האלחוטי מסוכן, הפיצוצייה יבשה, הסלולרי במעבדה
הכותרות
ישראל היום: "חוק חדש: לילות יבשים"
ידיעות: "חוק היובש"
הארץ: "המבקר בודק העברות כספים מחברות התרופות לבתי חולים"
מעריב: "הופקרנו" (על זכות הגנב להימלט)
254 פצצות אטום? פשששש
גם ח"כ אחמד טיבי סובל מכך שלא מבינים את החושומור שלו.
ח"כ אופיר אקוניס כלל
בן כספית הכתב לכל עת, במאמר שמהווה את הטקסט היחיד בשער, על "זכותו של הגנב
בין היתר הוא כותב על "בני הזוג שדרסו ילד קטן, השאירו אותו מדמם על הכביש והלכו לרחוץ את האוטו ולאכול במסעדה".
הרי זה לא תיאור מדויק של העובדות. למה הוא נשאר כך? לצורכי ההגזמה?
האלחוטיים
הסכנה בטלפונים אלחוטיים לא ידועה מאתמול, ומפתיע שההיסטריה התעוררה שוב, בגלל אזהרה של משרד הבריאות, שעיתויה נראה אקראי לגמרי. הרי כל זה נכתב בשנים האחרונות לא פעם.
אבל המחקר הזה היה נגיש לכל לפני חודשים, קראתם אותו, למה לא התייחסתם לכך?
הארץ עם ידיעה בשערו, ישראל היום מקצה לכך
על מה אני מתלוננת? על שעד שלא יוצאת הודעה ממשרד הבריאות, איש לא נזעק.
והרי אני יודעת זאת כבר שנים, מקריאה בעיתונים, כן כן, ויש לי גם מכשיר שולחני של בזק.
את האלחוטיים שלי הענקתי במתנה מזמן למי שרצה.
צאלה קוטלר כתבה על
גם מדענים משקרים?
לא רק עיתונאים?
ד"ר
לפני שלושה חודשים טענה שנפלה קורבן לתרגיל עוקץ.
דודו, האנס במרמה
אריאלה רינגל הופמן מתייחסת במדור הדעות של ידיעות לסוגייה (עם הפניה בשער).
לדבריה, הפרשה הזו היא "אינוס של המילה אונס".
זה נכון, אלא שר"ה לא מתייחסת כלל לסוגיית האינוס במרמה (הבעייתית מאוד).
משה גולדבלט כתב על
אין אלכוהול
בין 23:00 ל-6:00. כן, ומישהו יאכוף את זה? או שרק יעקוף?
זה מזכיר לי את ההורים הדורשים מילדיהם לחזור הבית בחצות (או בעשר בלילה), כדי שלא יעשו דברים אסורים במרכאות. כאילו בשעות המוקדמות אי אפשר לעשות את אותם הדברים בדיוק.
קצה האצבעות
יפה יפה: בעקבות הצעתי (אולי, אולי) כתבת השער של סופשבוע של מעריב היא "בקו האש", מסע בעקבות מסע השריפות (מרדכי חיימוביץ).
אבל לא, זו לא כתבת תחקיר על המציתים, אלא יותר כתבה חיימוביצית פיוטית על החורבן, על האש, על האדמה החרוכה, וכמובן על מכבי השריפות והאנשים שחיים בתוך האש.
שי גולדן עונה לחבריו
"... אני מרשה לעצמי... לפנות אל כל חברי... במטותא, חבורת אימבצילים שכמותכם... אוסף דגנרטים נעדרי כושר אבחנה אנושית וטיפוסים מוגבלים באופן שכלי אבסולוטי ורגשי טוטאלי..... אתם חבריי היחידים. ואם גם עליכם אוותר, למען הימנע מנזקי התנהגותכם המטומטמת, הרי שאיוותר לבד בעולם....."
וואוו, צריך לשטוף למישהו את הפה בסבון.
(מה הנושא? מישהו כתב על גולדן בשבוע שעבר שהוא מעורר בחילה. גולדן קיבל על כך הודעות סמס וכאלו מכל חבריו, ועל כך התעצבן).
תוס' 16:25: הסבירו לי שלא הבנתי, שמדובר בהומור טהור, עצמי ולא עצמי.
אני מודה: לא היה ברור לי, וגם עכשיו זה לא ברור לי.
מאחר שהוספתי קישור אחרי שהמדור עלה בצהריים לאוויר (בראשית הקטע), אפשר לשפוט אותי. ואת המדור.
בלוגלנדה
רוני שני כותבת על
אין לי מושג למה כרמל ויסמן אומרת "...לא מופרך להפוך את הבלוג מתחביב צדדי למקור פרנסה, אפילו משני, וכתוצאה מכך - להתייחס אליו כאל עסק הדורש השקעה של זמן וכסף. בישראל לא הגענו לשם...." ואיש לא מתקן אותה.
הרי הבלוג שלי משמש לי מקור פרנסה כבר כמעט ארבע שנים, ואפילו (חלק מ) הכותבות בסלונה מקבלות כמה מעות.
ודאי תשאלו למה מקושרים שמות הבלוגריות המופיעים כלינקים? אולי לבלוגים שלהם? לא ולא.
לעמודים לא קיימים בסלונה.
גבירותיי, זה לא רציני.
עדכון: הלינקים תוקנו בינתיים, ומובילים למקומות הנכונים. תודה.
מי האיש/גוף
שעל שמו קרוי
היש למישהו תשובה?
מח' הגהה
אריק בנדר כתב על משוב רשמי מטעם ועד העוזרים הפרלמנטריים, שהפך לטור
בעיתון המודפס נחתם הקטע ב"...סגירת שלק מהחניון המקורה בכנסת בפני העוזרים הפרלמנטריים".
באתר לא הבינו ששלק משמעו חלק (אם כי ח' ו-ש' מה-זה לא קרובות במקלדת), וכתבו "סגירת החניון המקורה".
ישראל היום, ע' 39. כיתובי התמונה למטה ולמעלה זהים.
הכיתוב התחתון הוא הנכון. אסי בלדוט. בעליון: ז'לזניצ'ר ויוסי שבחון מהפועל ת"א.
לפני פיזור
אין היום תמונות כי, רררררררר,

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל