דיעה אישית: מדד הנאסד"ק - שובו של השור הגדול?
שנתיים - זו היא התקופה אשר בה מדד הטכנולוגיה בארה"ב נסחב בעצלתיים סביב רמת 2,000 הנקודות, בעוד רובם של שווקי העולם רשמו עליות שערים מרשימות. תחילת מהלך העליות בשווקי העולם הגיע בשנת 2003, כשלאחר שנתיים של מיתון בעקבות התפוצצותה של בועת ההיי-טק, הורדה הריבית לרמת שפל - החלו הכספים לזרום להשקעות בעולם כולו ובמיוחד בארה"ב. לאחר מסע העליות המרשים בשנה זו ותנועה צידית בשווקי העולם ב-2004, המשיכו בשנת 2005 רובם של שווקי העולם במסעם מעלה, בעוד המדדים בארה"ב נשארו מאחור.
המשקיעים הפרטיים והמוסדיים במעצמה הגדולה בעולם למדו בתקופה זו להתרגל לסביבה החדשה שנוצרה ב-2004, לאחר מסע העליות שעברה וול סטריט ב-2003. המטרה היתה לא עוד לגרוף רווחים רבים ככל הניתן, אלא להסתפק בתשואה גבוהה יחסית וחסרת סיכון ככל האפשר. כך נפתח לו עידן קרנות הגידור.
מאחורי קרנות אלו עמדה הבטחה מפתה במיוחד, מטרתם היתה לייצר למשקיעים רווח שנתי יחסית מכובד של בסביבות העשרה אחוזים, זאת בלי תלות בכיוונם של המדדים, על ידי יצירת תיק השקעות מגודר אשר יכול לגרוף רווחים גם בשוק יורד. קרנות הגידור צלחו בגיוס סכומי עתק מן המשקיעים, כשמיליארדי דולרים זרמו לאלפי קרנות, אשר נפתחו במטרה לייצר למשקיעים רווח מכובד וללא סיכון.
הרעיון נשמע בזמנו מבטיח, אך בפועל השווקים בארה"ב לא נעו לא מטה ולא מעלה, אלא נשארו במקומם והקשו על הקרנות להתמודד עם שינויי כיוון תדירים. בסיכומו של דבר, רובן של הקרנות נכשלו בלייצר אפילו תשואה השווה ערך לריבית חסרת סיכון וחלקן אף מתקרבות לסוף 2005 תוך רישום תשואה שלילית. כסף רב של משקיעים בוול סטריט לא ייצר ערך. כל זאת כאשר שאר שווקי העולם התעוררו והסבו תשואה גבוהה במיוחד.
כעת הגיעה לפתחה תקופה חדשה, להערכתי. מניות הטכנולוגיה עשויות לחזור ולככב לאחר חמש שנים של יחס זהיר כלפיהן בשווקים, מאז תקופת המפולת של שנת 2000. מהבחינה הטכנית, של ניתוח גרף המדד - הנאסד"ק בשל לתקוף כלפי מעלה, בהתאם לדימוי הנפוץ בוול סטריט של שור זועם ולפרוץ באופן נחרץ את תקופת ההתכנסות הארוכה בה שהה, תקופה אשר הגיעה כעת לסופה - עידן הטכנולוגיה חוזר.
מאת: יוני נאמן
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
