דדד

חזי שטרנליכט |

חברת התוכנה הישראלית גזית יישומים, המפתחת תוכנות לניהול רשתות חנויות, השלימה ברבעון האחרון התקנת מערכות מידע מתקדמות ברשת האופנה פוקס. הפעילות כללה מחשוב מתקדם וקישור מלא למרכז הרשת של 170 עמדות המכירה בכ- 150 חנויות הרשת, כולל פוקס, פוקס מן, פוקס קידס ופוקס בייבי.

פוקס סיימה את 2004 עם מכירות של כ-438 מיליון שקל והפעילה 139 חנויות. חיבור החנויות למרכז הרשת מאפשר להנהלה לקבל נתוני מכר מהקופות בכל רגע נתון, כולל זיכויים, מצב המלאי, שליפת חשבוניות מעסקאות שבוצעו בחנות אחרת ברשת ועוד. המערכת מאפשרת זיהוי כרטיסי אשראי גנובים או מזויפים, ומתריעה על כך באופן מיידי. המערכת כוללת מסכי מגע בעמדות המכירה, וניתן להעביר באמצעותה הודעות בזמן אמת לכל החנויות בארץ.

"המעבר למערכת הקנה לנו שליטה מלאה על הנעשה בחנויות הרשת בכל הארץ. אנחנו יכולים לבחון כל מבצע שרץ בזמן אמיתי, ולקבל החלטות בהתאם לתוצאות בטווחי זמן של שעות בודדות. אפשר לשנות מבצעים לכל הרשת בתוך רגע וליידע את החנויות באמצעות שליחת הודעה שמופיעה על המסך ? וכך למקסם ולזהות עודפים וחוסרים בזמן אמת, כמו גם תמחור שגוי, שאותו ניתן לשנות תוך דקות", כך אומרת תקוה זלמנוביץ', מנהלת מערכות המידע של רשת פוקס.

גזית יישומים חולשת על למעלה מ-70% מנקודות המכירה בשוק רשתות וחנויות האופנה הממוחשבות בישראל, וכן על חלק ניכר מהרשתות הצרכניות בתחום הקמעונאות. בין לקוחותיה קסטרו, הוניגמן, TNT, מתאים-לי, קרייזי-ליין, JUMP, לי-קופר, רנואר, היינס, דלתא טכסטיל, קרוקר, אופטיקה הלפרין, אירוקה, מחסני חשמל, רשתות תאורה, טרקלין חשמל, קנדילנד ועוד.

"בשנים האחרונות עובר שוק האופנה בארץ מהפך. התחרות הגבוהה בענף מחייבת את הרשתות ליישם מערכות מידע המאפשרות לשלוט במידע ברמה גבוהה ומדויקת יותר באמצעות כלי ניתוח מתקדמים. המשמעות של תכנון העונה - הפריטים והכמויות, ושל שליטה, בקרה וניתוח של כמויות המלאי ונתוני המכירה היא קריטית להצלחתן", אמר רוני אטון, מנכ"ל גזית יישומים.

גזית יישומים מפתחת ומשווקת פתרון מלא לניהול רשת חנויות, הכולל קישוריות online מלאה בין הסניפים למרכז, מערכת Front-Office לניהול הקופות ומערכת Office Head לניהול מרכזי של הרשת. בנוסף, משווקת גזית מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות ומועדוני לקוחות, ומחסן נתונים המאפשר לבעל הרשת לקבל בלחיצת כפתור ניתוח גרפי מלא של הנתונים העסקיים של רשת החנויות בזמן אמת.

גזית,שהוקמה בשנת 1995, נמצאת בבעלות איש העסקים רוני אטון ומונה כ-70 עובדים. החברה פועלת ממשרדיה במתחם הבורסה ברמת-גן. החברה הקימה לאחרונה ספין-אוף המפתח פתרון עבור שווקים בארה"ב ובאירופה, וכבר ביצעה למעלה מ-100 התקנות בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).