בריינסווי - החלום הולך ומתקרב למבחן התוצאה
חברת בריינסווי מוגדרת בפי רבים כחברת חלום. החלום שבריינסווי מנסה להביא למציאות הוא מכשיר רפואי לא פולשני המסוגל לטפל במגוון רחב של מחלות והפרעות נפשיות אשר אין להן כיום טיפול יעיל ולחלקן אף לא קיים טיפול כלשהו. בריינסווי, אשר הוקמה בשנת 2003, פיתחה את מכשיר ה-Deep TMS (Transcranial Magnetic Stimulation), המהווה פיתוח המשך של טכנולוגיית ה-TMS, אשר הוצגה לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים. טכנולוגיית TMS עושה שימוש בסלילים המייצרים שדה אלקטרו-מגנטי המכוון למוח וגורם להפעלה או דיכוי של פעילות תאי העצב הנחשפים לשדה זה. כך, תא עצב, אשר רמת פעילותו יורדת עקב פתולוגיה מסוימת (כדוגמת דיכאון או שבץ), מגורה לפעולה באופן מלאכותי והסימפטומים הכרוכים בחוסר הפעילות דועכים. בהתאמה, דיכוי פעילות של תאי עצב המופעלים יתר על המידה (מיגרנה, סכיזופרניה), יכול להביא לשיפור בתסמיני המחלה. מכשירי ה-TMS הקיימים מסוגלים לייצר שדה מגנטי החודר למוח לעומק של כשני ס"מ, ולכן פעילותם הישירה מוגבלת לתאים בקליפת המוח. החידוש של בריינסווי לתחום ה-TMS בא בדמות סלילים ייחודיים, אשר השדה המגנטי המיוצר על-ידם יכול להגיע למרחק גדול יותר (כשישה ס"מ), ובהתאם להשפיע ישירות על מבנים אשר נמצאים מתחת לקליפת המוח. לאור היכולת של מכשיר ה-Deep TMS להשפיע על אזורים רבים במוח, בריינסווי מייעדת אותו לטיפול בפתולוגיות רבות בהן יש פגיעה בתפקוד תאי עצב, הכוללות הפרעות נפשיות (כסכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית), מחלות נוירודגנרטיביות (כאלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון), אוטיזם, בעיות התמכרות ועוד. לחלק מפתולוגיות אלו יש כיום תרופות טיפולים טובים יותר או פחות, ולחלקן אין כיום טיפול. לדעתי, מבין מגוון ההתוויות אליהן מכוונת בריינסווי, קיים פוטנציאל גבוה יותר לאלו המופנות להפרעות נפשיות, בהן האיזון העצבי שמספק מכשיר ה-Deep TMS יכול לתת תשובה לפרקי הזמן בהן המצב הנפשי של החולה מורע. לעומת זאת, במחלות הנוירודגנרטיביות הנזק העצבי הינו משני לתהליכים ביוכימיים או אימונולוגיים מוקדמים ומרביתן מתאפיינות בהידרדרות מתמשכת בתפקוד העצבי. גם אם תראה בריינסווי יעילות מסוימת של הטיפול בסימפטומים של מחלות אלו, הדבר יהיה כרוך בחתימת קבע של המטופל לטיפול זה לשארית חייו, ולא ברור עדיין האם הטיפול יהיה יעיל בשלבים מתקדמים של מחלות אלו. עד כה, ביצעה בריינסווי כעשרה ניסויים קליניים קטנים לבדיקת יעילות מכשיר ה-Deep TMS במגוון התוויות בשיתוף מרכזים רפואיים ברחבי העולם, ואף קיבלה אישור CE לטיפול במספר התוויות בתחום הפרעות הנפש, אולם קפיצת המדרגה מבחינת החברה הייתה תחילת ניסוי רב-מרכזי באישור ה-FDA לבחינת בטיחות ויעילות המכשיר בטיפול בדיכאון בקרב חולים אשר לא הגיבו לטיפול תרופתי. ניסוי זה הינו המבחן הגדול ביותר של בריינסווי עד כה, עקב מספר המטופלים הגדול משמעותית בהשוואה לניסויים שערכה החברה עד כה. הצלחה בניסוי קליני זה תקרב את מכשיר ה-Deep TMS לאישור ה-FDA הנחשק. במידה ותקבל בריינסווי את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון, היא תצטרף לחברת Neuronetics האמריקאית אשר לה אישור כזה לאותה התוויה לטיפול ע"י מכשיר TMS סטנדרטי. האתגרים שבדרך אז מה היה לנו עד כה? שוק גדול - יש. צורך בטיפול יעיל, לא פולשני וללא תופעות לוואי - יש. טכנולוגיה מעניינת וגמישה - יש. אישור FDA - התקדים קיים (ע"ע