המדדים בניו יורק נסחרים סביב האפס: קמטק מזנקת 10%

לאור העלאת תחזיות לשנת 2006, מחירי הנפט מוסיפים 1.2% לאור דיווחים על חורף קר מן הצפוי בארה"ב, אודיוקודס מאבדת 4.6% לאחר הורדת המלצת מבית ההשקעות הגדול סיטיגרופ
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בשעה זו סביב קו האפס וללא שינוי משמעותי. ברקע למסחר היום, לאחר מסע עליות מרשים המדדים מתקשים להמשיך לטפס לאור קפיצה מעלה במחירי הזהב השחור, אשר חצו את רף ה-58 דולר לחבית. ברקע לעליה, דיווחים על מזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארה"ב, אזור האחראי על 80% מצריכת הנפט לחימום במעצמה הגדולה. בשעה זו מטפסים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט בבורסת הסחורות של ניו יורק ב-1.2% ל-58.4 דולר. היום לא צפויים להתפרסם נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה קלה של 0.08% לרמה של 2,243 נקודות. מדד הדאו ג'ונס משיל 0.12% לרמה של 10,806 נקודות.

בהמשך המסחר צפוי להתפרסם פרוטוקול הבנק הפדראלי המרכזי של ארה"ב, הידוע בכינויו FOMC מינטס. כלומר, מדובר במספר הדקות שלקח לבנק הפדראלי להכריע על גובה הריבית. כמו כן מובא תקציר מהחלטת הבנק הפדראלי. ציפיות המשקיעים, נותרו אגב, לעלייה נוספת בריבית בגובה של רבע אחוז.

השבוע יחול מה שמכונה בארה"ב - יום שישי השחור. מדובר ביום שישי של קניות מואצות של האמריקנים לאחר חג ההודיה. השם הוענק ליום זה משום שהקמעונאים נוהגים לראות את הספרים החשבונאיים שלהם עוברים מהצבע האדום (שלילי) לצבע השחור (חיובי) במאזנים.

הפדרציה הלאומית לקמעונות בארה"ב (NRF) העלתה היום את תחזית המכירות של הקמעוניות במדינה לתקופת החגים. ה-NRF חוזה עלייה של 6% בצמיחת מכירות הקמעוניות בארה"ב בנובמבר ובדצמבר, לעומת תחזית קודמת שניתנה בספטמבר וחזתה עלייה של 5% בלבד.

אמריקניות במרכז

מיקרוסופט (MSFT) נסחרת בירידה של 0.5% לרמה של 28 דולר. החברה מרכזת עניין רב, זאת לאחר שהשיקה היום את קונסולת המשחקים ה-XBOX 360. בכך מקווה ענקית התוכנה מרדמונד ליצר תחרות נאותה לקונסולות הפלייסטיישן החדשות של סוני. מיקרוסופט לא הצליחה בעבר לנגוס באופן מהותי בשוק זה עם הגרסא הקודמת.

מניות טארגט (סימול TGT), חברת הקמעונאות השלישית בגודלה בעולם, עולות בשיעור של 0.45% לרמה של 55.16 דולר. החברה העלתה היום את תחזית המכירה לחודש נובמבר מ-2% ל-3%. ההערכות של טארגט משפיעות לטובה גם על מניות WAL-MART (סימול WMT) חברת הקמעונאות הגדולה בעולם, אשר מוסיפות 0.56% לרמה של 49.9 דולר.

ישראליות בוול סטריט

אופטיבייס (OBAS) נסחרת בירידה של 0.2% לרמה של 4.73 דולר. החברה דיווחה על חוזה חדש בצפון קרוליינה לטכנולוגיית ה-IPTV שלה. החברה מהרצליה פיתוח תמכור את מוצרי ה-MGW 5100 שלה לקונסורציום תקשורת אמריקני בשם ויז'ן ווסט. היקף העסקה לא פורט.

מניות אודיוקודס (AUDC) מאבדות 4.6% לרמה של 10.2 דולר, זאת כשברקע, האנליסטים מבנק ההשקעות הגדול סיטיגרופ הורידו למניית את המלצתם למניות החברה ל"החזק", עקב מה שהם מכנים כ"התדרדרות בנתוני היסוד". השקות מוצרים מתחרים, בין היתר על ידי חברת סונוס, מגבירות את החשש בשוק לירידה בהכנסות החברה. בנוסף ציינו האנליסטים כי ההנהלה חוזה ששוק שיחות ה-VOIP יעבור בהדרגה לתחום שאיננו בליבת עסקיה של אודיוקודס (GW).

קמטק (CAMT), המפתחת מערכות לזיהוי פגמים במעגלים מודפסים בתהליך ייצורם, מזנקת בשיעור של 10.3% לרמה של 3.2 דולר. החברה דיווחה היום על תוצאותיה הכספיים ברבעון השלישי של 2005. המכירות ברבעון היו 17.7 מיליון דולר, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך מבחינת עמידה בתחזיות המוקדמות, מדובר בקצהו העליון של רף התחזיות שניתן, אשר היה בטווח של 16-18 מיליון דולר. במבט לעתיד, סיפק יו"ר החברה רפי עמית תחזיות ראשונות לשנה הבאה: "אנו מצפים לגידול של 35-55% בשורת המכירות ב-2006, לרמה של בין 85 ל-95 מיליון דולר".

מניות ויליפוד השקעות (WILCF) נסחרות בעליה של 9.3% לרמה של 4 דולר, זאת כשברקע החברה פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי. רווחי החברה כללו רווח הון של 6 מיליון שקל ממכירת מניות החברה בארה"ב, אך מנגד, הפרישה החברה כ-4 מיליון שקל לחובות קלאב מרקט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.