משרד התמ"ת ל'עולם הקולנוע': הפסיקו מיידית את הפרסום המטעה

פרסומי החברה במהלך החודשים האחרונים נבדקו לאחר תלונות צרכנים. בין השאר נתגלה כי החברה מכרה טלוויזיות ממודל 2006, וזו הסיבה למחירן המוזל. התמ"ת קבע כי 'עולם הקולנוע' מטעה צרכנים
משה בנימין |

הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת עו"ד תמר פינקוס הורתה לרשת "עולם הקולנוע" להפסיק לאלתר כל פרסום מטעה לגבי מכירת מוצרים במבצע אותם היא מפרסמת ודרשה מהחברה לתקן באופן מיידי את כל פרסומיה ולהעביר לידיה את הפרסומים החדשים.

עו"ד פינקוס מציינת כי בעקבות תלונות צרכנים שהגיעו לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לגבי הטעיות שונות בפרסומי החברה נבדקו פרסומי החברה במהלך החודשים האחרונים.

מבדיקת הפרסומים עלה כי החברה לא ציינה בפרסומיה את מחירו הקודם של המוצר, קודם למבצע, בניגוד לסעיפי החוק להגנת הצרכן; החברה לא נקבה בסיבת המחיר המוזל במקרים שזה נדרש (כגון במכירת טלוויזיה ששנת היצור שלה 2006) בניגוד לחוק ובכך גרמה להטעיית צרכנים לגבי עניין מהותי בעסקה; בפרסום צוין כי "יש תוספות" מחיר מבלי לציין מתי תחול התוספת על הצרכן ובגין מה - פרסום המעלה חשד לעבירה לגבי הצגת מחיר כולל כנדרש בחוק. כמו כן לא פרסמה החברה את שעור ההנחה החל על המוצרים.

בתמ"ת ציינו עוד, כי אי מסירת כל הפרטים לאשורם מטעים את הצרכן ומונעים ממנו את האפשרות לבצע קניה מושכלת וכלכלית מבחינתו. נציגי המשרד דרשו מהחברה לתקן באופן מיידי את כל פרסומיה ולהעביר לידיהם את הפרסומים החדשים. אי הענות לדרישות הממונה מהווה עבירה ויכולה לגרור נקיטת הליכים.

לפני כחודש דובר כבר על הטעיית הצרכנים שביצעה עולם הקולנוע בהקשר של הטלויזיות מדגמי 2007, כאשר שנת הייצור לא צויינה. במשרד התמ"ת מסבירים היום לאייס, כי אורית נוקד, סגנית השר שהגיבה בנושא בזמנו לא מחזיקה בסמכויות אכיפה ולכן לא ניתן לייחס לדבריה תוקף חוקי שכן היא אינה מחזיקה גם בסמכויות המתבקשות לדרישת תיקוני ליקויים וכד'.

בנוסף מסבירים בתמ"ת כי כפי שצוין בפנייה הנ"ל עולם הקולנוע נדרשים לתקן ליקויים נוספים שנוגעים לסעיפים אחרים מעבר לשנת ייצור הטלוויזיות ומדובר לדברי עו"ד פינקוס "בשורה ארוכה של הטעיות" כאשר בפועל למרות שסגנית השר נוקד התייחסה לליקויים שונים עבירות אלו נמשכו במקביל.

ממשרד יחסי הציבור של עולם הקולנוע, דני לוי תקשורת נמסר: "מדובר על מקרה ישן שאירע כבר לפני חודש. כל הסעיפים הנידונים תוקנו עוד באותו יום, מייד עם פניית משרד התמ"ת, ואנו נמצאים מאז בקשר שוטף עם נציגי המשרד. באשר לסעיף "המחיר הקודם", הרשת לא ציינה את המחיר הקודם שכן לא היה כזה. המוצרים הנידונים הובאו במיוחד לתקופה מוגבלת ולא נמכרו קודם לכן ברשת במחיר אחר. יש לציין כי את המוצרים מכרה הרשת בזול במיוחד (מחירי עלותם לרשת), ע"מ לייצר הצעות אטרקטיביות וייחודיות ללקוחותיה. יצוין כי כמו כל חברה עסקית / מפרסמת גדולה, מפעם לפעם ישנם נושאים בהם אנו נדרשים לעשות תיקון כזה או אחר, ואנו תמיד שמחים לתקן מיידית ולפעול על פי ההנחיות של משרד התמ"ת וע"פי חוק".

"רשת עולם הקולנוע מקפידה ותמשיך להקפיד לפעול על פי חוק ועל פי הנחיות משרד התמ"ת, מתוך מטרה להעניק ללקוחותיה את חווית הקניה האטרקטיבית המקצועית ביותר ולתת להם מענה אמין והוגן. עם זאת, עקב העובדה שהנושא כבר פורסם ותוקן לפני חודש, לצד העובדה שמחר, יום ב', צפוי להיפגש מנכ"ל הרשת עם נציגי משרד התמ"ת ע"מ לבצע סגירה של התיק אחת ולתמיד, אנו מאד מופתעים מהעובדה שהמשרד בחר לפרסם את הנושא דווקא עכשיו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.