Neuronetics), הבטיחות לא מהווה מכשול, ואם המכשיר יעיל כפי שטוענת בריינסווי, עושה רושם שגם אישור FDA יגיע. כעת נותר לבחון את האתגר הגדול ביותר הצפוי לחברה - אתגר השוק. טכנולוגיית ה-TMS נחשבת בעולם הרפואה לטכנולוגיה לא קונבנציונלית, וככזו היא גוררת מחלוקות בקרב רופאים לגבי יעילותה. בריינסווי תהיה תלויה במרכזים רפואיים, אשר יתלבטו האם להציב מערכות Deep TMS בתחומם, ברופאים, אשר יצטרכו להפנות את החולים לטיפול זה, ובחברות הביטוח, שיצטרכו לאשר טיפול יקר, בנוסף לטיפול תרופתי או במקומו (במקרים בהם קיים טיפול מקביל). לבריינסווי ושותפי ההפצה שלה תהיה משימה לא פשוטה של חינוך השוק, וחצי הנחמה שלה היא שחברת Neuronetics התחילה את התהליך לפניה. בנוסף לקבלת טיפול ה-Deep TMS ע"י עולם הרפואה, לבריינסווי צפוי אתגר נוסף הנובע מהמודל העסקי שלה, לפיו מכשירי ה-Deep TMS מוצבים במרכזים רפואיים ללא תשלום ראשוני, והכנסות החברה מגיעות מתשלום לפי שימוש (Pay per use). מאחר ועלות יצור המכשירים גבוהה, והמפיצים עימם תעבוד בריינסווי יגזרו קופון בעצמם, אסטרטגיה זו עלולה ליצור רגישות רבה של הכנסות החברה לתדירות השימוש במכשירים בפועל. במידה ותקופת חינוך השוק תהיה ארוכה, תזדקק בריינסווי לאורך נשימה כלכלי ולסבלנות מצד המשקיעים. החלום של בריינסווי והמשקיעים שלה, אשר נמשך כבר מספר שנים, הולך ומתקרב למבחן התוצאה. אישור FDA יאפשר לחברה לבחון את קבלת הטכנולוגיה שלה בשוק האמריקאי החשוב, וחשוב לא פחות מכך, את המודל העסקי בו בחרה. מודל עסקי קל יחסית לשנות. את השוק יהיה קצת יותר קשה לחנך. אבל אם בריינסווי תראה תוצאות חיוביות עקביות בניסויים מבוקרים בהיקף גדול, קהל היעד ישתכנע לבסוף, ופוטנציאל ההצלחה שלה גדול מאוד. הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal **אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.רינה 20/07/2011 18:52הגב לתגובה זוהאם חברת בריינסווי מנסה לטפל בPDD?
- 2.האם נעשה במכשירים ניסיון לפתור אוטיזם ? (ל"ת)רינה 20/07/2011 18:47הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 14/01/2011 06:33הגב לתגובה זואין ספק שהחברה עם סיכוי טוב להצליח אבל משיחות עם שוק ההון הקרוב לבריינסוויי צריך להכניס אנשים כמו כספים רציני,שיווק עסקי, לא יכול להיות שהמנכל עוזי כל יכול ונותן מצגות כאילו רופא,חוקר והכל. זה לא עובד ורואים לפי התנהגות המנייה השוק מצפה לעיבוי ניהול החברה.עוזי סופר משתכר הכי גבוה מחברות מסוג זה ,למה?יש לחברה פוטנציאל אדיר אבל כבקיא בחברות כאלו יש להביא סמנכל כספים,סמנכל עסקי\\שיווקי ואולי מנהל רפואי רציני .לא יכול להיות שרק עוזי סופר מציג עונה ויודע הכל .זה נראה מוזר.מי אשר לו שכר כזה?כדאי לחברה לקחת עצמה בידיים ומהר מאוד.לפני ההנפקה באמריקה.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
סמוטריץ ממשלהמשרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן
המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר
בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.
העימות סביב
הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות
ביטול טיסות על ידי המדינה.
נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס,
מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".
רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן
הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.
- אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".
