תמיד מישהו מת. זה די מבאס
המורדת
לילך סיגן מגלובס, שפרסמה אתמול את הטקסט הזה בממון של ידיעות (עם הפניה בשער) העלתה אותו גם
ככל שאני מבינה, זה נעשה כאקט של מרד בעורכי גלובס אחרי מהומה רבתי שהייתה במערכת מאז שהחל סיקור הפרשה.
בהחלט אירוע חסר תקדים, בו עיתונאי לוקח את החוק לידיו ויוצא גם נגד המערכת בה הוא עובד.
תיקון, 16:14: לא אקט של מרד ולא כלום.
לעורך גלובס אין בעיה עם פרסום המאמר בידיעות.
כותבת סיגן: "לפעמים, אתה מגלה את ה'עיתונאים הטובים' האלה אפילו בין המתחרים הכי מרים שלך.
אבל במקביל, אתה מגלה גם כאלה שהם שיכורים מכוח, קנאים, פועלים ממניעים אישיים, לא מקצועיים ולא עוצרים לחשוב איזה נזק הם גורמים, ואולי אפילו חיים של מי הם מסכנים. ידם קלה על ההדק. לפעמים, האנשים האלה צצים במקומות הכי פחות צפויים. איפה? כרגע רק אומר ש'אין תגובה'".
מעניין אם זה הסוף ליחסיה של סיגן עם גלובס.
וזה עוד אחרי שהתלוננתי בקטנה על שלא מוזכר שסיגן היא אשת ליגד רוטלוי מרציו בסיקור בגלובס.
תיקון 2: לא, יחסיה של סיגן עם גלובס לא יסתיימו.
עכשיו תשאלו, אבל על מה מתלוננת סיגן? מהם הדברים הנוראים/הלא נכונים שנכתבו על בן זוגה? ואם זה לא היה ליגד רוטלוי המאמי והחננה, האם היא, כעיתונאית, לא הייתה מסקרת את האירוע הזה באותו אופן?
איזה עוול נגרם כאן? שמישהו יסביר, אם לא לילך?
תשובה (תוס'): סיגן מסבירה במאמרה שאפשר לפרסם כל דבר המופיע בכתב תביעה, וגם שרוטלוי ושותפו כן ניגשו להגיש תלונה במשטרה.
מעריב עסקים מתייחס היום לפרשייה, אבל תוך גזירת האינפורמציה הרלוונטית לו: על פי מעריב היא "העלתה לדף הפייסבוק שלה מאמר המתאר את תחושותיה". אף מילה על כך שה"מאמר" פורסם אתמול בממון.
מעריב מביא גם את תגובתו של שי אגסי לסיגן.
ככל שראיתי, אין זכר לפרשה ואו לסיגן בגלובס של אמש.
אם מחפשים את סיגן באתר גלובס, הרי שהטקטס
מה-2 בספטמבר יש טקסט (שלא קשור לסיפור) הנושא את הכותרת הנבואית:
"שמאלה, ואז
הכותרות
ישראל היום והארץ בכותרות כמעט זהות, אולמרט אומר שבוש
הכותרת הזו מופיעה בע' 3 בידיעות, ולפיה ארה"ב הסכימה לקלוט.
מה נהיה עם הקרן החדשה?
על פי ישראל היום, הקרן
וגם דן מרגלית אומר זאת.
מעריב בשער אומר שמדובר בדרך חדשה לקרן החדשה, תוך ציטוט מנכ"ל הקרן שאומר שלא יינתן מימון לארגונים השוללים את זכות העם היהודי להגדרה עצמית בישראל. בן-דרור ימיני אומר שעוד מוקדם לחגוג.
הכותרת של מעריב אתמול התמקדה במלחמה של אהוד נגד אהוד, אולמרט נגד ברק, בגלל הספר של אולמרט, שפרק שני ממנו פורסם בחג בידיעות.
