גבר גבר

הנגבי נהיה נחמד * ולכן זוכה * אבל גם הורשע * אז זה טוב או רע? * פוליקר יוצא מהארון, טייק 2 * להיות עיתונאי זה.......* ומה חושבים מבקרי הקולנוע על הסרטים של ניר ברגמן ודובר קוסאשווילי
דבורית שרגל |

הכותרות

בידיעות מבקרים (הכות' הענקית בע' 2 היא "כך קרס תיק הדגל"), במעריב ממתינים אבל אוהדים, ובהארץ ובישראל היום הכותרות דומות אך הפוכות. מה קודם למה, הזיכוי או ההרשעה?

סיכום בשבע מילים

זוכה: משוחד בחירות ומרמה

הורשע: בעדות שקר

לא מעט עמודים הוקדשו לזיכוי החלקי של צחי הנגבי: ארבעה עמ' + חצי שער במעריב. שבחים להנגבי המתון והמנומס, שבחים על שלא שכר צוות יחצנים שיכפיש את ראשי מערכת האכיפה.

בהארץ זו הכותרת הראשית עם תצלום מצוין של הנגבי כשמאחוריו תצלום מעורפל של ציפי לבני (אמיל סלמן, ג'יני). שני סדינים וחצי.

יוסי ורטר מזהיר שהשמחה מוקדמת. וגם מרדכי גילתבישראל היום.

בידיעות – רוב השער ועוד חמישה עמודים.

ישראל היום – רוב השער וארבעה עמודים.

הסלוגנים המלווים את העמודים לא שונים בהרבה:

"הזיכוי וההרשעה

ההכרעה" (ישר"ה)

"הזיכוי והמכה" (ידיעות)

"משפט הנגבי" (מעריב)

"פרשת הנגבי הזיכוי וההרשעה" (הארץ)

דובר למשטרה

מה יעשו כתבי הפלילים המחוברים נקודתית לקודקדים, אחרי שיהיה דובר אחד למשטרה?

אולי החיבורים ימשיכו, רק בשושואיות יתר.

הטרגדיה של מחר

סב ושלוש נכדותיו הישראליות נהרגו בהתרסקות מטוס קל בארה"ב.

יהודה פוליקר ב(עוד) ראיון חושפני

נכון היה הסרט של טלי בן עובדיה בערוץ 10, ובו חשבנו שיהודה פוליקר אמר כל מה שהוא יכול לומר?

או. ידיעות מפתיע הבוקר בשערו עם הכותרת "אני אוהב גברים", וכות' המשנה מבטיחה: "ראיון חושפני שכמותו לא העניק מעולם" (רז שכניק ורביב גולן בסופהשבוע כמובן).

זאת אומרת שהפעם נרד לרזולוציית התנוחות האהובות ואיך הייתה הפעם הראשונה שלו?

אני לא יכולה לחכות יותר.

נשים נשים

בית הנבחרים הצרפתי אישר איסור לבישת בורקה.

מהומות ברחובות? כיבוש הבסטיליה מחדש?

גברת מג'ונדרת – חינוך מגדרי ביסודי.

צרורות (חלקית) לכותרות

אותי הצחיקה הכותרת "מבצע ניקיתה" (מעריב, 18) המתייחסת לחשיפת רשת שהפעילה עוזרי בית שנהגו לצלם את ת.ז בעלי הבית, גנבו את זהותם והוציאו מהבנקים עשרות מיליונים.

אלא מה, הכורת נשענת על הידע המוקדם של הקורא, שמכיר את הסרט ניקיטה.

וזו, עם כל הכבוד לניקיטה, הנחה קצת בעייתית.

Great minds

"חטופים חטפה ארבעה פרסים" (ידיעות)

"חטופים חטפה את פרס האקדמיה לטלוויזיה" (מעריב)

לחם עבודה

נבחרת הכתבים העוללים של ידיעות יוצאת לדרך, ולאירוע מוקדש כל ע' 26 של העיתון.

הכתבים, כמו שכבר דווח, יתארחו בחינם בקוקה קולה וילג', ובתמורה יכתבו לעיתון מיוחד בשם ידיעות וילג' שיתפרסם בכל מחזור (של בליינים). ועוד צ'ופר:

"הם יצוידו בתגי עיתונאי מיוחדים וישתתפו בישיבות מערכת עם עורכים מידיעות".

לקראת המשימה הם ביקרו במרכז המבקרים החדש של ידיעות "שם למדו על עולם העיתונות והתקשורת, חוו בעצמם עריכת עמוד ראשון של העיתון – וצפו בתהליך ההדפסה של העיתון בזמן האמת".

במקביל הם ביקרו במרכז החושים של קוקה קולה (כך במקור), שם למדו על ההיסטורה של המשקה המפורסם.

אין כמו שת"פ כה הדוק בין העיתון של המדינה למשקה הלאומי שלה. Power couple אמיתי

ואז יש רשימה ארוכה של הכתבים הצעירים.

מה ילמדו העיתונאים הצעירים מכך שעמוד שלם מעמודי החדשות של העיתון הפופולרי המעסיק אותם מוקדש להתקבלותם לעבודה בתמורה לבילוי בכפר נופש?

אסף לוי כתב שיר נוגה: מה זה להיות עיתונאי.

