אבנר סטפק: "המשבר בעולם משפיע על הבורסה ב-10 מידות יותר מהפוליטיקה"
בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-18 נותרו אזרחי ישראל בכלל, והמשקיעים בבורסה בפרט, מבולבלים בנוגע לזהותו של ראש הממשלה הבא וגם גנוגע לזהותה של הממשלה והמפלגות שירכיבו אותה. ואולם, כלכלני המאקרו ומנהלי ההשקעות איתם שוחחנו מדגישים כי המשבר העולמי והירידות החדות שנרשמו אמש בוול סטריט משפיעים על המסחר בתל-אביב הרבה יותר לעומת הבלבול שנגרם עקב תוצאות הבחירות.
אבנר סטפק, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב, אומר כי "השוק היום יורד בעיקר בגלל הירידות החדות אתמול בוול סטריט ולא בגלל הבחירות. אני, אגב, לא אתפלא אם השוק יתקן למעלה בהמשך היום והירידות יתמתנו. אין ספק שתוצאות הבחירות לא תורמות כרגע בגלל שיש עדיין חוסר ודאות מסויים. צריך להמתין ולראות אם תהיה קואליציה של ליכוד-קדימה או קואליציה ימין-דתיים. ברור שהשוק יעדיף קואליציה רחבה וממשלת אחדות".
"בדרך כלל אחרי בחירות היו עליות אבל היום השוק מושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם. המשבר בעולם משפיע על השוק המקומי ב-10 מידות לעומת הפוליטיקה".
בנוגע לשוק האג"ח אומר סטפק כי "הפוטנציאל עדיין לא מוצא בשוק האג"ח הקונצרני. המגמה הבסיסית נראית חיובית ויש עוד מקום לעליות, בעיקר מחוץ לתל-בונד 20. אני מסתייג מהשקעות בחברות נדל"ן אבל אפשר לבחור בסלקטיביות אג"חים של חברות טובות", אומר סטפק.
יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, מסכים עם סטפק. "כנראה אנו חיים במציאות בה יותר משתוצאות הבחירות משפיעות על הבורסה, מושפע השוק המקומי מהאווירה בכלכלה העולמית בכלל ובוול סטריט בפרט. אנחנו רואים כבר יותר משני עשורים שהשפעת הפוליטיקה המקומית על השוק הולכת ופוחתת. עושה רושם שעיקר המהלכים המשמעותיים בנוגע למשבר כבר יצאו לדרך, אם על ידי בנק ישראל או משרד האוצר, ולממשלה החדשה יהיה בעיקר תפקיד חשוב בהוצאה לפועל של המהלכים שכבר הוחלטו ופורסמו".
"בימינו אין לשאלה בנוגע לזהות הקואליציה הבאה השפעה משמעותית על השוק, בין אם היא תהיה ממשלת אחדות או קואליציה ימין-דתיים. הארועים בעולם משפיעים וחשובים הרבה יותר".
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס אף הוא בשיחה עם Bizportal לתוצאות הבחירות ואמר, כי "הדבר העקרי שהמשקיעים רצו לראות לאחר הבחירות זה הפחתה משמעותית של מרכיב הוודאות ואת זה הם לא קבלו. לא היה ממש חשוב איזו תוצאה תתקבל אבל מצב של חוסר הכרעה מעמיד את שוק ההון במצב פגיע ביותר בתקופה הקרובה. שוק ההון ממש לא מתרגש ממצב של קוהליציה ימנית ובתנאי שהיא תהיה יציבה אבל כרגע נוצר ואקום וזו סיטואציה של שלטון פקידים וכבר אנחנו שומעים קולות לצמצום הגרעון, דבר שאסור שיקרה בתקופה הזו"
אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, אומר כי "לשאלה מי יעמוד בראשות הממשלה החדשה אין, כפי הנראה, חשיבות יתרה מבחינת המשק שכן אין הבדל גדול בראיה הכלכלית בין מפלגות המרכז. מה שכן, ממשלה ימנית עם גורמים הנתפסים כקיצוניים בתוכה עלולה ליצור חששות בקרב המשקיעים המקומיים והזרים ולפגוע בתפיסה של ישראל כמשק יציב".
בפני הממשלה החדשה, אומר גרינפלד, עומדות שתי בעיות עיקריות: השפעות המשבר על המשק הישראלי יורגשו ביתר שאת ברבעונים הקרובים. עם כניסת המשק למיתון (ממנו לא ניתן לחמוק), יופעלו לחצים על הממשלה לתמוך, ע"י הרחבות פיסקאליות, בצמיחת המשק. מנגד, הגרעון צפוי להיות גבוה מאוד גם ללא התערבות נוספת של הממשלה והחשש מהגדלת החוב לא יאפשר הרחבות מסיביות כפי שבוצעו בארה"ב ואירופה".
והבעיה השניה: "שוק האשראי החוץ-בנקאי עדיין משותק וללא יכולת גיוס אשראי לפירמות לא תתכן צמיחה בת-קיימא במשק. החזרת שוק האג"ח הקונצרני לפעילות מהווה אתגר עיקרי לממשלה החדשה, אם באמצעות קרנות המנוף או על ידי תוכניות אחרות".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
