דדד
חברת התוכנה הישראלית גזית יישומים, המפתחת תוכנות לניהול רשתות חנויות, השלימה ברבעון האחרון התקנת מערכות מידע מתקדמות ברשת האופנה פוקס. הפעילות כללה מחשוב מתקדם וקישור מלא למרכז הרשת של 170 עמדות המכירה בכ- 150 חנויות הרשת, כולל פוקס, פוקס מן, פוקס קידס ופוקס בייבי.
פוקס סיימה את 2004 עם מכירות של כ-438 מיליון שקל והפעילה 139 חנויות. חיבור החנויות למרכז הרשת מאפשר להנהלה לקבל נתוני מכר מהקופות בכל רגע נתון, כולל זיכויים, מצב המלאי, שליפת חשבוניות מעסקאות שבוצעו בחנות אחרת ברשת ועוד. המערכת מאפשרת זיהוי כרטיסי אשראי גנובים או מזויפים, ומתריעה על כך באופן מיידי. המערכת כוללת מסכי מגע בעמדות המכירה, וניתן להעביר באמצעותה הודעות בזמן אמת לכל החנויות בארץ.
"המעבר למערכת הקנה לנו שליטה מלאה על הנעשה בחנויות הרשת בכל הארץ. אנחנו יכולים לבחון כל מבצע שרץ בזמן אמיתי, ולקבל החלטות בהתאם לתוצאות בטווחי זמן של שעות בודדות. אפשר לשנות מבצעים לכל הרשת בתוך רגע וליידע את החנויות באמצעות שליחת הודעה שמופיעה על המסך ? וכך למקסם ולזהות עודפים וחוסרים בזמן אמת, כמו גם תמחור שגוי, שאותו ניתן לשנות תוך דקות", כך אומרת תקוה זלמנוביץ', מנהלת מערכות המידע של רשת פוקס.
גזית יישומים חולשת על למעלה מ-70% מנקודות המכירה בשוק רשתות וחנויות האופנה הממוחשבות בישראל, וכן על חלק ניכר מהרשתות הצרכניות בתחום הקמעונאות. בין לקוחותיה קסטרו, הוניגמן, TNT, מתאים-לי, קרייזי-ליין, JUMP, לי-קופר, רנואר, היינס, דלתא טכסטיל, קרוקר, אופטיקה הלפרין, אירוקה, מחסני חשמל, רשתות תאורה, טרקלין חשמל, קנדילנד ועוד.
"בשנים האחרונות עובר שוק האופנה בארץ מהפך. התחרות הגבוהה בענף מחייבת את הרשתות ליישם מערכות מידע המאפשרות לשלוט במידע ברמה גבוהה ומדויקת יותר באמצעות כלי ניתוח מתקדמים. המשמעות של תכנון העונה - הפריטים והכמויות, ושל שליטה, בקרה וניתוח של כמויות המלאי ונתוני המכירה היא קריטית להצלחתן", אמר רוני אטון, מנכ"ל גזית יישומים.
גזית יישומים מפתחת ומשווקת פתרון מלא לניהול רשת חנויות, הכולל קישוריות online מלאה בין הסניפים למרכז, מערכת Front-Office לניהול הקופות ומערכת Office Head לניהול מרכזי של הרשת. בנוסף, משווקת גזית מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות ומועדוני לקוחות, ומחסן נתונים המאפשר לבעל הרשת לקבל בלחיצת כפתור ניתוח גרפי מלא של הנתונים העסקיים של רשת החנויות בזמן אמת.
גזית,שהוקמה בשנת 1995, נמצאת בבעלות איש העסקים רוני אטון ומונה כ-70 עובדים. החברה פועלת ממשרדיה במתחם הבורסה ברמת-גן. החברה הקימה לאחרונה ספין-אוף המפתח פתרון עבור שווקים בארה"ב ובאירופה, וכבר ביצעה למעלה מ-100 התקנות בארה"ב.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
