דעה: כולם מדברים על נכסים דיגיטליים - אבל איך עושים את זה?
Facebook, Twitter, בלוגים, אפליקציות סלולר, כולנו שומעים ומשמיעים את ה-buzzwords האלה בכל פגישה עסקית עם ארגונים וחברות שאנו עובדים איתם. כולם מדברים בעוצמה ובלהט על נכסים דיגיטליים ועל כך שחייבים חייבים ליצר עכשיו דף Facebook לחברה ואפליקציית סלולר ללקוחות או שהחברה והמותג שלה יהפכו להיות דינוזאור חסר רלוונטיות.
לצערי אנחנו כמעט ולא שומעים מחשבות על התועלות שהחברה תקבל מכל אחד מנכסיה הדיגיטליים בנפרד ומהשילוב של כולם יחד, ואנו שומעים עוד פחות על החוויה שצריכה להיווצר בכל הנכסים הדיגיטליים של החברה. חוויה שאמורה ללוות את מי שמתחבר למותג בכל אחד מהנכסים הדיגיטליים, בין אם הוא גולש לשירות הלקוחות באתר, נכנס לדף ה-Facebook שלה או מוריד את אפליקציית הסלולר.
מהם נכסים דיגיטליים?
אתר אינטרנט
דף ב Facebook ואפליקציות Facebook
חשבון Twitter
אפליקציות סלולר
פרופיל החברה ב Linkedin
פורטל פנים ארגוני
בלוגים
פורומים
האם יש מים בבריכה?
הבהילות הזו מזכירה את ימי האינטרנט הראשונים. גם אז היו חברות וארגונים שאמרו: "אינטרנט?! מה זה?!" ונמנעו מלהיכנס לתחום או אפילו לבנות אתר לחברה, עד שהתבהרו השמיים וניתן היה לראות מה זה האינטרנט הזה ומי אחראי עליו... היו חברות וארגונים שקפצו למים, עשו הרבה, עשו מהר בעיקר עשו ניסיונות (מוזרים) מסוגים שונים. חלק גדול מהניסיונות הנועזים בהקמת אתרי אינטרנט, לא צלחו כי הטכנולוגיה לא הייתה בשלה, כי נעשו שגיאות קלאסיות של שימושיות, כי היו באתרים בעיות קוגניציה קלאסיות (האתר מדבר בזמן שאתה מנסה לקרוא, זוכרים?) וכל חווית המשתמש נידונה לכישלון. הניסיונות הללו היו חשובים להתפתחות התחום, להתפתחות השוק והבשלתו והם סייעו לנו לחקור ולהבין מהי חווית משתמש טובה באתרי אינטרנט ואיך נכון לעשות את זה. היום אנחנו כבר יודעים.
להתנסות בלי לטבוע: יוצרים נכסים דיגיטליים
נכון, גם היום אנו עושים ניסיונות. יש חברות וארגונים שלא מוכנים לחשוב על הקמת דף Facebook ולא מבינים למה צריך את זה בכלל,ויש חברות שמזנקות על כל העסק. אלא שהיום בניגוד לימי האינטרנט הראשונים, אנחנו לא חייבים לעשות את כל הטעויות האפשרויות. יש לנו כבר ידע וניסיון ואפשר ואפילו צריך לתכנן, לחשוב חכם, לגבש אסטרטגיה ולחשוב איך יוצרים חווית משתמש אחת בכל הנכסים הדיגיטליים שלנו ובעיקר איך מעבירים את ערכי המותג, המסרים והחוויה של המותג בכל הנכסים הללו.
אז על מה צריך לחשוב?
1. מהם המסרים והערכים שאני רוצה להעביר ללקוחות שלי, בכל הנכסים הדיגיטליים שלי? (אני צריך לגרום ללקוח שלי להרגיש את ערכי החברה בכל נכס דיגיטלי).
2. איך נכון להעביר את ערכי המותג שלי בכל אחד מהנכסים הדיגיטליים? (באתר אתן דגש על ערך השירותיות וב-Facebook אתן דגש על ערך הקידמה הטכנולוגית למשל).
3. מהם הנכסים שחשוב לי ליצור ולתחזק, ועל מה כדאי לי לוותר? (הארגון בתנופת גיוס אז כדאי לי ליצור חשבון בלינקדין, אבל אין לי מספיק מסרים להעביר בבלוג וצריך לוותר על זה).
4. מיהו קהל היעד של החברה או הארגון בכל אחד מהנכסים הדיגיטליים ומה הוא מחפש בכל אחד מהם? (לאתר קהל יעד שונה מלאפליקציית הסלולר ומאפייני התנהגות אחרים. ובנוסף, גם אם אני משתמש גם באתר וגם ב-Facebook של החברה, אני אצפה לקבל דברים שונים בשניהם. למשל: באתר העירייה אצפה לקבל את תוכניות הרחבת העיר ויכולת להגיש בקשה להיתר בנייה וב-Facebook של העירייה ארצה לקבל מידע על אירועי תרבות ושיתייעצו איתי על הקמת מרכז ספורט בשכונה בה אני גר).
מצופים וגלגלי הצלה: טיפים על נכסים דיגיטליים מובילים
אתר האינטרט: הלקוח מגיע אלינו ואנו צריכים לפנק אותו במרב השירותים האפשריים שניתן לבצע on-line, משירות, דרך מידע ועד לרכישה.
דף הFacebook - אנו מגיעים אל הלקוח: מי שנמצא בFacebook שלנו הוא קהל יעד מפולח שרוצה לקבל מאיתנו מידע. זה הזמן לתת לו ערך מוסף שרק הוא מקבל (הנחות, מבצעים, התנסות במוצרים חדשים רק לחברי ה-Facebook) ולשאול אותו שאלות, לקבל ממנו תשובות ולנסות ליישם ולהציע פעולות ייזומות לחברים. מה אסור לעשות? להעתיק את כל אתר החברה לFacebook.
אפליקציית סלולר או אתר סלולר - הלקוח בתנועה: אין טעם להעתיק את כל האתר לסלולר, יש לחשוב מה כדאי לתת ללקוח שנמצא בתנועה, בדרכים. שירות לקוחות, מבצעים, דיווח על תקלה או רשימה כתובות וטלפונים יכולה להיות יותר נכונה.
בלוג - הלקוח רוצה ללמוד יותר: בלוג הוא פלטפורמה מקצועית מאוד, המתאימה לארגונים וחברות שרוצים לספר מה קורה אצלם, לשתף בתהליכים, לתת מידע מקצועי אמיתי ולמצב את עצמי כמקצועי ומוביל.
מערכות פנים ארגוניות - הלקוח הוא העובד: גם העובד שלי צריך לקבל חוויית משתמש טובה שבה מונחלים ערכי המותג של החברה, כדי שיוכל לשדר את זה החוצה ללקוחות. חשוב לתת דגש על צרכי העובד במערכות החברה, להתחשב בצרכיו ולעשות גם אותו לקוח מרוצה.
כן. יש ערך לראשוניות. כן. יש ערך לחדשנות. אבל אם אתם באים לחדש וליצור נכסים דיגיטליים עבור המותג שלכם, אל תשכחו שצריך להרגיש את המותג בכל הפלטפורמות ושצריך לזכור בכל פלטפורמה מי קהל היעד, למה הוא כאן ובעיקר מה ישאיר אותו איתנו ועם המותג עוד לאורך זמן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
