אצבעות חג ג', 8.9.10

עמית קדוש חוזרת * שי דרומי הולך לכנסת * יולי תמיר קוראת ynet * תל אביב בבועה כבר 70 שנה * משתינים על המדרכה * 11 בספטמבר
דבורית שרגל |

איפה הייתם ב-11 בספטמבר לפני תשע שנים

לא מבינה את הסיפור עם "המסגד בגראונד זירו" ועם הכומר שיצא מדעתו (כך אומרת בתו).

הרי בעת שהתלקחו האירועים כתב נדב איל במעריב (וסיפר בערוץ 10): זה לא מסגד, אלא חדר תפילה במתנ"ס. וזה לא בגראונד זירו אלא במרחק שני בלוקים משם.

ידיעות מוסף חג

הפרק הראשון באוטוביוגרפיה של אולמרט מתפרסם פה ככתבת שער. הספר יוצא בידיעות ספרים ועורך אותו יאיר לפיד. אחר כך נתפלא על הידיעות המינוריות בענייני אולמרט ומשפטיו בעיתון.

יאק.

ישראל היום

בשער, עמית קדוש, הילדה שאת שמה כל ישראלי מכיר, חוזרת הבית. חגית רון-רבינוביץ' טסה לצפון קרוליינה להיות עם המשפחה בימים האחרונים שלהם שם, בעת האריזה.

טוב, אי אפשר לפספס עם הסיפור הזה.

פרויקט הדגל: 60 שנה לגל"צ. כוכבי התחנה כותבים קטעים קצרים על עצמם ועל התחנה. אוףףף.

הפרויקט השני: אמהות מזן סלב מתראיינות על הקושי באמהות ומצטלמות עם הצאצאים החפים מפשע.

אמרתי את דעתי בנושא בכל הצורות האפשריות. די. וגם אוףףף.

ויש גם סיפור לחג של רם אורן, למי שמתגעגע לצבי לידסקי בלאשה.

חוץ מזה יש אמנים חדשים ומיליונרים חדשים, ושי דרומי שרץ לכנסת.

במקרה

איזה מזל שיולי תמיר, שהתראיינה ל-ynet מתעדכנת כל יום ב-ynet. תארו לכם הייתה מתעדכנת באתר הארץ?

כמה כמה

אחרי הפערים הגדולים בין גרסת הארץ לגרסת ערוץ 2 בעניין המטיילים, נרג' הכריז אתמול על 300 אלף איש שטיילו הלוך ושוב.

מעריב

הפדיחות הגדולות בתרבות, וכבר התלוננתי על צירוף פרשת רונה רמון.

ו-100 שנה להולדת אלתרמן.

שי לחג: כוכבים בחוץ עם שירי אלתרמן.

בלי קליפ רק אודיו.

לחם עבודה

אפרופו המייל של אורית עריף אתמול, לפיו מאיירים התבקשו לאייר את כפולת לוח השנה של גלריה בחינם, מתברר שגם מי שרוצים לעבוד בעיתון הסטודנטים תזה, הקשור איכשהו לרשת שוקן (ר' הלוגו למטה), מוזמן לעשות זאת בהתנדבות.

צרות בכותרות

כבר הספקתי להתלונן על הכותרת "מחוברים", אבל הנה היא מופיעה שוב מוסף העשירים של עסקים מעריב, בהתייחס לכתבה על משפחת עופר.

קרן פלס מתגרשת

אחרי שבערב החג צקצקתי נוכח העובדה שגירושיה של הנערה מילאו את השער האחורי של ידיעות, הנה הבוקר פתחתי את ישראל היום (ככה זה, דחיית הסיפוקים השתלמה, ובכל יום נותר לי איזה עיתון או שניים מסתוריים לכתוב עליהם) והנה גירושיה מככבים בשער.

ברשת

מחר יתפרסם באחר טקסט מהדהד של הדי בן עמר, על פציעת בתו נינה (בתצלום) בתאונת דרכים ותהליך השיקום המתמשך שלה מפגיעת המוח הקשה, לאורך עשור בערך.

5,300 מילה שאי אפשר להפסיק לקרוא. פיתול לא צפוי בחיים, הרף עין, כמה חתיכות פח מרוסק שהעמיד את השמש דום בגבעון.

עדכון, ראשון, 12.9: הכתבה באתר, פתוחה לכל.

עמרי מרכוס כתב בגאוקר טיוי על סודות הטלוויזיה, ולמה הכל עתיד להיות מזעזע הרבה יותר.

שי לחג

מתברר שכבר לפני 70 שנה תל אביב הייתה בועה.

ילדי תל אביב דאז מספרים איך לא ידעו כלום על המלחמה, עד שהגיעו המפציצים האיטלקיים לתל אביב.

יד ושם קיבל גישה ל-34 ארכיונים בפולין.

בלוגלנד

בלי גאולה מספר על עריכה (צנזורה, כלשונו) שעבר טקסט שהתבקש לפרסם בגו גיי. זה קשור לשב"כ.

אונס. ערבי

לא התייחסתי לטקסט של מרב מיכאלי בזמן אמת, אחרי זה שפרסמה ליטל גרוסמן בהעיר.

המסקנה של מיכאלי היא "תמיד להאמין אחת לשנייה".

גם המסקנה הזו גורפת, פשטנית ולא נכונה. כבר היו מקרים, אנשים משקרים, גם גברים, גם נשים, בכל נושא שהוא.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. במקרה הזה, אכן, טעינו. הוטענו וטעינו. כולנו.

משתינים

אחרי חוויה מעצבנת במיוחד אתמול, כתבתי סטטוס על כך:

אני יורדת למדרכה, לקטנוע. ממול יורדת אישה ממזדה מפוארת במיני מנומר ומושיבה את הבת הקטנה שלה (נניח שש) להשתין על המדרכה. כולה יפו, נו, מה אכפת. היא בטח לא הייתה עושה את זה בשיכון הבת ימי שלה. אבל במקום לעבור כביש ולצעוק עליה שגם פה גרים אנשים, אני כותבת סטטוס

אבל במקום לקבל תמיכה מעם ישראל, התברר שרבים הם הגברים הרואים בהשתנה פומבית אקט סביר ומקובל.

ועדכון: הלילה, מתברר, השתינו לי ליד דלת הבית.

לפני פיזור

שעון חורף. בשתיים בלילה יועבר השעון לאחת.

ממחר, חושך באמצע היום. חום אימים, אבל חושך.

זהו, תם ונשלם פרויקט ראה"ש.

למי שהגיעו רק לפה אחרי החג - לכו אחורה ארבעה ימים. יש מיליון פוסטים בדרך.

מחר חופשה תודה לאל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.06%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.