חישוב נפרד לפי סעיף 66(ה) לפקודה במחצית שנת 2002
בג"ץ 7159/02 אברהם מרדכי ואח' נ. פקיד שומה גוש דן ואח'
החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000 (להלן - חוק החישוב הנפרד), הוסיף את סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שהתיר חישוב מס נפרד לבני זוג. תחילתו של סעיף 66(ה) לפקודה נקבעה ליום 1.1.2002.
ביום 16.6.2002 פורסם ברשומות סעיף 11 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002 (להלן - החוק), אשר דחה את מועד תחילתו של סעיף 66(ה) ליום 1.1.2004.
העותרים 1 ו-2 (להלן – העותרים), הם בני זוג העובדים אצל העותרת 3, שהיא חברה שב-50% ממניותיה מחזיק העותר 1. עד לכניסת סעיף 66(ה) לפקודה לתוקף, שילמו העותרים מס על הכנסותיהם בחישוב מאוחד. בשנת המס 2002, החלו העותרים לשלם מס על פי סעיף 66(ה) לפקודה. אך בשל חקיקתו של סעיף 11 לחוק, נשלל מהעותרים החישוב הנפרד בשנת המס 2002.
העתירה הינה לביטולו של סעיף 11 לחוק. לטענת העוררים, סעיף 11 לחוק ביטל רטרואקטיבית את החישוב הנפרד על פי סעיף 66(ה) לפקודה, שנכנס לתוקפו כבר ביום 1.1.2002. העותרים מבקשים לאפשר להם חישוב נפרד על פי סעיף 66(ה) לפקודה החל משנת המס 2002.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק
כלל "החישוב המאוחד" הוא הכלל הבסיסי שנקבע למיסוי בני זוג בסעיף 65 לפקודה. על פי כלל זה, רואים את בני הזוג כיחידה אחת, מאחדים את הכנסותיהם, ומטילים את המס על ההכנסה המאוחדת של בני הזוג.
לכלל "החישוב המאוחד" נקבע חריג "החישוב הנפרד", המעוגן בסעיף 66 לפקודה. על פי חריג זה רשאים בני הזוג לבחור, כי חישוב המס ייעשה על הכנסתו של כל אחד מהם בנפרד. אחד המקרים שבהם הותר "חישוב נפרד", נקבע בחוק החישוב הנפרד. חוק זה הוסיף את סעיף 66(ה) לפקודה, אשר נכנס לתוקפו ביום 1.1.2002.
כשישה חודשים לאחר שסעיף 66(ה) לפקודה נכנס לתוקפו, נתקבל בכנסת החוק, אשר תחילתו ביום 1.7.2002. סעיף 11 לחוק דחה את תחילת חוק החישוב הנפרד ליום 1.1.2004. תחילת סעיף 11 לחוק מיום 1.7.2002, כך שהחל מיום 1.7.2002 נדחית תחילתו של סעיף 66(ה) לפקודה ליום 1.1.2004. השאלה היא, מה קובע סעיף 11 לחוק ביחס לתקופה שמיום 1.1.2002 ליום 1.7.2002 (להלן – תקופת הביניים).
תכליתו של סעיף 11 לחוק היא תקציבית. החוק ביקש לחסוך את הוצאות הממשלה הכרוכות בהפעלתו של סעיף 66(ה) לפקודה, וזאת לשם השגת יעדי התקציב וצמצום הגירעון הממשלתי והחוב הלאומי לשנות הכספים 2002 ו-2003. הן הפרשנות, לפיה סעיף 11 לחוק דחה את תחילת סעיף 66(ה) לפקודה לעתיד בלבד, חוסכת עלויות הכרוכות בהפעלת סעיף 66(ה) לפקודה, והן הפרשנות, לפיה סעיף 11 לחוק דחה את תחילת סעיף 66(ה) לפקודה גם ביחס לתקופת הביניים, חוסכת את העלויות הכרוכות בהפעלתו של סעיף 66(ה) לפקודה.
