לא חושב שיש כאן מיתון, אלא תחושות שאולי אינן נעימות. שוק הרכב הישראלי מאוד עקבי ואני לא צופה כאן הפתעות לרעה כמו שראינו באיטליה או ספרד." להערכתו גם בשנה הבאה יימכרו יותר מ-200,000 מכוניות: "בסופו של דבר אנחנו מייצרים את השוק שלנו ואין סיבה שהוא לא יהיה טוב."
 
 

ירון גורטלר, סמנכ"ל השיווק של UMI, יבואנית איסוזו, ביואיק, קאדילק ושברולט
לפי גורטלר המשך המיתון, העלאות מחירי חלק מכלי הרכב בתחילת השנה והצפי לעליית מחיר נוספת כתוצאה מהשינוי במיסוי הירוק, יגרמו להמשך החלשות השוק. להערכתו השחקנים העיקריים בשוק יתנהלו בצורה רציונאלית יותר מאשר בשנה שעברה בגלל מלאים ריאליים יותר, אבל הוא צופה ירידה של 5% לעומת 2012 לאזור ה-195,000 מכוניות חדשות ב-2013.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.