שלושים ושבע שנים אחרי

כל מה שלא רצינו לדעת על דיין * עסקת מעריב הושלמה, אבל * עדן אברג'יל עדיין לא לבד * גיא פינס עושה את העבודה המלוכלכת * וסקר הסקס האמריקאי לא משכנע
דבורית שרגל |

כותרות

בשבוע שעבר העביר גנזך המדינה את המסמכים על פתיחת מלחמת יום כיפור עם אמברגו לאתמול אחה"צ. ואכן, אתמול פורסמו בכלי התקשורת, והבוקר בעיתונים, הפרוטוקולים מהישיבה של גולדה, דיין ודדו. רק מה? Ynet מתעקש על 'נחשף כאן לראשונה' וגם 'מתפרסם לראשונה', כאשר מדובר על מידע שהועבר לכולם, כאמור, עם אמברגו.

מעריב הקדיש לכך כותרת ראשית: "ייאוש בצמרת" (כמעט כמו חתולים בצמרת)

ואת כפולות 2-3 ו-4-5 ממורקרות.

כך גם בידיעות. ההבדל הוא שכפולת 2-3 מוקדשת למינויו של סגן הרמטכ"ל, יאיר נווה, וזה מאחר שהעיתון (יוסי יהושוע) פרסם זאת לראשונה ב-26 בספטמבר.

בהארץ הכי לא מתרגשים. אומנם יש הפניונת בשער, אבל תחושותיו של דיין נמצאות רק בע' 7.

בישראל היום זו אמנם הכותרת העליונה, אך לא המרכזית, המוקדשת דווקא לסגן הרמטכ"ל.

הפרוטוקולים פרוסים ע"פ כפולת 2-3.

על פי מעריב, המדען הראשי ד"ר גבי אביטל פוטר בעקבות הראיון שנתן למעריב. זה, אגב, מה שהוא אמר ל-ynet, אבל במעריב לא הוא מצוטט כמי שאומר זאת, אלא "גורמים".

קצת מוזר, הרי את דעותיו החריגות השמיע לא פעם קודם לכן.

ומה, שר החינוך לא הכיר את דעותיו של המדען הראשי שלו?

הנה מה שכתבתי על כך ב-27 באוגוסט, כשפורסם הראיון, פלוס ציון המקומות בהם נכתב על דעותיו של אביטל.

(חפשו "מדען").

עוד על פי מעריב, פרשת הקרקעות של גלנט מגיעה ליוע"מ.

עסקת מעריב הושלמה

קבלו את יו"ר דירקטוריון מעריב, זקי רכיב.

בניגוד לתחזיותיי הלא אופטימיות.

טוב, זה לא בדיוק כל הסכום, עדיין יש בעיות עם קרנות הפנסיה של העובדים, אבל שטויות, נחליק, מה זה משנה.

עדן אברג'יל לא לבד

כבר כתבתי את הכותרת הזו, ואני חוזרת על עצמי.

החייל המרקד (נחשף לראשונה אמש בהצינור, ערוץ 10).

הכי אהבתי את הפתיח לידיעה בידיעות: "רשת האינטרנט ממשיכה להביך את צה"ל"

לא, לא, מתוקים: חיילי צה"ל ממשיכים להביך את צה"ל, לא הרשת.

סקר הסקס

המקיף בארצות הברית זוכה גם להפניה בשער הארץ.

ידוע ששני הנושאים שאנשים משקרים בהם הכי הרבה הם סקס וכסף.

ובכן, ברגע שקראתי ש-60% מהגברים בכל הגילים סיפרו שעסקו באוננות בחודש האחרון, הבנתי שאפשר לזרוק את הסקר הזה לפח.

רק אם הנתון היה 95% (להוציא אנשים מבוגרים מאוד או חולים מאוד) הייתי מוכנה להתייחס לנתונים כריאליים. המסקנה מהתשובה לשאלה הזו היא שגברים עדיין סובלים ממועקת פורטנוי.

תזכורת

התרסקות מטוס אל על באמסטרדם? היום לפני 18 שנה.

קובה וישראל

עידן רינג כתב בבלוג שלו על הבורות, הצביעות והפספוס הגדול של התקשורת וההנהגה הישראלית כלפי קובה ופידל קסטרו.

