ראובני-פרידן יטפל בתקציב הפרסום של פרויקט הנדל"ן white city בנווה צדק
פרויקט מגורי העילית white city, (נווה צדק על הים) ההולך ונבנה ברחוב יצחק אלחנן בנווה צדק יטופל על-ידי משרד הפרסום ראובני-פרידן. הפרויקט יושק לקהל ישראלי באמצעות קמפיין פרסומי נרחב בתקציב של מיליון דולר.
המגדל מוקם בימים אלה על ידי החברות צמח המרמן ויורוקום נדל"ן, ויתנשא לגובה של כ- 40 קומות. המגדל מתוכנן לכלול כ-150 יחידות דיור, שבפועל רובן יאוחדו ליח"ד גדולות. הלובי ודירות הפנטהאוז ב-white city תוכננו ויעוצבו ע"י חברת ארמאני קאזה מבית ג'ורג'יו ארמאני, בסטנדרט הגבוה בעולם, כאשר כל דירה מקבלת חבילת ריהוט מבית ארמאני קאזה.
הקמפיין הפרסומי מדגיש את הפיתוח הטבעי, של נווה צדק לכיוון צפון ויעשה שימוש בשפה גראפית ייחודית הנגזרת משמו, שבה נראים הפרויקט וסביבתו כשהם לבנים לחלוטין. הסלוגן המוביל את המהלך הוא "Imagine Tel aviv" ומטרתו לעורר את דמיונם של הלקוחות הפוטנציאליים ולעזור להם לראות כבר היום כיצד ייראה המתחם בעוד מספר שנים.
רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של חברת צמח המרמן: "לאור הביקושים וההתעניינות הגוברת של קהל היעד בפרויקט, ובטיימינג שבו המכירות בפרויקט הגיעו ל כ -80 יח"ד, מצאנו לנכון לחבור למשרד פרסום מהמובילים בישראל וזאת כדי לחשוף את הפרויקט בפני קהל היעד פוטנציאלי ישראלי. יחד יצרנו מהלך פרסומי המציג את החזון הייחודי של פרויקט white city, כפרויקט בודד, אלא מתחם יוקרה שלם ההולך ונבנה בלב תל אביב, נושק לנווה צדק האוטנטית, צופה לים ובמרחק הליכה של 2 דק' לשדרות רוטשילד ונחלת בנימין וכמובן לטיילת בחוף הים".
ניב חורש, משנה למנכ"ל ראובני פרידן: "אנחנו גאים לקחת חלק בקידום פרויקט כל כך ייחודי בלב העיר הטובה בעולם. White city הוא פרויקט שלוקח את תל אביב קדימה ומציב אותה בשורה אחת עם הערים האירופאיות המובילות. מהלך המיתוג והשיווק של הפרויקט מלהיב אותנו כמשרד ונעשה הכול כדי להדביק בהתלהבות גם את הלקוחות הפוטנציאליים".

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
