כמה כלי רכב ימכרו ב-2013?

ביקשנו מבכירי ענף הרכב להעריך את כמות המכוניות החדשות שימכור בישראל ב-2013. הנה תגובתם

2012 לא תחשב לשנה מוצלחת מבחינת יבואני הרכב. אומנם ההערכות המוקדמות, שדיברו על 170-190 אלף מכוניות, התבררו כפסימיות מדי, אך עדיין נרשמה השנה ירידה של כ-9% בהיקף המכירות ביחס ל-2011. גם ההבטחות הגדולות של השנה לא התממשו, כמו הפריצה המתוכננת של בטר פלייס או ההמלצות של ועדת זליכה (הועדה להגברת התחרות בענף) שנותרו במגירה ובעיקר גרמו לאי ודעות בענף.

ובכל זאת, ממבצעי המכירות האגרסיביים עזרו לנו לסיים את השנה בירידה מתונה יחסית שהושיבה את 2012 על 204,968 מסירות. מדובר במספר מרשים בהחלט המוביל לשאלה המתבקשת: "כיצד נסיים את השנה הזו?" שאלנו את בכירי התעשייה והנה תגובתם.
 

גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני
אגמון צופה שבשנת 2013 תישמר אותה רמה של מכירת מכוניות חדשות בשוק הרכב המקומי, אך מאמין שהיא תהיה הרבה יותר יציבה ורגועה. לדבריו לא נראה את אותה כמות מבצעים מטורפת ומכוניות עם "אפס קילומטרים" שנמכרו על ידי חברות הליסינג.

רן דנאי, מנכ"ל יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה
לדברי דנאי השנה תיסגר כמו השנה שחלפה, סביב אזור ה-205,000 מכירות, אבל להערכתו עד 2015 נראה קפיצה במכירות. "בכל עשור רואים קפיצה של 30% במכירות." אומר דנאי. "כעת אנחנו בעשור של איזור ה-210,000 מכירות כשלהערכתי עד שנת 2015 יצמח שוק הרכב הישראלי לאזור ה-225,000 מכירות לשנה."
 
 

שלמה שמלצר, בעל קבוצת שלמה, יבואנית אופל
"אנחנו לא ממש אופטימיים לגבי שנת 2013." אומר שמלצר, "השוק עדיין במיתון ולא בטוח שנגיע לאותם מספרים כמו השנה. לא יודע כמה כלי רכב ישווקו בישראל ב-2013, אבל כדי לשחזר את המספרים של השנה נצטרך אנחנו, כמו גם שאר היבואנים, לעבוד קשה מאוד."

אורן חסון, מנכ"ל יפנאוטו, יבואנית סובארו
חסון, שעבר שנתיים מאתגרות למדי במקום מושבו, מעריך כי את השנה נסיים עם אותה כמות כמו בשנה שעברה. הוא אינו צופה מהפכות בשוק, אולי רק שינויים במאזן הכוחות בין המותגים כתוצאה מהחלשות היין היפני.

אבי צור, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס, יבואנית אודי, סיאט, סקודה ופולקסווגן
"לדעתי 2012 הייתה שנה מצוינת." מסביר צור. "מבחינת כמות זו השנה השלישית בטיבה אי פעם, ובכלל לדעתי כל שנה בה מוכרים יותר מ-200,000 מכוניות היא מצוינת." בהזדמנות אחרת אמר צור כי: "אני לא חושב שיש כאן מיתון, אלא תחושות שאולי אינן נעימות. שוק הרכב הישראלי מאוד עקבי ואני לא צופה כאן הפתעות לרעה כמו שראינו באיטליה או ספרד." להערכתו גם בשנה הבאה יימכרו יותר מ-200,000 מכוניות: "בסופו של דבר אנחנו מייצרים את השוק שלנו ואין סיבה שהוא לא יהיה טוב."
 
 

ירון גורטלר, סמנכ"ל השיווק של UMI, יבואנית איסוזו, ביואיק, קאדילק ושברולט
לפי גורטלר המשך המיתון, העלאות מחירי חלק מכלי הרכב בתחילת השנה והצפי לעליית מחיר נוספת כתוצאה מהשינוי במיסוי הירוק, יגרמו להמשך החלשות השוק. להערכתו השחקנים העיקריים בשוק יתנהלו בצורה רציונאלית יותר מאשר בשנה שעברה בגלל מלאים ריאליים יותר, אבל הוא צופה ירידה של 5% לעומת 2012 לאזור ה-195,000 מכוניות חדשות ב-2013.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.