VTV

מחוברים בהארץ

מה הסיבה שזו כבר הפעם השנייה תוך זמן קצרצר שההתייחסות למחוברים היא דרך הנשים של?

כל כך קשה לכתוב איך נראים הגברים?

(סתם אני שואלת).

פרה פריים

באופן ממש חריג בשנה האחרונה מצאתי את עצמי אמש מול המסך בתנוחה שאינה משתמעת בפרה פריים, בין שבע וחצי לשמונה בערב. במקרה נפלתי על תוכנית דרמטית של גיא פינס, בה נחשף רומן הטוקבקים. אנחנו לא עושים דברים כאלו, אמר פינס, אבל שמעו, מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת (לא במילים אלו, אני מפרשנת).

לא מוזר שאין אף תגובה?

מדורי הרכילות של וואלה, ישר"ה, נרג' ו-mako מתעלמים.

לא הסתפקתי בערוץ 10, עברתי גם לתוכנית הכלכלית של ערוץ 2. תוך כדי אייטמים כלכליים, הופיע גם עמוס רולידר בפינת ביזאר על קנאה בין אחים.

החיבור הרופף של קרן מרציאנו היה שכמו שיש קנאה בעסקים, יש קנאה גם בין אחים.

WTF? מישהו חתם על חוזה ארוך טווח עם רולידר וצריך לתקוע אותו איפה-שזה-לא-יהיה? זה אחד החיבורים העקומים שראיתי בחיי.

יד לעיתונאי

"מועצת העיתונות תבחן אפשרות להצטרף לעיתונאי והמגיש דן מרגלית בעתירה שהגיש נגד משרד האוצר, במסגרת פרשת סיום ההתקשרות עמו כמגיש בערב חדש".

האם נראה באחרונה ניסוח פתלתל מזה?

ב-19-20 בספטמבר רגשו הרוחות במערכת גלובס (ובעברית: עובדים רבים התפוצצו), בעקבות המאמר שכתבה לילך סיגן בידיעות, על התנהלות התקשורת וכן העיתון שלה (ברמזים) בפרשת הגז ורציו (בן הזוג של סיגן, ליגד רוטלוי הוא מבעלי רציו).

בינתיים מתברר שהדברים לא עברו חלק בראשל"צ, סיגן הושעתה לשבוע והיא תחזור לעבודה ביום ראשון הקרוב.

הידד לעורכים.

מניה דיפרסיה נדל"נית בעקבות הקמפיין הלא ריאלי של גינדי.

ספורטיV

ביום שישי הקרוב בשעה תשע יתקיים טורניר הכדורגל של ידיעות במועדון הגול טיים בתל אביב - דרך הטייסים 24 פינת לה גארדיה על מגרשי דשא סנתטי.

בהודעה נכתב:

בטורניר יוכלו לשחק רק עובדי ידיעות אחרונות, בהתאם לרשימות שהגישו הקבוצות. נא לא לשתף "מזויפים".

תוצאות הגרלת הבתים

בית א': ממון, נהגים, מודעות, דפוס צפון.

בית ב': ספורט, ראשל"צ אינסרט, כלכליסט-מפתחים, כלכליסט-כתבים.

בית ג': 24 שעות, טכנולוגיות-תשתיות, אינפוגרפיקה, דסק חדשות.

בית ד': ראשל"צ אקספדיציה, מוסף שבת-תחקירים, ראשל"צ חצר, כתבי חדשות.

שווה ניתוח סוציו אקונומי מקיף.

הסקורפיונס

הופיעו אמש בנוקיה (איפה זה? כולם יודעים, נו,לא צריך לכתוב) וזכו לכיתוב תמונה ותו לא בידיעות.

מעניין, אף עיתון לא ממש ביקר את ההופעה. טוב, אולי מחר, או כשיקומו הבליינים. או לעולם לא.

מיילבק

לסרט תיעודי - מחפש אנשים שמוכנים לספר על פחדים ופוביות שלהם:

פחד ממקומות סגורים, פחד ממעליות, מחרקים, פחד בענייני בריאות,

פחד גבהים, או פחד רציני מכל דבר אחר.

צרו קשר במייל [email protected]

או בנייד: 052.4868998, ואשמח לספר לכם יותר פרטים.

מאיר אליאל

לפני פיזור

יום הולדת 112 לנחום גוטמן.

112? מה עוד?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.