דדד
חברת התוכנה הישראלית גזית יישומים, המפתחת תוכנות לניהול רשתות חנויות, השלימה ברבעון האחרון התקנת מערכות מידע מתקדמות ברשת האופנה פוקס. הפעילות כללה מחשוב מתקדם וקישור מלא למרכז הרשת של 170 עמדות המכירה בכ- 150 חנויות הרשת, כולל פוקס, פוקס מן, פוקס קידס ופוקס בייבי.
פוקס סיימה את 2004 עם מכירות של כ-438 מיליון שקל והפעילה 139 חנויות. חיבור החנויות למרכז הרשת מאפשר להנהלה לקבל נתוני מכר מהקופות בכל רגע נתון, כולל זיכויים, מצב המלאי, שליפת חשבוניות מעסקאות שבוצעו בחנות אחרת ברשת ועוד. המערכת מאפשרת זיהוי כרטיסי אשראי גנובים או מזויפים, ומתריעה על כך באופן מיידי. המערכת כוללת מסכי מגע בעמדות המכירה, וניתן להעביר באמצעותה הודעות בזמן אמת לכל החנויות בארץ.
"המעבר למערכת הקנה לנו שליטה מלאה על הנעשה בחנויות הרשת בכל הארץ. אנחנו יכולים לבחון כל מבצע שרץ בזמן אמיתי, ולקבל החלטות בהתאם לתוצאות בטווחי זמן של שעות בודדות. אפשר לשנות מבצעים לכל הרשת בתוך רגע וליידע את החנויות באמצעות שליחת הודעה שמופיעה על המסך ? וכך למקסם ולזהות עודפים וחוסרים בזמן אמת, כמו גם תמחור שגוי, שאותו ניתן לשנות תוך דקות", כך אומרת תקוה זלמנוביץ', מנהלת מערכות המידע של רשת פוקס.
גזית יישומים חולשת על למעלה מ-70% מנקודות המכירה בשוק רשתות וחנויות האופנה הממוחשבות בישראל, וכן על חלק ניכר מהרשתות הצרכניות בתחום הקמעונאות. בין לקוחותיה קסטרו, הוניגמן, TNT, מתאים-לי, קרייזי-ליין, JUMP, לי-קופר, רנואר, היינס, דלתא טכסטיל, קרוקר, אופטיקה הלפרין, אירוקה, מחסני חשמל, רשתות תאורה, טרקלין חשמל, קנדילנד ועוד.
"בשנים האחרונות עובר שוק האופנה בארץ מהפך. התחרות הגבוהה בענף מחייבת את הרשתות ליישם מערכות מידע המאפשרות לשלוט במידע ברמה גבוהה ומדויקת יותר באמצעות כלי ניתוח מתקדמים. המשמעות של תכנון העונה - הפריטים והכמויות, ושל שליטה, בקרה וניתוח של כמויות המלאי ונתוני המכירה היא קריטית להצלחתן", אמר רוני אטון, מנכ"ל גזית יישומים.
גזית יישומים מפתחת ומשווקת פתרון מלא לניהול רשת חנויות, הכולל קישוריות online מלאה בין הסניפים למרכז, מערכת Front-Office לניהול הקופות ומערכת Office Head לניהול מרכזי של הרשת. בנוסף, משווקת גזית מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות ומועדוני לקוחות, ומחסן נתונים המאפשר לבעל הרשת לקבל בלחיצת כפתור ניתוח גרפי מלא של הנתונים העסקיים של רשת החנויות בזמן אמת.
גזית,שהוקמה בשנת 1995, נמצאת בבעלות איש העסקים רוני אטון ומונה כ-70 עובדים. החברה פועלת ממשרדיה במתחם הבורסה ברמת-גן. החברה הקימה לאחרונה ספין-אוף המפתח פתרון עבור שווקים בארה"ב ובאירופה, וכבר ביצעה למעלה מ-100 התקנות בארה"ב.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
