אל יונס מסכם שנה: "אף בנק בעולם לא הצליח לשמור על מטבע באמצעות רכישות"
הבוקר במהלך מסיבת עיתונאים שכינס מזרחי טפחות, פורסמו דו"חותיו של הבנק לרבעון האחרון של 2010 ולשנה כולה. הבנק רשם שיפור כמעט בכל הפרמטרים.
הרווח הנקי של הבנק בשנת 2010 הסתכם ל-804 מיליון שקלים, גידול של כ- 52% ביחס ל-2009, אז רשם הבנק רווח נקי של 530 מיליון שקלים. ברבעון החולף רשם הבנק רווח של כ-222 מיליון שקלים, כמעט כפול מ-114 מיליון שקלים שרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
תשואת הבנק על על ההון העצמי לשנת 2010 הסתכמה בכ-11.7%. התשואה הרבעונית להון הסתכמה ב-13.2%. רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו ב-2.95 מיליארד שקלים, גידול של כ-24% ביחס ל-2009. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 34% ברווחי פעילות המימון לרמה של 880 מיליון שקלים.
בשורת החובות המסופקים רשמה החברה הפרשה גדולה של 192 מיליון שקלים ברבעון החולף, לעומת 107 מיליון ברבעון המקביל ב-2009. בסיכום השנתי, הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים לכדי 473 מיליון שקלים (0.44% מסך האשראי לציבור), לעומת 375 מיליון שקלים ב-2009 (0.35%).
מזרחי טפחות הכריז על דיבידנד של 120 מיליון שקלים, מה שמביא את סך הדיבידנד ל-2010 לרמה של 320 מיליון שקלים.
שכר הבכירים
סך התגמולים שקיבל מנכ"ל הבנק אלי יונס הסתכמו ל-14.3 מיליון שקלים: 2.77 מיליון שקלים ששולמו כשכרו של יונס, 934 אלף כהפרשה סוציאלית, 10.43 מיליון שקלים - תשלום מבוסס מניות ועוד כ-170 אלף שקלים - הטבות נוספות
יונס הגיב על הדו"חות והזכיר כי "הבנק הינו בנק פשוט יחסית ומתמקד בקמעונאות". עוד הוסיף יונס כי אם הכנסות הבנק גדלות ברמה שנתית ממוצעת של כ-8.5% ושומרים על גידול בהוצאות שנמוך מ-5%, אזי ב-2013 יגיע הבנק לתשואה להון בשיעור של כ-15%.
עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון יעקב פרי הסתכמה ל-2.7 מיליון שקלים עבור 60% משרה. פרי הביע שביעות רצון מתוצאות הבנק וכן מהסביבה הכללית וממדיניותו של בנק ישראל בעניין הריבית.
על שוק הנדל"ן אמר פרי כי "ללא התגייסות אמיתית של הממשלה, האוצר וראש הממשלה עצמו, על מנת ליצור תכנית סדורה לטיפול בשוק הנדל"ן, הקטר הזה ימשיך לדהור לרמה שתסתכן את המשק כולו."
שוק המשכנתאות ומדיניות המט"ח
"אין בארץ שוק משני של משכנתאות - אי אפשר לקחת משכנתא ואז לגלגל אותה הלאה. הדבר נחשב לגורם ממתן סיכון ממדרגה ראשונה. מצד שני קיימת
מצוקה נקודתית של הרבה משקי בית, זאת בגלל ההתנהלות של בנקים למשכנתאות, אשר גוררת פגיעה ביחס שבין ההכנסה הפנויה לבין תשלומי המשכנתא.
- 2.מי שלא מיצר כלום מרויח הכי הרבה אבסורד (ל"ת)טוני סופרנוס 23/03/2011 14:45הגב לתגובה זו
- 1.פישר מגן על התעשיה ועל מקומות העבודה כאשר הוא (ל"ת)יונס 23/03/2011 10:55הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
