שוק המטבעות: ניסיון לשבור את רמת ה 3.82 בדולר-שקל

לפני מספר שבועות הערכתי שמהלך העליות האחרון בדולר שקל הינו תיקון טכני בלבד. השבועיים האחרונים אימתו את התחזית וכרגע המטבע ניצב על פרשת דרכים
רובי סלם |

בחודש האחרון עבר הצמד דולר שקל תהפוכות רבות. רבים חשבו שהינה והמגמה מתהפכת וכמו שכולם הבטיחו המטבע צפוי לטוס לאזור רמת ה 4.50. אולם לא כך קרה והמטבע שלפני כחודש עמד על רמת ה-3.82 ניצב נכון לעכשיו כמעט באותה נקודה.

זה הזמן למעקב צמוד מכוון שהצמד ברמת תמיכה קריטית. רמת תמיכה כשמה כן היא ואמורה לתמוך במחיר המטבע. אולם לרמות אלה נטייה להישבר במיוחד כאשר המגמה הכללית בשוק הינה ירידה. במידה ותיפרץ סביר ומגמת הירידה תמשך ובעוצמות גדולות אף יותר ונראה את הצמד תוך זמן קצר של חודשיים לערך ברמת ה-3.60 שקל לדולר אחד.

נקודה קריטית נוספת מבחינה טכנית היא רמת ה-3.95. גם במידה והמטבע יתחיל להתחזק קצת בימים הקרובים רמה זו לא אמורה להישבר שוב ותשמש כנקודת התנגדות.

הייתי אומר שסוחר אשר רכש את הצמד ברמות גבוהות יותר בציפייה לעליות צריך להיזהר מאוד בתקופה הקרובה.הנקודה הנוכחית יכולה להיות חנינה אחרונה לפני החלקה בלתי מרוסנת במדרון תלול הרבה יותר. לכן גם אם העסקה קצת מופסדת לא כדאי "להתחתן" איתה. כבר היום יש להחליט על נקודה לבלימת הפסד במידה ורמת ה-3.82 תתפרץ.

חשוב לזכור שבשווקים הפיננסיים מה שמוגדר היום זול עלול להיות זול יותר מחר. תמיד ניתן להחליף כיוון, למכור דולר לקנות שקלים ולהרוויח מהירידות- שורט על הצמד.

מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים. חשיבותם עולה במיוחד בגלל שאנו נמצאים בתחילת שנה ובתחילת חודש ולכן יכול להיות והשוק יגיב אליהם בעוצמות חזקות מהרגיל.

אחד הנתונים החשובים ביותרNON- FARM PAYROLL, מספר המועסקים בארה"ב שצפוי להתפרסם ב-4.01 ,יום שישי, 15:30 שעון ישראל. דו"ח התעסוקה מורכב למעשה משני דו"חות שונים המשקפים סקרים שונים. "סקר משקי הבית" נערך בקרב כ-60,000 משקי בית ועל פיו נקבע שיעור האבטלה.

"סקר הממסד" נערך בקרב 375,000 בתי עסק וממנו נגזרים: מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי), אורך שבוע עבודה ממוצע ושכר ממוצע לשעה. שני הדו"חות מודדים את רמות התעסוקה, אך מזווית שונה. לאור ההבדל המשמעותי במספר המשתתפים בכל סקר, עשויות להתקבל תוצאות שונות משמעותית בין חודש אחד למשנהו. השוק מתמקד יותר בדו"ח מספר המועסקים, דו"ח המבוסס על מספר משתתפים רב יותר. שני הדו"חות נחשבים למשמעותיים מאוד בהערכת הפעילות העסקית.

הצפי עומד על 75,000 מועסקים חדשים כאשר הנתון בחודש הקודם עמד על 94,000. הדבר אמור להיות שלילי לדולר ולהחלישו, אולם מומלץ מאוד לעקוב אחר השוק בשעות שלפני הפרסום בגרף 5 דק' לבר לצורך בחינת המגמה והיכולת להגיב מהר להתפתחויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.