בידיעות ממשיכים הבוקר את מעריב של אתמול, עם מדבקת "עליית מדרגה בעימות", וכותרת ראשית על ברק, שניסה לטרפד מבצע נועז.
הבלוג
Israel's military censor is attempting to prevent reporting of a major battle erupting among political titans (& moral pygmies?) Barak & Olmert about the Syrian nuclear reactor attack. I have the story plus the censor's futile warning to media outlets attempting to keep the genie in the bottle.
ראש הממשלה? בריא
הוא צריך להוריד כמה קילו, ולשמור על איזון לחץ הדם הגבוה שלו, אבל הוא במצב מצוין. ישראל היום מדווח בע' 3, בידיעה הכי זוטרה מכל העיתונים, אבל בכותרת הכי מהממת: מצבו "מצוין" והוא רק צריך להוריד כמה קילו. מעריב על פני כל השער האחורי.
בידיעת מתייחסים למצבו של רה"מ בע' 11, אבל עם הכותרת "שיהיה בריא", יענו הוא חולה עכשיו, אף שבהמשך מפורט כל המפורט בשאר העיתונים: שהוא בריא ובכושר טוב.
בהארץ ידיעה די מקיפה בע' 2, וגם כאן כתוב שבריאותו טובה.
מעניין: במעריב ובהארץ יש תצלום שלו עם טס מופלטות מפתה.
בידיעות יש תצלום שלו עם חולצה בתוך מכנס פלאס חגורה, והוא נראה בה חתיך אש.
השב"כ סופר
למעריב יש חשיפה: השב"כ
האמת, לא אכפת לי שיפשפש בו.
הספרים דכאוניים
מיהם המורים לספרות שלקו בטרלול החגים, והתלוננו בפני משרד החינוך שהספרים שהם צריכים ללמד "
(אפרת זמר, מעריב)
הכל בגלל נימוקים בסדר גודל של תלמידת י"ב, שיר:
"תמיד מישהו מהגיבורים מת או מתייסר באיזו שאלה, או שמישהו קרוב אליו מת. זה די מבאס".
מה שמפתיע זה שהמורים לספרות מאמצים את נקודת המבט הקלולסית של תלמידיהם הבורים, ושמשרד החינוך עונה אמן.
לחם עבודה וזקי רכיב
האיש ביקש
יא חביבי, לי יש זמן, אבל החבר ע'? כמה הוא יכול להחזיק מעמד לדעתך?
זו הפעם השלישית שהשלמת העסקה נדחית.
האם לרכיב לא נוח להגיד שטעה? או שאולי רק עכשיו, כשהוא מפשפש בקרבי המערכת הוא מבין מיהי הכלה?
דן מרגלית פנה ל
VTV
מה זה? כתבת חדשות או
אמש שודר גרסת הבמאי של דורון ערן בערוץ הראשון, סרט שעסק במנחם גולן.
אייל לוי במעריב חושב שזה היה בין המוצרים הטלוויזיוניים החזקים של הזמן האחרון. איתי סגל בידיעות כותב "כדי לראות את גולן חשוף, מוטב ללכת על סרט אחר".
הודעה לעיתונות
האגודה לזכות הציבור לדעת פנתה בסוף השבוע האחרון אל יו"ר הרשות השנייה, ד"ר אילן אבישר, לאור שורה של התבטאויות מהעת האחרונה ע"י שדרן רדיו ללא הפסקה, עו"ד יורם שפטל.
במכתבה מצטטת האגודה מבחר התבטאויות אשר להשקפתה הינן: חריפות, בוטות ופוגעניות, אשר מן הראוי היה כי לא יישמעו בשידור .
לדעת מציינים כי אין זה מקרה יחיד והתבטאויות דומות ניתן למצוא גם אצל נתן זהבי, גבי גזית ורון קופמן.
ירוק
רחל טל שיר מציעה להפסיק להשתמש ב
לפני פיזור

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".