עובדות וטענות:

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המחזיק שני אישומים. באישום הראשון יוחסו לו עבירות של תקיפה והתעללות, ובשני – הריגה. כל העבירות בוצעו, כך נטען, כנגד בנו של המבקש בן השלושה חודשים - רון אייזן. בהכרעת דין ארוכה ומפורטת הרשיע ביהמ"ש המחוזי את המבקש בעבירות שיוחסו לו. ההכרעה לא התבססה על ראיות ישירות אלא על שורה של ראיות נסיבתיות, חוות דעת רפואיות וחוות דעת פתולוגית. המבקש ערער לביהמ"ש העליון על ההרשעה ועל גזר הדין. ביהמ"ש דחה את הערעור על הכרעת הדין, באמצו את קביעות בימ"ש קמא ולעניין העונש שנגזר, מצא מקום להתערב בהחלטה. על כך גם הוגשה על ידי המבקש בקשה לדיון נוסף ועתירה זו נדחתה. כעת, פונה המבקש לבימ"ש זה בבקשה למשפט חוזר, בקשה המופנית כנגד ההרשעה בשני האישומים שיוחסו לו. הבקשה מתבססת על חוות דעת פתולוגיות חדשות שערכו שני פתולוגים מומחים ובתוך כך, הוצגו ממצאים חדשים, אשר לטענת המבקש מבססים שתיים מן העילות המצדיקות משפט חוזר. לדבריו, חוות הדעת הרפואיות שהציג מגלות עובדות וראיות חדשות המערערות את יסודות ההרשעה ועשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובתו, כך שקמה עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"). כן נטען כי הנתונים החדשים המוצגים בחוות הדעת מעוררים חשש של ממש כי נגרם למבקש עיוות דין, הנעוץ בתקלות בעבודה המדעית של המרכז לרפואה משפטית, ובכך קמה עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א)(4) לחוק. זאת כיוון שבית המשפט הסתמך על הדו"ח של פרופ' היס, שכלל ממצאים שגויים, התעלם מנתונים שנרשמו ולא הסיק מסקנות מתבקשות. לעניין ההרשעה בהריגה, המבקש טוען – על יסוד חוות הדעת החדשות - כי מותו של רון לא נגרם עקב החבלה בראשו, אלא כתוצאה ממחלת לב נדירה אשר הביאה לאי ספיקת לב וריאות. סיבת המוות אינה השבר בגולגולתו של התינוק, והמועד בו נגרם השבר אינו בשעות שלפני המוות אלא מספר ימים קודם לכן. עוד טוען המבקש לטעויות ותקלות חמורות בעבודה המדעית של המרכז, שלא בוצעה לפי סטנדרטים ראויים. עמדת המשיבה, שאין מקום לעריכת משפט חוזר, גובתה בחוות דעת עדכנית של פרופ' היס. טענה מקדמית של המשיבה היא, כי חוות הדעת של שני הפתולוגים אינן מהוות "עובדות או ראיות" היכולות לשמש בסיס לבקשה למשפט חוזר, שכן הן ניתנו ע"י מי שאינם מומחים בתחום הרפואה המשפטית, שהינה תת התמחות בתחום הפתולוגיה. כמו כן, חוות הדעת עוסקת בניתוח מחודש של נתונים שהיו ידועים במלואם בעת הדיון המקורי. לגופו של עניין, עמדת המשיבה היא כי במסקנות המומחים אין ממש. לשיטתה,הטענה שהתינוק סבל ממחלת לב מבוססת על נתנוים לא מעודכנים. כמו כן, ממצאי המומחים תומכים, ע"פ הספרות המדעית, במסקנה שהתינוק סבל מהתעללות פיסית כרונית. בתגובה לעמדת המשיבה הוגשה ע"י המבקש חוו"ד שלישית, שנערכה בידי פתולוג משפטי מסקוטלנד, פרופ' ג' פאונדר, אשר מצטרף לקביעותיהם של המומחים ומצביע על כשלים וסתירות בדו"ח הנתיחה של המכון. כמו כן, הוא מצביע על שתי עובדות או ראיות חדשות, שאותרו ע"י המומחים ולא היו בפני ביהמ"ש: ברזל בריאות וממצאי התארגנות בקרום הקשה של המוח. ב"כ המבקש אף ציינו בתגובה, כי אחרי הגשת הבקשה למשפט חוזר הגיע לידיהם מידע חדש בדבר נתיחת הגופה של התינוק, אשר בוצעה ע"י מתמחה בעזרת פרוסקטור וללא נוכחותו של פרופ' היס. מידע זה לא היה בפני ביהמ"ש המחוזי ופרופ' היס העיד כי הוא זה שניתח את גופת התינוק. על יסוד מידע חדש זה, מתעצם החשש כי נפלו טעויות בהליך הנתיחה וכי נגרם למבקש עיוות דין. כעת יש לבצע הערכה מחודשת לדו"ח הנתיחה ולחוו"ד של פרופ' היס והדבר עשוי לשנות את תוצאות המשפט לטובת המבקש.

דיון משפטי:

כב' הנש' הש' א' ברק: