עוד שמות נוצצים בדרך לדירקטוריון כן-פייט ביופארמה

ד"ר יצחק קרינצקי ופרופ' יחזקאל ברנהולץ, הם שני השמות החדשים שיפקחו על פעילות החברה במועצת המנהלים שלה. פרופ' פנינה פישמן, מנכ"ל החברה, הביעה סיפוק רב מהחלטת הדירקטוריון
שרות Bizportal |

בעלי המניות של כן-פייט ביופארמה יתבקשו, באסיפת בעלי מניות שזומנה ליום 22 בדצמבר 2005, לאשר את מינויים של ד"ר יצחק קרינסקי, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת טבע, ועל פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מדען בעל שם בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לדירקטורים חיצוניים בחברה.

ד"ר יצחק קרינצקי הוא בעל נסיון עשיר בפיתוח עסקי בתחום התרופות אותו הוא רכש בפעילותו לאחרונה בחברת טבע וכן גם מעיסוק רב-שנים בבנקאות להשקעות, לרבות כאחראי על פעילות המיזוגים והרכישות בתחום הטכנולוגי של בנק ההשקעות Deutsche Banc Alex Brown בניו-יורק, פעילות בה עסק עד לקבלת התפקיד בחברת טבע. ד"ר קרינסקי הוא בעל תואר בוגר ומוסמך מאוניברסיטת ת"א ותואר דוקטור מ- McMaster University מקנדה. ד"ר קרינסקי היה שנים רבות חבר בסגל אוניברסיטאי ויש לו פרסומים רבים בתחומו.

פרופ' ברנהולץ הינו פרופסור לביוכימיה המכהן בקתדרה ע"ש דניאל ג. מילר כפרופסור למחקר בסרטן, והינו ראש המעבדה לחקר ממברנות וליפוזומים, במחלקה לביוכימיה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. פרופ' ברנהולץ רכש פרסום בינלאומי כתוצאה ממחקרים בקרומים ביולוגיים כמו גם עבודות מדעיות יישומיות שהתמקדו בשימוש בליפוזומים מסוגים שונים כנשאי תרופות והוא מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום זה.

אחת ההמצאות בהם היה שותף מהווה את הבסיס של תרופת ה- DOXIL אשר משווקת ברחבי העולם ע"י חברת Johnson & Johnson Inc עם הקף מכירות שנתי של כ-400 מיליוני דולרים. פרופ' ברנהולץ הינו מחבר בכ- 300 מאמרים מדעיים, הוא חבר מערכת בעיתונים מדעיים חשובים, ומרצה אורח במספר אוניברסיטאות בעולם. פרופ' ברנהולץ הינו גם ממציא בפטנטים ובקשות פטנט רבים, ואחדות מאמצאותיו מהוות בסיס טכנולוגי למספר חברות הזנק ואחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.