חוזים/הזמן הסביר לרישום העברת זכות במקרקעין/עליון
עובדות וטענות:
בין המערערים למשיבה נחתם חוזה לפיו רכשו המערערים מהמשיבה 1 יחידת נופש במלון דירות בנתניה (להלן - היחידה). כן חתמו על הסכם ניהול עם המשיבה 2, חברת ניהול שאמורה הייתה לנהל את יחידות הנופש. בהתאם לחוזה, התחייבה המשיבה 1 לרשום זכות חכירה לדורות ביחידה על שם המערערים תוך פרק זמן של עד שלוש שנים ממועד מסירתה למערערים, "בתנאי מוקדם שהקונה מילא במועדן ובמלואן אחר כל התחייבויותיו". מחלוקות שהתעוררו בין הצדדים עוד בטרם חלף המועד הנקוב בחוזה לרישום הזכות, הובילו לפניית הצדדים לבוררות. בכתב התביעה שהגישו המערערים לבורר נטען, בין היתר, כי המשיבות לא רשמו את הזכויות ביחידה על שם המערערים במועד הקבוע בחוזה. בסיומו של הליך הבוררות הושגה פשרה לפיה נדחו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים והבורר אישר את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק בורר. הסכם הפשרה לא הוביל לרישום זכותם של המערערים ביחידה. המערערים פנו למשיבות והודיעו כי אם לא תירשם זכותם בדירה בתוך שבוע, יבוטל ההסכם. תשובת המשיבות הייתה כי מכיוון שנושא רישום הזכויות הועלה במסגרת הבוררות שבסופה נדחו התביעות ההדדיות, אין למערערים זכות לבטל את ההסכם ועם זאת, המשיבות פועלות להשיג את האישורים הנדרשים להשלמת הרישום. כשבועיים מאוחר יותר, הודיעו המערערים למשיבות על ביטול ההסכם. המערערים הגישו תביעה לבית המשפט קמא בה הם ביקשו כי בית המשפט יצהיר כי החוזה בוטל כדין. בית המשפט קמא קבע כי לא יהא זה נכון וצודק לקבל את התובענה. מכאן הערעור. טענתם העיקרית של המערערים הינה כי החוזה הופר הפרה יסודית.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל:
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
