בריינסווי - החלום הולך ומתקרב למבחן התוצאה
חברת בריינסווי מוגדרת בפי רבים כחברת חלום. החלום שבריינסווי מנסה להביא למציאות הוא מכשיר רפואי לא פולשני המסוגל לטפל במגוון רחב של מחלות והפרעות נפשיות אשר אין להן כיום טיפול יעיל ולחלקן אף לא קיים טיפול כלשהו. בריינסווי, אשר הוקמה בשנת 2003, פיתחה את מכשיר ה-Deep TMS (Transcranial Magnetic Stimulation), המהווה פיתוח המשך של טכנולוגיית ה-TMS, אשר הוצגה לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים.
טכנולוגיית TMS עושה שימוש בסלילים המייצרים שדה אלקטרו-מגנטי המכוון למוח וגורם להפעלה או דיכוי של פעילות תאי העצב הנחשפים לשדה זה. כך, תא עצב, אשר רמת פעילותו יורדת עקב פתולוגיה מסוימת (כדוגמת דיכאון או שבץ), מגורה לפעולה באופן מלאכותי והסימפטומים הכרוכים בחוסר הפעילות דועכים. בהתאמה, דיכוי פעילות של תאי עצב המופעלים יתר על המידה (מיגרנה, סכיזופרניה), יכול להביא לשיפור בתסמיני המחלה.
מכשירי ה-TMS הקיימים מסוגלים לייצר שדה מגנטי החודר למוח לעומק של כשני ס"מ, ולכן פעילותם הישירה מוגבלת לתאים בקליפת המוח. החידוש של בריינסווי לתחום ה-TMS בא בדמות סלילים ייחודיים, אשר השדה המגנטי המיוצר על-ידם יכול להגיע למרחק גדול יותר (כשישה ס"מ), ובהתאם להשפיע ישירות על מבנים אשר נמצאים מתחת לקליפת המוח.
לאור היכולת של מכשיר ה-Deep TMS להשפיע על אזורים רבים במוח, בריינסווי מייעדת אותו לטיפול בפתולוגיות רבות בהן יש פגיעה בתפקוד תאי עצב, הכוללות הפרעות נפשיות (כסכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית), מחלות נוירודגנרטיביות (כאלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון), אוטיזם, בעיות התמכרות ועוד.
לחלק מפתולוגיות אלו יש כיום תרופות טיפולים טובים יותר או פחות, ולחלקן אין כיום טיפול. לדעתי, מבין מגוון ההתוויות אליהן מכוונת בריינסווי, קיים פוטנציאל גבוה יותר לאלו המופנות להפרעות נפשיות, בהן האיזון העצבי שמספק מכשיר ה-Deep TMS יכול לתת תשובה לפרקי הזמן בהן המצב הנפשי של החולה מורע. לעומת זאת, במחלות הנוירודגנרטיביות הנזק העצבי הינו משני לתהליכים ביוכימיים או אימונולוגיים מוקדמים ומרביתן מתאפיינות בהידרדרות מתמשכת בתפקוד העצבי.
גם אם תראה בריינסווי יעילות מסוימת של הטיפול בסימפטומים של מחלות אלו, הדבר יהיה כרוך בחתימת קבע של המטופל לטיפול זה לשארית חייו, ולא ברור עדיין האם הטיפול יהיה יעיל בשלבים מתקדמים של מחלות אלו.
עד כה, ביצעה בריינסווי כעשרה ניסויים קליניים קטנים לבדיקת יעילות מכשיר ה-Deep TMS במגוון התוויות בשיתוף מרכזים רפואיים ברחבי העולם, ואף קיבלה אישור CE לטיפול במספר התוויות בתחום הפרעות הנפש, אולם קפיצת המדרגה מבחינת החברה הייתה תחילת ניסוי רב-מרכזי באישור ה-FDA לבחינת בטיחות ויעילות המכשיר בטיפול בדיכאון בקרב חולים אשר לא הגיבו לטיפול תרופתי.
ניסוי זה הינו המבחן הגדול ביותר של בריינסווי עד כה, עקב מספר המטופלים הגדול משמעותית בהשוואה לניסויים שערכה החברה עד כה. הצלחה בניסוי קליני זה תקרב את מכשיר ה-Deep TMS לאישור ה-FDA הנחשק. במידה ותקבל בריינסווי את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון, היא תצטרף לחברת Neuronetics האמריקאית אשר לה אישור כזה לאותה התוויה לטיפול ע"י מכשיר TMS סטנדרטי.
