בצעד נדיר - הרשות השנייה תפצה כספית את 'נטו' על פרסומת שנפסלה לשידור
בית משפט השלום בירושלים קבע בפסיקה ראשונה מסוגה אי פעם כי הרשות השנייה צריכה לפצות כספית חברה מפרסמת בגין פרסומת שנפסלה על-ידה. בית המשפט מצא את הרשות השנייה אחראית לנזק שנגרם למפרסם עקב פסילת תשדיר פרסומת.
בשנת 2003 יצאה חברת נטו בפרסומת לנודלס בה כיכב השחקן צחי נוי. בפרסומת נראה נוי כשהוא מנסה להניח ידו על כתפה של אישה תאילנדית. להפתעתו, האישה אינה נענית לו , אלא מכה אותו אפיים ארצה. נוי שואל באנגלית שבורה: "מה עשיתי"? ואז נשמע קול קריינות האומרת: "תירגע נודלה. לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות, אבל מג'יק נודלס כן".
הרשות השניה פסלה את הפרסומת ולא הייתה מוכנה להחזירה לשידור גם לאחר תיקונים שבוצעו בפרסומת. עקב כך, פנתה חברת נטו לבג"צ, אשר קבע כי החלטת הרשות השניה הינה החלטה קיצונית, הפוגעת פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי המסחרי של חברת נטו, עוד קבע בג"צ כי החלטת הרשות השניה חורגת ממתחם שיקול הדעת הסביר שהוקנה לה, ולכן דינה להתבטל.
באמצעות עורכי הדין אמיר דולב ומורן מינס ממשרד ברגרזון ושות', הגישה נטו תביעה נגד הרשות השניה בטענה כי הרשות התרשלה, ולכן עליה לפצותה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מפסילת הפרסומת. הרשות השניה טענה מצידה, כי לא ראוי להטיל עליה אחריות בנזיקין מחשש לעיוות שיקולי הרשות. טענה זו נתמכה בעדות של פרופ' מאוטנר, שהובא כעד מומחה מטעם הרשות השניה.
לאחר שנים של דיונים דחה כאמור בית המשפט את טענות הרשות השניה, וקבע כי היא אכן התרשלה ולכן היא אחראית לנזקי חברת נטו. לדברי עו"ד דולב, מדובר בהחלטה חשובה ביותר, ראשונה מסוגה, בה חייב בית המשפט את הרשות השניה באחריות לנזקים שנגרמו למפרסם, אשר פרסומת שלו נפסלה על ידה. בית המשפט קבע כי הייתה רשלנות של הרשות השניה כאשר סירבה לאשר פרסום גירסה מתוקנת של התשדיר, שהוצאה על ידי חברת נטו.
בהחלטה קבע השופט אברהם רובין, כי הרשות השניה חבה חובת זהירות כלפי נטו וכי בהחלטתה לפסול פרסומת מסוימת היא יכולה לצפות כעניין טכני עובדתי שהדבר יגרום לאובדן ההשקעה שהשקיע בה המפרסם, וכי כתוצאה מכך ייגרם למפרסם נזק ממוני. בית המשפט גם דחה את טענת הרשות השניה, כי היה על חברת נטו להגיש את תשדיר הפרסומת לאישור מוקדם של הרשות, וקבע כי נוכח העומס שהיה מוטל על הרשות, היא האצילה מסמכותה לזכייני הרשות השניה, ואלה אישרו את התשדיר לפרסום.
תגובת הרשות השנייה להחלטת בית המשפט: "הרשות השנייה קיבלה לידיה את החלטת הביניים בהליך המשפטי ולומדת אותה לעומק. לנוכח ההסברים והפירוט בהחלטה, בכוונת הרשות להגיש בקשה לערעור במסגרת ההליך המשפטי".
ברשות השנייה בחרו לצטט חלק מדבריו של השופט אברהם רובין שלטנתם יעמדו לטובתם: "לאחר שצפיתי בפרסומת נחה דעתי כי צודקים המומחים מטעם הנתבעת בכל הנוגע למסרים הפוגעניים הגלומים בפרסומת ולגבי מידת השפעתה הפוטנציאלית על הצופה". לגבי ה'עד' מטעם משרד הפרסום אומר השופט רובין, "נסיונותיו של העד רמי יהושע להתכחש לכל אמור ולטעון כי הפרסומת לא בהכרח מכוונת לרמוז שהתאילנדיות מוכנות ומזומנות לקיום יחסי מין אינה משכנעת, וזאת בלשון המעטה".
לסיכום אומרת הרשות: "עוד נוסיף שלאור העובדה שבית המשפט קיבל את עמדת הרשות בעניין "התבניות" וניצול הדעות הקדומות סביב נושא תשדיר הפרסומת המקורי, סברנו שהתיקון שהוצע לו התבסס על אותו דפוס פסול שבית המשפט דחה. לנוכח עובדות אלו ישנו בסיס איתן לעירעור שיוגש לבית המשפט ויסייע לבסס את מדיניות הרשות שבאה לידי ביטוי בקוד האתי של תחום הפרסומות, כפי שהשכלנו לעצב ולהתוות מאז".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
