כמה כלי רכב ימכרו ב-2013?

ביקשנו מבכירי ענף הרכב להעריך את כמות המכוניות החדשות שימכור בישראל ב-2013. הנה תגובתם

2012 לא תחשב לשנה מוצלחת מבחינת יבואני הרכב. אומנם ההערכות המוקדמות, שדיברו על 170-190 אלף מכוניות, התבררו כפסימיות מדי, אך עדיין נרשמה השנה ירידה של כ-9% בהיקף המכירות ביחס ל-2011. גם ההבטחות הגדולות של השנה לא התממשו, כמו הפריצה המתוכננת של בטר פלייס או ההמלצות של ועדת זליכה (הועדה להגברת התחרות בענף) שנותרו במגירה ובעיקר גרמו לאי ודעות בענף.

ובכל זאת, ממבצעי המכירות האגרסיביים עזרו לנו לסיים את השנה בירידה מתונה יחסית שהושיבה את 2012 על 204,968 מסירות. מדובר במספר מרשים בהחלט המוביל לשאלה המתבקשת: "כיצד נסיים את השנה הזו?" שאלנו את בכירי התעשייה והנה תגובתם.
 

גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני
אגמון צופה שבשנת 2013 תישמר אותה רמה של מכירת מכוניות חדשות בשוק הרכב המקומי, אך מאמין שהיא תהיה הרבה יותר יציבה ורגועה. לדבריו לא נראה את אותה כמות מבצעים מטורפת ומכוניות עם "אפס קילומטרים" שנמכרו על ידי חברות הליסינג.

רן דנאי, מנכ"ל יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה
לדברי דנאי השנה תיסגר כמו השנה שחלפה, סביב אזור ה-205,000 מכירות, אבל להערכתו עד 2015 נראה קפיצה במכירות. "בכל עשור רואים קפיצה של 30% במכירות." אומר דנאי. "כעת אנחנו בעשור של איזור ה-210,000 מכירות כשלהערכתי עד שנת 2015 יצמח שוק הרכב הישראלי לאזור ה-225,000 מכירות לשנה."
 
 

שלמה שמלצר, בעל קבוצת שלמה, יבואנית אופל
"אנחנו לא ממש אופטימיים לגבי שנת 2013." אומר שמלצר, "השוק עדיין במיתון ולא בטוח שנגיע לאותם מספרים כמו השנה. לא יודע כמה כלי רכב ישווקו בישראל ב-2013, אבל כדי לשחזר את המספרים של השנה נצטרך אנחנו, כמו גם שאר היבואנים, לעבוד קשה מאוד."

אורן חסון, מנכ"ל יפנאוטו, יבואנית סובארו
חסון, שעבר שנתיים מאתגרות למדי במקום מושבו, מעריך כי את השנה נסיים עם אותה כמות כמו בשנה שעברה. הוא אינו צופה מהפכות בשוק, אולי רק שינויים במאזן הכוחות בין המותגים כתוצאה מהחלשות היין היפני.

אבי צור, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס, יבואנית אודי, סיאט, סקודה ופולקסווגן
"לדעתי 2012 הייתה שנה מצוינת." מסביר צור. "מבחינת כמות זו השנה השלישית בטיבה אי פעם, ובכלל לדעתי כל שנה בה מוכרים יותר מ-200,000 מכוניות היא מצוינת." בהזדמנות אחרת אמר צור כי: "אני לא חושב שיש כאן מיתון, אלא תחושות שאולי אינן נעימות. שוק הרכב הישראלי מאוד עקבי ואני לא צופה כאן הפתעות לרעה כמו שראינו באיטליה או ספרד." להערכתו גם בשנה הבאה יימכרו יותר מ-200,000 מכוניות: "בסופו של דבר אנחנו מייצרים את השוק שלנו ואין סיבה שהוא לא יהיה טוב."
 
 

ירון גורטלר, סמנכ"ל השיווק של UMI, יבואנית איסוזו, ביואיק, קאדילק ושברולט
לפי גורטלר המשך המיתון, העלאות מחירי חלק מכלי הרכב בתחילת השנה והצפי לעליית מחיר נוספת כתוצאה מהשינוי במיסוי הירוק, יגרמו להמשך החלשות השוק. להערכתו השחקנים העיקריים בשוק יתנהלו בצורה רציונאלית יותר מאשר בשנה שעברה בגלל מלאים ריאליים יותר, אבל הוא צופה ירידה של 5% לעומת 2012 לאזור ה-195,000 מכוניות חדשות ב-2013.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.