TGI ינואר: החינמון "ישראל היום" מתחזק על חשבון עיתונים מתחרים

בניגוד גמור לעשייה האינטנסיבית במדיה המודפסת בישראל - נתוני TGI ינואר המתפרסמים היום מראים כי ממשיכה מגמת הירידה בקריאת עיתונים יומיים. "ישראל היום" יוצר קניבליזציה והופך להיות העיתון ה-3 הנקרא בישראל.

משה בינימין | 23/01/2008 18:45

נתוני סקר TGI בוגרים גל 2 2007 (המשקף את התקופה –ינואר-דצמבר 2007), שפורסמו היום, מצביעים כי "השחקן החדש במגרש" ישראל היום חדר לשוק ברמה ממוצעת ,בתקופת הגל ה-2 של TGI (יולי דצמבר 2007) ,בשעור של 15% ומעמידה את "ישראל היום" בדרוג כעתון היומי ה-3 הנקרא ביותר בישראל.

ירידה קלה לעיתונות היומית

למרות החדירה המסיבית של "ישראל היום" לשוק העיתונים היומיים בחציון השני , כניסת לא גרמה לעלייה בסך כל הקריאה בעיתונים היומיים. זאת בניגוד לתופעה שנצפה בתקופה החדירה של "ישראלי" שגרם לעלייה בסך כל הקריאה היומית בעיתונים. כפי שמשתקף , החשיפה של ישראל היום, באה בחלקה, על חשבון העיתונים האחרים , כתחליף או במקביל וזאת בניגוד לקוראים של "ישראלי" שהיו, בחלקם, קוראים "חדשים" ש"פגשו" את המוצר עקב צינורות הפצה חדשים שהגיע אל קהל שאינו קורא עיתונים יומיים מודפסים.

סך כל הקריאה בארבעת העיתונים הארציים הוותיקים (ידיעות, מעריב, הארץ וגלובס) ירדה ב-2%, מ-54.2% בינואר-יוני 2007 ל-52.2% ביולי-דצמבר 2007.

הנגנים האישיים תורמים לקיצוץ בהאזנה לרדיו

בהקשר להאזנה לרדיו, למרות שלא נצפו שינויים דרמטיים בהתייחסות לרמת ההאזנה לתחנות השונות אזי ברמת סך כל ההאזנה לרדיו ככלל קיימת מגמת ירידה.. כנראה שירידה זאת נעוצה במסגרת התחרות על זמן הפנוי של האוכלוסייה לאלטרנטיבות אחרות כגון אינטרנט, נגני מוזיקה וכד'. משנת 2004 סך כל הכיסוי היומי לרדיו ירד מ- 82% ל- 76.6% ב – 2007.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.