בית ראשון:

"להיות עיתונאי

כמו נישואים גרועים לאישה מאנית דפרסיבית

גברת לא יפה, אלימה, עם מבנה נפשי שתלטני

תובעני

תמיד רעבה

אף פעם לא מסופקת"

ועוד סיפוק:

פנטהאוז רוצה לקנות את פלייבוי

טוקבקים

בלי מונה? | 16:26 13/07/10

לא נגענו

- " שמעת?"

- " מה"

" יונית לוי מהחדשות מתחתנת עם נהג מונית" .

- " לאאא! מה, כבר התגרשה מאלי אילדיס?"

- " מה קרה לך? אלי אילדיס נשוי להיא מערוץ הספורט...נו...מירי נבו!"

- " מה פתאום. מירי נבו נשואה לבן של טוביה צפיר - זה משמנחה את ' הישרדות' " .

- " מה קרה לך? זה שמנחה את ' הישרדות' נשוי למיכל זוארץ שהיתה לה תכנית בערוץ אחד" .

- " מה זה ערוץ אחד?"

- " זה נהיה עכשיו 511 בממיר, איפה שדני נוימן" .

לא יודעת אם השיחה אותנטית, אבל היא מצחיקה.

מיילבק

עדנה:

"שמעתי הבוקר בתוכנית של ניב רסקין את עמרי נעים מספר את קורותיו ביום התאונה.

הוא האשים את הילד, ואת ההורים ואת הסקייטבורד והוא 'המשכיל', הכביכול לא עברין, איבד את העשתונות והמשיך בתיאורים המגוללים את סבלו ויסוריו כולל הרבה מאוד הסברים חסרי היגיון ובלתי נתפסים.

זה לא חופש ביטוי - זה חופש ביזוי שגלי צה"ל מאפשרים לכל מאן דבעי.

זה לא יכול להתקיים. אסור לתת לאנשים כאלה פה. פשוט אסור".

תוס':

גם מח' הגהה הגיעה היום במייל:

במדור הרכילות/כלכלה של ממון: השחקנית האמריקנית "ליב טיילר" מופיעה באותו עמוד פעם בשמה האמיתי ופעם בטעות הנפוצה "ליב טיילור".

2. מעניין מזה: בדיווח על פרסי האקדמיה (עמ' 16 בחטיבת החדשות, ליד ביקורת הטלוויזיה):

"שחקן קומי": ששון גבאי.

"שחקנית קומית: יעל פולישוק".

אבל בזכות איזה תיקון מוזר או פשלה משלימה, גם הדיווח "שחקנית קומית: יעל פוליאקוב" מופיע כמה שורות למטה, נדחף בטעות בין פרס הבידור לבימוי קומדיה.

תודה לא'.

עברית אני מדברת אליך

איתי סגל כותב בביקורת הטלוויזיה בידיעות שנמצא היורש של "מה זה אותנטי".

טל נוי, כתבת הרכילות המתלמדת בפנאי פלוס בסדרה עושים את תל אביב שמעה מהסטייליסט גל אפל שהיא "נטע זר", ותהתה: "מי זאת לעזאזל נטע זר?"

סגל רק שכח להוסיף את שם העיתון בו היא מתלמדת.

ביקורת הביקורת

מחלוקות בין מבקרים זה עניין מקובל ולגיטימי.

אני אוהבת לראות את זה קורה כל פעם מחדש.

אמש הוקרן בפסטיבל ירושלים החדש של דובר קוסאשווילי, עיבוד להתגנבות יחידים של יהושע קנז.

"העיבוד... הוא הטוב ביותר שהוקרן עד כה בתחרות הסרטים הישראליים בפסטיבל... התמודדות מעניינת עם מיתוס ישראלי והוכחה נוספת להיותו במאי מוכשר ומקורי, (יהודה סתיו, ידיעות)

"... מתנפל ברעשנות על מה שכונה במשך שנים רבות כור ההיתוך הציוני, כלומר צה"ל... מקבץ גדול של מבטאי דיבור שלא אחת נשמע כהצדעה מאוחרת לז'אנר הבורקס עוטף את האנקדוטות הרבות שמציפות את הסיפור, אך דומה שאינן מתחברות לאמירה קוהרנטית על אודות החברה במצור שהתגבשה אז בארץ" (מאיר שניצר, מעריב).

גם ניר ברגמן הביא אתמול את האדפטציה שלו: ספר הדקדוק הפנימי של דויד גרוסמן.

הפער בין שני המבקרים כאן פחות גדול, למרות מראית העין:

"בעיה של סגנון מגבילה את הדקדוק הפנימי... ובסופו של דבר אף מכשילה אותו. התחלה רעשנית, אוסף של סצנות שנדמה שכבר ראינו אותן פעמים רבות... מעידים על התלבטויותיו של ברגמן... וגם על כך שהוא לא מצא את הפתרונות הנאותים... כמהסס בין הריאליסטי לסימבולי, הוא קורס בסופו של דבר בין אלה" (אורי קליין, הארץ)

"...אף שהמשימה הסבוכה שברגמן נטל על עצמו אינה מבשילה לכלל שלמות, מצליח הסרט, ובמיוחד גיבורו, הנער רועי אלסברג, לעמוד על רגליים אינטליגנטיות" (שניצר, שם).

שירת היח"צ

(וואלה!)

מי מיח"צן את האופניים המרוסקים? לט מי נואו.

לפני פיזור

להת'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.