אל יונס מסכם שנה: "אף בנק בעולם לא הצליח לשמור על מטבע באמצעות רכישות"
הבוקר במהלך מסיבת עיתונאים שכינס מזרחי טפחות, פורסמו דו"חותיו של הבנק לרבעון האחרון של 2010 ולשנה כולה. הבנק רשם שיפור כמעט בכל הפרמטרים.
הרווח הנקי של הבנק בשנת 2010 הסתכם ל-804 מיליון שקלים, גידול של כ- 52% ביחס ל-2009, אז רשם הבנק רווח נקי של 530 מיליון שקלים. ברבעון החולף רשם הבנק רווח של כ-222 מיליון שקלים, כמעט כפול מ-114 מיליון שקלים שרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
תשואת הבנק על על ההון העצמי לשנת 2010 הסתכמה בכ-11.7%. התשואה הרבעונית להון הסתכמה ב-13.2%. רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו ב-2.95 מיליארד שקלים, גידול של כ-24% ביחס ל-2009. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 34% ברווחי פעילות המימון לרמה של 880 מיליון שקלים.
בשורת החובות המסופקים רשמה החברה הפרשה גדולה של 192 מיליון שקלים ברבעון החולף, לעומת 107 מיליון ברבעון המקביל ב-2009. בסיכום השנתי, הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים לכדי 473 מיליון שקלים (0.44% מסך האשראי לציבור), לעומת 375 מיליון שקלים ב-2009 (0.35%).
מזרחי טפחות הכריז על דיבידנד של 120 מיליון שקלים, מה שמביא את סך הדיבידנד ל-2010 לרמה של 320 מיליון שקלים.
שכר הבכירים
סך התגמולים שקיבל מנכ"ל הבנק אלי יונס הסתכמו ל-14.3 מיליון שקלים: 2.77 מיליון שקלים ששולמו כשכרו של יונס, 934 אלף כהפרשה סוציאלית, 10.43 מיליון שקלים - תשלום מבוסס מניות ועוד כ-170 אלף שקלים - הטבות נוספות
יונס הגיב על הדו"חות והזכיר כי "הבנק הינו בנק פשוט יחסית ומתמקד בקמעונאות". עוד הוסיף יונס כי אם הכנסות הבנק גדלות ברמה שנתית ממוצעת של כ-8.5% ושומרים על גידול בהוצאות שנמוך מ-5%, אזי ב-2013 יגיע הבנק לתשואה להון בשיעור של כ-15%.
עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון יעקב פרי הסתכמה ל-2.7 מיליון שקלים עבור 60% משרה. פרי הביע שביעות רצון מתוצאות הבנק וכן מהסביבה הכללית וממדיניותו של בנק ישראל בעניין הריבית.
על שוק הנדל"ן אמר פרי כי "ללא התגייסות אמיתית של הממשלה, האוצר וראש הממשלה עצמו, על מנת ליצור תכנית סדורה לטיפול בשוק הנדל"ן, הקטר הזה ימשיך לדהור לרמה שתסתכן את המשק כולו."
שוק המשכנתאות ומדיניות המט"ח
"אין בארץ שוק משני של משכנתאות - אי אפשר לקחת משכנתא ואז לגלגל אותה הלאה. הדבר נחשב לגורם ממתן סיכון ממדרגה ראשונה. מצד שני קיימת
מצוקה נקודתית של הרבה משקי בית, זאת בגלל ההתנהלות של בנקים למשכנתאות, אשר גוררת פגיעה ביחס שבין ההכנסה הפנויה לבין תשלומי המשכנתא.
- 2.מי שלא מיצר כלום מרויח הכי הרבה אבסורד (ל"ת)טוני סופרנוס 23/03/2011 14:45הגב לתגובה זו
- 1.פישר מגן על התעשיה ועל מקומות העבודה כאשר הוא (ל"ת)יונס 23/03/2011 10:55הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
