אל יונס מסכם שנה: "אף בנק בעולם לא הצליח לשמור על מטבע באמצעות רכישות"
הבוקר במהלך מסיבת עיתונאים שכינס מזרחי טפחות, פורסמו דו"חותיו של הבנק לרבעון האחרון של 2010 ולשנה כולה. הבנק רשם שיפור כמעט בכל הפרמטרים.
הרווח הנקי של הבנק בשנת 2010 הסתכם ל-804 מיליון שקלים, גידול של כ- 52% ביחס ל-2009, אז רשם הבנק רווח נקי של 530 מיליון שקלים. ברבעון החולף רשם הבנק רווח של כ-222 מיליון שקלים, כמעט כפול מ-114 מיליון שקלים שרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
תשואת הבנק על על ההון העצמי לשנת 2010 הסתכמה בכ-11.7%. התשואה הרבעונית להון הסתכמה ב-13.2%. רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו ב-2.95 מיליארד שקלים, גידול של כ-24% ביחס ל-2009. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 34% ברווחי פעילות המימון לרמה של 880 מיליון שקלים.
בשורת החובות המסופקים רשמה החברה הפרשה גדולה של 192 מיליון שקלים ברבעון החולף, לעומת 107 מיליון ברבעון המקביל ב-2009. בסיכום השנתי, הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים לכדי 473 מיליון שקלים (0.44% מסך האשראי לציבור), לעומת 375 מיליון שקלים ב-2009 (0.35%).
מזרחי טפחות הכריז על דיבידנד של 120 מיליון שקלים, מה שמביא את סך הדיבידנד ל-2010 לרמה של 320 מיליון שקלים.
שכר הבכירים
סך התגמולים שקיבל מנכ"ל הבנק אלי יונס הסתכמו ל-14.3 מיליון שקלים: 2.77 מיליון שקלים ששולמו כשכרו של יונס, 934 אלף כהפרשה סוציאלית, 10.43 מיליון שקלים - תשלום מבוסס מניות ועוד כ-170 אלף שקלים - הטבות נוספות
יונס הגיב על הדו"חות והזכיר כי "הבנק הינו בנק פשוט יחסית ומתמקד בקמעונאות". עוד הוסיף יונס כי אם הכנסות הבנק גדלות ברמה שנתית ממוצעת של כ-8.5% ושומרים על גידול בהוצאות שנמוך מ-5%, אזי ב-2013 יגיע הבנק לתשואה להון בשיעור של כ-15%.
עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון יעקב פרי הסתכמה ל-2.7 מיליון שקלים עבור 60% משרה. פרי הביע שביעות רצון מתוצאות הבנק וכן מהסביבה הכללית וממדיניותו של בנק ישראל בעניין הריבית.
על שוק הנדל"ן אמר פרי כי "ללא התגייסות אמיתית של הממשלה, האוצר וראש הממשלה עצמו, על מנת ליצור תכנית סדורה לטיפול בשוק הנדל"ן, הקטר הזה ימשיך לדהור לרמה שתסתכן את המשק כולו."
שוק המשכנתאות ומדיניות המט"ח
"אין בארץ שוק משני של משכנתאות - אי אפשר לקחת משכנתא ואז לגלגל אותה הלאה. הדבר נחשב לגורם ממתן סיכון ממדרגה ראשונה. מצד שני קיימת
מצוקה נקודתית של הרבה משקי בית, זאת בגלל ההתנהלות של בנקים למשכנתאות, אשר גוררת פגיעה ביחס שבין ההכנסה הפנויה לבין תשלומי המשכנתא.
- 2.מי שלא מיצר כלום מרויח הכי הרבה אבסורד (ל"ת)טוני סופרנוס 23/03/2011 14:45הגב לתגובה זו
- 1.פישר מגן על התעשיה ועל מקומות העבודה כאשר הוא (ל"ת)יונס 23/03/2011 10:55הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
