מורה נבוכים בבורסה: מהן תעודות הסל?
מדי שבוע אנחנו נבקש לפשט ולהסביר בעבורכם, מונחים מעולם הבורסה ושוק ההון במדור "מורה נבוכים בבורסה". צוות הכתבים של Bizportal ישמח לפרש ולהשיג בעבורכם הגדרות בהירות למונחים שתמיד רציתם לדעת עליהם יותר, בשפה פשוטה ובהירה.
עוד נבקש להזכיר לכם כי לנוחיותכם קיים מילון מונחים רחב ונוח לשימוש שנבנה על ידי חברת קו מנחה והוא נגיש לשימוש הציבור באתר Bizportal (לחצ/י כאן).
תעודת סל
הסבר: תעודת סל בישראל היא סוג של נייר ערך שנרשם למסחר רציף בבורסה בתל אביב. בחו"ל היא נקראת ETF או (Exchange Traded Fund). מדובר במבנה השקעה חדשני יחסית שהפך לפופלארי הן על ידי מנהלי השקעות והן על ידי משקיעים פרטיים.
תעודת סל היא כאמור סוג של נייר ערך הרשום למסחר בבורסה. היא מתנהגת כמו מניות רגילות בבורסה. מטרת תעודת הסל היא לעקוב בדיוק אחרי נכס בסיס אחד ומסוים. נניח תעודת סל העוקבת אחרי מדד תל אביב 25 - תעקוב ברציפות אחרי התנהגות המדד בכל שעות המסחר הרציף.
מטרת תעודת הסל היא להניב תשואה זהה לנכס הבסיס, שיכול להיות מדד בבורסה או נייר ערך. התעודה מקנה למשקיעים את היכולת לקנות או למכור את המדד דרך ני"ע אחד, ובסכומים גדולים היא מאפשרת להמיר את התעודה במניות המדד במדויק.
היתרונות הגלומים בתעודת הסל: הן מאפשרות דרך נוחה וקלה לרכוש מדד כלשהו, גם למי שידו אינה משגת לרכוש את כל המניות שבו - בבת אחת - בסכומים קטנים ובעלויות נמוכות.
בנוסף, היא יכולה לעקוב אחרי המדד בצורה רציפה יותר מאשר המדד עצמו. הדבר בולט במיוחד בבורסה המקומי, שבה תעודות סל על מדדים בעלי סחירות נמוכה כגון "יתר 30", מייצרות את עיקר התנועה במדד.
עוד מהיתרונות שבתעודות: סחירות גבוהה בדרך כלל בתעודות הסל המובילות, תחרות שמובילה לעמלות נמוכות ביותר ביחס לקרנות הנאמנות, אלטרנטיבה יעילה באמת שמשתמשים בה גופים מקצוענים (כמו משקיעים מוסדיים) בעבודתם השוטפת, לקרנות הנאמנות קשה "להכות" את המדדים שלגביהן הן נסחרות - תעודות הסל פשוט נותנות את תשואת המדד".
תעודות הסל גם מחלקות בחלקן דיבידנדים, כך שהיא עשויה להניב תשואה עודפת במעט על נכס הבסיס. כמו כן, תעודות הסל סחירות במהלך יום המסחר, בעוד שקרנות הנאמנות, למשל, לא. כמו כן, יש תעודות בחסר, שמאפשרות להשקיע באסטרטגיית שורט לגבי נכס הבסיס (בהן נגע בהזדמנות אחרת בהרחבה).
בין החסרונות בתעודות: אין אפשרות למנף ו"להתחכם" ביחס לנכס הבסיס. אין סטוק-פיקינג עם תעודות סל, יש - בחירת מדדים. כלומר, אי אפשר "להכות" את המדד באמצעות התעודה, שכן מטרתה אינה כזאת. כמו כן, הסחירות בחלק מהתעודות תלויה בתנאי השוק.
גם מנגנון התמחור של התעודה מוצג למעשה בתשקיף במועד ההנפקה שלה בעיקר, והמשקיע הממוצע יצטרך לחפש אותו שוב במידה ויבקש לרכוש את התעודה. היציבות הפיננסית של תעודות הסל, דומה לניירות ערך הרשומים מטעם חברה הנסחרת בהתאם לבטוחות והיציבות הפיננסית של הגוף שמאחוריה. היציבות הזאת איננה דומה למבנה של קרנות הנאמנות, שהן מנגנון שבו הכסף שמור באמצעות נאמנויות ומנוהל על ידי מנהל קרן.
על מורה נבוכים
- 1.ד" ר לב 27/01/2011 16:12הגב לתגובה זותתביישו לכם שאתם מטעים את הקוראים וכותבים שתעודת סל זה ETF!
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