במצב דברים זה, חזקה היא כי תכליתו של סעיף 11 לחוק לחול לעתיד בלבד. זו חזקת התכלית כנגד תחולה רטרואקטיבית, המקובלת בשיטתנו. יש לפרש את סעיף 11 לחוק על פי הפרשנות לפיה, החוק ביקש לדחות את תחילתו של סעיף 66(ה) לפקודה ליום 1.1.2004, אך כל זאת ביחס להכנסות מיום 1.7.2002 ולא לפני כן. בתקופת הביניים נכנס לתוקף סעיף 66(ה) לפקודה.
העתירה כנגד חוקתיות סעיף 11 לחוק, בשל תחולה רטרואקטיבית, נדחתה. העוררים זכאים לחישוב נפרד בתקופה שמיום 1.1.2002 ליום 1.7.2002. אין צו להוצאות.
ניתן ביום: 23.11.2005 בפני: כבוד השופט א' ברק – נשיא; כבוד השופט א' ריבלין; כבוד השופט א' א' לוי.
בשם העותרים: עו"ד אמנון רפאל ועו"ד חגי זייפמן; בשם המשיבים: עו"ד יוכי גנסין.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה: ישראמקו פורשת מהמהלך
ישראמקו, השותפה המרכזית במאגר תמר הודיעה שלא תקדם את תיקון החוזה, שהיה אמור להוזיל את מחירי הגז ולהאריך את ההתקשרות עם חברת החשמל עד 2035; בחח"י האריכו את הדד-ליין עד אוקטובר, אבל חוסר ההסכמה בין השותפים יכול להוביל את הצדדים לבוררות ארוכה
בעוד הרגולטור דוחף להוזלות בחשבון החשמל על ידי חתימת חוזה חדש בין מאגר תמר לחברת החשמל, אחת השותפות המרכזיות במאגר, ישראמקו, הודיעה כי היא יורדת מהמהלך ובכך דה-פקטו ממסמסת אותו. ההחלטה של דירקטוריון השותפות שמה בסימן שאלה את עתיד העסקה, שהייתה אמורה
להוזיל את עלויות האנרגיה לצרכנים במאות מיליוני שקלים.
מאז גילוי מאגרי הגז הגדולים, ובראשם "תמר" ו"לווייתן", ישראל מנסה לאזן בין שני יעדים: מצד אחד להבטיח מחירים נוחים לצרכנים ולחברת החשמל, והמצד השני לשמור על כדאיות כלכלית עבור החברות המפיקות.
בפועל, שוק הגז מתאפיין בריכוזיות גבוהה יש מספר מצומצם של ספקים, עם תלות גדולה במאגרים. בעבר, הרגולטור פעל לפיצול מאגרי הגז כדי לייצר תחרות (למשל: בעלי המניות נדרשו למכור חלקים ב"תמר" כשנכנסו ל"לווייתן"). אבל בשנים האחרונות, ככל שהשוק מתבגר והמתחרים
מצטמצמים, שוב יש חשש מעליית מחירים.
חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר של הגז בישראל היא צורכת את רוב הכמויות לצורך ייצור חשמל. המשמעות היא שכל חוזה מול חח"י קובע בפועל את רף המחיר במשק. לכן, כל מהלך להסדרת החוזה שלה מול מאגר "תמר" הוא משמעותי לכולנו,
גם כבעלי מניות אבל קודם כל כתושבי המדינה.
- היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'
- כמה גז יש בתמר? כנראה יותר ממה שחשבנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שקורה זה שהממשלה והרגולטורים רצו להאריך את החוזה עם תמר מול הוזלה בתעריפים, שתתרגם בפועל להנחה של מאות מיליוני שקלים לכל המשק. אבל השותפים במאגר ובראשם ישראמקו מנצלים את הירידה בתחרות מול החברה הממשלתית
והם דורשים מחירים גבוהים יותר עבור הארכת ההסכם ל-2036.