האתגרים שבדרך
אז מה היה לנו עד כה? שוק גדול - יש. צורך בטיפול יעיל, לא פולשני וללא תופעות לוואי - יש. טכנולוגיה מעניינת וגמישה - יש. אישור FDA - התקדים קיים (ע"ע Neuronetics), הבטיחות לא מהווה מכשול, ואם המכשיר יעיל כפי שטוענת בריינסווי, עושה רושם שגם אישור FDA יגיע. כעת נותר לבחון את האתגר הגדול ביותר הצפוי לחברה - אתגר השוק.
טכנולוגיית ה-TMS נחשבת בעולם הרפואה לטכנולוגיה לא קונבנציונלית, וככזו היא גוררת מחלוקות בקרב רופאים לגבי יעילותה. בריינסווי תהיה תלויה במרכזים רפואיים, אשר יתלבטו האם להציב מערכות Deep TMS בתחומם, ברופאים, אשר יצטרכו להפנות את החולים לטיפול זה, ובחברות הביטוח, שיצטרכו לאשר טיפול יקר, בנוסף לטיפול תרופתי או במקומו (במקרים בהם קיים טיפול מקביל). לבריינסווי ושותפי ההפצה שלה תהיה משימה לא פשוטה של חינוך השוק, וחצי הנחמה שלה היא שחברת Neuronetics התחילה את התהליך לפניה.
בנוסף לקבלת טיפול ה-Deep TMS ע"י עולם הרפואה, לבריינסווי צפוי אתגר נוסף הנובע מהמודל העסקי שלה, לפיו מכשירי ה-Deep TMS מוצבים במרכזים רפואיים ללא תשלום ראשוני, והכנסות החברה מגיעות מתשלום לפי שימוש (Pay per use). מאחר ועלות יצור המכשירים גבוהה, והמפיצים עימם תעבוד בריינסווי יגזרו קופון בעצמם, אסטרטגיה זו עלולה ליצור רגישות רבה של הכנסות החברה לתדירות השימוש במכשירים בפועל. במידה ותקופת חינוך השוק תהיה ארוכה, תזדקק בריינסווי לאורך נשימה כלכלי ולסבלנות מצד המשקיעים.
החלום של בריינסווי והמשקיעים שלה, אשר נמשך כבר מספר שנים, הולך ומתקרב למבחן התוצאה. אישור FDA יאפשר לחברה לבחון את קבלת הטכנולוגיה שלה בשוק האמריקאי החשוב, וחשוב לא פחות מכך, את המודל העסקי בו בחרה. מודל עסקי קל יחסית לשנות. את השוק יהיה קצת יותר קשה לחנך. אבל אם בריינסווי תראה תוצאות חיוביות עקביות בניסויים מבוקרים בהיקף גדול, קהל היעד ישתכנע לבסוף, ופוטנציאל ההצלחה שלה גדול מאוד.
הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal
- 3.רינה 20/07/2011 18:52הגב לתגובה זוהאם חברת בריינסווי מנסה לטפל בPDD?
- 2.האם נעשה במכשירים ניסיון לפתור אוטיזם ? (ל"ת)רינה 20/07/2011 18:47הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 14/01/2011 06:33הגב לתגובה זואין ספק שהחברה עם סיכוי טוב להצליח אבל משיחות עם שוק ההון הקרוב לבריינסוויי צריך להכניס אנשים כמו כספים רציני,שיווק עסקי, לא יכול להיות שהמנכל עוזי כל יכול ונותן מצגות כאילו רופא,חוקר והכל. זה לא עובד ורואים לפי התנהגות המנייה השוק מצפה לעיבוי ניהול החברה.עוזי סופר משתכר הכי גבוה מחברות מסוג זה ,למה?יש לחברה פוטנציאל אדיר אבל כבקיא בחברות כאלו יש להביא סמנכל כספים,סמנכל עסקי\\שיווקי ואולי מנהל רפואי רציני .לא יכול להיות שרק עוזי סופר מציג עונה ויודע הכל .זה נראה מוזר.מי אשר לו שכר כזה?כדאי לחברה לקחת עצמה בידיים ומהר מאוד.לפני ההנפקה באמריקה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
