שוק המטבעות: ניסיון לשבור את רמת ה 3.82 בדולר-שקל
בחודש האחרון עבר הצמד דולר שקל תהפוכות רבות. רבים חשבו שהינה והמגמה מתהפכת וכמו שכולם הבטיחו המטבע צפוי לטוס לאזור רמת ה 4.50. אולם לא כך קרה והמטבע שלפני כחודש עמד על רמת ה-3.82 ניצב נכון לעכשיו כמעט באותה נקודה.
זה הזמן למעקב צמוד מכוון שהצמד ברמת תמיכה קריטית. רמת תמיכה כשמה כן היא ואמורה לתמוך במחיר המטבע. אולם לרמות אלה נטייה להישבר במיוחד כאשר המגמה הכללית בשוק הינה ירידה. במידה ותיפרץ סביר ומגמת הירידה תמשך ובעוצמות גדולות אף יותר ונראה את הצמד תוך זמן קצר של חודשיים לערך ברמת ה-3.60 שקל לדולר אחד.
נקודה קריטית נוספת מבחינה טכנית היא רמת ה-3.95. גם במידה והמטבע יתחיל להתחזק קצת בימים הקרובים רמה זו לא אמורה להישבר שוב ותשמש כנקודת התנגדות.
הייתי אומר שסוחר אשר רכש את הצמד ברמות גבוהות יותר בציפייה לעליות צריך להיזהר מאוד בתקופה הקרובה.הנקודה הנוכחית יכולה להיות חנינה אחרונה לפני החלקה בלתי מרוסנת במדרון תלול הרבה יותר. לכן גם אם העסקה קצת מופסדת לא כדאי "להתחתן" איתה. כבר היום יש להחליט על נקודה לבלימת הפסד במידה ורמת ה-3.82 תתפרץ.
חשוב לזכור שבשווקים הפיננסיים מה שמוגדר היום זול עלול להיות זול יותר מחר. תמיד ניתן להחליף כיוון, למכור דולר לקנות שקלים ולהרוויח מהירידות- שורט על הצמד.
מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים. חשיבותם עולה במיוחד בגלל שאנו נמצאים בתחילת שנה ובתחילת חודש ולכן יכול להיות והשוק יגיב אליהם בעוצמות חזקות מהרגיל.
אחד הנתונים החשובים ביותרNON- FARM PAYROLL, מספר המועסקים בארה"ב שצפוי להתפרסם ב-4.01 ,יום שישי, 15:30 שעון ישראל. דו"ח התעסוקה מורכב למעשה משני דו"חות שונים המשקפים סקרים שונים. "סקר משקי הבית" נערך בקרב כ-60,000 משקי בית ועל פיו נקבע שיעור האבטלה.
"סקר הממסד" נערך בקרב 375,000 בתי עסק וממנו נגזרים: מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי), אורך שבוע עבודה ממוצע ושכר ממוצע לשעה. שני הדו"חות מודדים את רמות התעסוקה, אך מזווית שונה. לאור ההבדל המשמעותי במספר המשתתפים בכל סקר, עשויות להתקבל תוצאות שונות משמעותית בין חודש אחד למשנהו. השוק מתמקד יותר בדו"ח מספר המועסקים, דו"ח המבוסס על מספר משתתפים רב יותר. שני הדו"חות נחשבים למשמעותיים מאוד בהערכת הפעילות העסקית.
הצפי עומד על 75,000 מועסקים חדשים כאשר הנתון בחודש הקודם עמד על 94,000. הדבר אמור להיות שלילי לדולר ולהחלישו, אולם מומלץ מאוד לעקוב אחר השוק בשעות שלפני הפרסום בגרף 5 דק' לבר לצורך בחינת המגמה והיכולת להגיב מהר להתפתחויות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
