מורה נבוכים בבורסה: מהן תעודות הסל?
מדי שבוע אנחנו נבקש לפשט ולהסביר בעבורכם, מונחים מעולם הבורסה ושוק ההון במדור "מורה נבוכים בבורסה". צוות הכתבים של Bizportal ישמח לפרש ולהשיג בעבורכם הגדרות בהירות למונחים שתמיד רציתם לדעת עליהם יותר, בשפה פשוטה ובהירה.
עוד נבקש להזכיר לכם כי לנוחיותכם קיים מילון מונחים רחב ונוח לשימוש שנבנה על ידי חברת קו מנחה והוא נגיש לשימוש הציבור באתר Bizportal (לחצ/י כאן).
תעודת סל
הסבר: תעודת סל בישראל היא סוג של נייר ערך שנרשם למסחר רציף בבורסה בתל אביב. בחו"ל היא נקראת ETF או (Exchange Traded Fund). מדובר במבנה השקעה חדשני יחסית שהפך לפופלארי הן על ידי מנהלי השקעות והן על ידי משקיעים פרטיים.
תעודת סל היא כאמור סוג של נייר ערך הרשום למסחר בבורסה. היא מתנהגת כמו מניות רגילות בבורסה. מטרת תעודת הסל היא לעקוב בדיוק אחרי נכס בסיס אחד ומסוים. נניח תעודת סל העוקבת אחרי מדד תל אביב 25 - תעקוב ברציפות אחרי התנהגות המדד בכל שעות המסחר הרציף.
מטרת תעודת הסל היא להניב תשואה זהה לנכס הבסיס, שיכול להיות מדד בבורסה או נייר ערך. התעודה מקנה למשקיעים את היכולת לקנות או למכור את המדד דרך ני"ע אחד, ובסכומים גדולים היא מאפשרת להמיר את התעודה במניות המדד במדויק.
היתרונות הגלומים בתעודת הסל: הן מאפשרות דרך נוחה וקלה לרכוש מדד כלשהו, גם למי שידו אינה משגת לרכוש את כל המניות שבו - בבת אחת - בסכומים קטנים ובעלויות נמוכות.
בנוסף, היא יכולה לעקוב אחרי המדד בצורה רציפה יותר מאשר המדד עצמו. הדבר בולט במיוחד בבורסה המקומי, שבה תעודות סל על מדדים בעלי סחירות נמוכה כגון "יתר 30", מייצרות את עיקר התנועה במדד.
עוד מהיתרונות שבתעודות: סחירות גבוהה בדרך כלל בתעודות הסל המובילות, תחרות שמובילה לעמלות נמוכות ביותר ביחס לקרנות הנאמנות, אלטרנטיבה יעילה באמת שמשתמשים בה גופים מקצוענים (כמו משקיעים מוסדיים) בעבודתם השוטפת, לקרנות הנאמנות קשה "להכות" את המדדים שלגביהן הן נסחרות - תעודות הסל פשוט נותנות את תשואת המדד".
תעודות הסל גם מחלקות בחלקן דיבידנדים, כך שהיא עשויה להניב תשואה עודפת במעט על נכס הבסיס. כמו כן, תעודות הסל סחירות במהלך יום המסחר, בעוד שקרנות הנאמנות, למשל, לא. כמו כן, יש תעודות בחסר, שמאפשרות להשקיע באסטרטגיית שורט לגבי נכס הבסיס (בהן נגע בהזדמנות אחרת בהרחבה).
בין החסרונות בתעודות: אין אפשרות למנף ו"להתחכם" ביחס לנכס הבסיס. אין סטוק-פיקינג עם תעודות סל, יש - בחירת מדדים. כלומר, אי אפשר "להכות" את המדד באמצעות התעודה, שכן מטרתה אינה כזאת. כמו כן, הסחירות בחלק מהתעודות תלויה בתנאי השוק.
גם מנגנון התמחור של התעודה מוצג למעשה בתשקיף במועד ההנפקה שלה בעיקר, והמשקיע הממוצע יצטרך לחפש אותו שוב במידה ויבקש לרכוש את התעודה. היציבות הפיננסית של תעודות הסל, דומה לניירות ערך הרשומים מטעם חברה הנסחרת בהתאם לבטוחות והיציבות הפיננסית של הגוף שמאחוריה. היציבות הזאת איננה דומה למבנה של קרנות הנאמנות, שהן מנגנון שבו הכסף שמור באמצעות נאמנויות ומנוהל על ידי מנהל קרן.
על מורה נבוכים
- 1.ד" ר לב 27/01/2011 16:12הגב לתגובה זותתביישו לכם שאתם מטעים את הקוראים וכותבים שתעודת סל זה ETF!
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
