בוני תיכון בזכיה מחומשת: תקים 400 יח"ד בהיקף של 750 מיליון שקל
חברת בוני התיכון זכתה בחמישה מכרזים של מינהל מקרקעי ישראל להקמת כ- 400 יחידות דיור בהיקף מכירות כולל של כ-750 מיליון שקל. שניים ממתחמי הקרקע ממוקמים בתלפיות בירושלים. במתחם הראשון הכולל 3 מגרשים תבנה החברה 240 יחידות דיור, כאשר המחיר הממוצע לדירה שתיבנה במתחם מוערך בכ-2 מיליון שקל.
במתחם השני בתלפיות בירושלים הכולל מגרש אחד תבנה החברה 60 יחידות דיור כאשר המחיר הממוצע של יחידת דיור בפרויקט זה מוערך בכ-2.2 מיליון ש"ח. המתחם השלישי בו זכתה החברה הינו מגרש במתחם אגמים בנתניה המיועד ל-99 יחידות דיור. המחיר הממוצע של דירה בפרויקט מוערך בכ-1.4 מיליון שקל.
מנכ"ל בוני התיכון, עמי פרץ, אמר כי "החברה רואה בפרויקטים אלה העמקת פעילותה של החברה בארץ במיקומים הנחשבים לאזורי הביקוש העיקריים, בהתאם למדיניותה. כך לדוגמא - בשנה האחרונה נכנסה החברה לנישה של פרויקטים יוקרתיים באזורים כמו נתניה ופתח תקווה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
