הבורסה מהססת בפתיחה ונוטה לירידות

מדד ת"א 25 יורד ב-0.05%, מדד ת"א 100 משיל 0.03%. טבע עולה ב-0.26% על רקע קבלת אישור חדש, גיוון עולה ב-1.27%, פועלים יורדת ב-0.3% ולאומי עולה ב-0.5%
ליאור גוטליב |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פתחה את יום המסחר בירידות שערים. ברקע, ההתחממות הביטחונית לאחר הפיגוע החבלני אתמול בנתניה. גורם נוסף שמשפיע על הירידות באחד העם מגיע מכיוונן של המניות הדואליות בוול סטריט שפתחו עם פערי ארביטראז' שליליים זאת לאחר שאמש חתמה וול סטריט במגמה מעורבת.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.05% לרמה של 790.78 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.03% לרמת 797.91 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מאבד 0.11% לרמת 404.73 הנקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו ב-70 מיליון שקל.

מניות ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע פתחו בעליה של 0.26%. החברה הודיעה הבוקר על קבלת אישור FDA לייצור ושיווק של תרופת הריבאווירין בטבליות של 200 מ"ג. החברה מסרה כי היא תשיק את המוצר באופן מיידי. התרופה מגלגלת מדי שנה כ-203 מיליון דולר.

מניות חמשת הבנקים הגדולים פתחו את יום המסחר במגמה מעורבת, מדד ת"א בנקים עולה קלות ב-0.17% ל-1,207 נקודות, מתחילת השבוע הוסיף המדד כ-2.14% לערכו.

מניות לאומי עולות ב-0.52% ב-"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי הרוכשים החדשים, הקרנות סרברוס וגבריאל יתקשו לקבל אישור לשליטה בבנק. הקרנות רכשו 10% ממניות הבנק ובכוונתם לממש אופציה ל-10% נוספים. על פי העיתון, תקנון המכרז מגלה כי נאסר על קרנות שיש ביניהן קשר להחזיק יותר מגרעין השליטה בבנק.

מניות הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים יורדות ב-0.3%. הבוקר נודע ל-BIZPORTAL, כי ביום ו' האחרון נחתם הסכם בין בנק הפועלים לבין אתגרים פיננסיים ובמסגרתו יועברו שלוש קופות גמל מקבוצת גאון השקעות אל בנק הפועלים. הקופות שיועברו הן: קרן ההשתלמות 'היי טק השתלמות', קופת הגמל 'היי טק גמל' וקופת הפיצויים 'היי טק פיצויים'.

חתימת ההסכם גורמת עניין רב מפני שבפעם הראשונה בישראל יתאפשר לגורם חוץ בנקאי (שאיננו חברת ביטוח) לפעול בתוך כ-500 סניפים השייכים לשני הבנקים הגדולים במדינה. ההסכם מחייב את אתגרים פיננסיים להכפיל את מערך המכירות שלה.

דיסקונט עולה ב-0.13%, מזרחי-טפחות מטפס ב-0.7% והבינלאומי יורד ב-0.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.