יתר ההיצע בשוק ממשיך להדאיג - הנפט נפל 2.7%
שבוע לאחר הודעת אופ"ק על הארכת התקופה של הקפאת ייצור הנפט, הנוזל השחור ממשיך לאבד גובה. מחיר הנפט ירד היום בשיעור של 2.7% ומגיע למחיר של מעט יותר מ-48 דולר לחבית. המגמה השלילית נרשמה ברקע לדיווחים כי הפקת הנפט בלוב, אחת מהמדינות החברות באופ"ק, הגיע לכדי כמעט 800 אלף חביות ליום והיד עוד נטויה.
בנובמבר האחרון המפיקות הסכימו על קיצוץ של 1.8 מיליון חביות ליום למשך חצי שנה, וזו הפעם הראשונה שהמדינות כולן הצליחו לעמוד במילתן, מה שמשקף את הנזק שנגרם עם צניחת הנפט ואבדן ההכנסות של המדינות מהפקה. למעשה הקיצוץ בהכנסות הביא לכדי כף שסעודיה מימשה בפעם הראשונה בהיסטוריה 5% מחברת הנפט הלאומית. בשבוע שעבר, מדינות הארגון הסכימו להאריך את תקופת ההקפאה בתשעה חודשים נוספים.

שיבא בדרך לעצמאות אנרגטית: תקים תחנת כח עם משאב אנרגיה
המרכז הרפואי שיבא ממשיך להוביל בקיימות ובחדשנות אנרגטית: תחנת קוגנרציה מתקדמת שתוקם בשיתוף משאב אנרגיה תספק חשמל וחום ביעילות של 84%, תפחית עד 30% מפליטות הפחמן, ותחזק את העצמאות האנרגטית של בית החולים.
המרכז הרפואי שיבא, יחד עם משאב אנרגיה הודיעו על הקמת תחנת כוח מתקדמת להפחתת פליטות פחמן ולחיזוק העצמאות האנרגטית של אחד מבתי החולים הגדולים בישראל. המרכז הרפואי שיבא, ממשיך לממש את חזונו לבית החולים של העתיד עם הקמת תחנת קוגנרציה (CHP) מתקדמת לייצור חשמל וחום באופן עצמאי, יעיל וידידותי לסביבה.
התחנה, שתוקם ותופעל על ידי חברת משאב אנרגיה במתכונת BOT (Build Operate Transfer) ל־25 שנה, צפויה לפעול בהספק של כ-5 מגה-וואט, ולהתבסס על מנועי גז טבעי בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם. בזכות נצילות כוללת של כ־84% וניצול החום הנפלט בתהליך הייצור לצורכי קיטור, חימום מים והסקת מבנים, תחליף התחנה את מערך הדוודים הישן ותצמצם באופן דרמטי את פליטות המזהמים ואת עלויות האנרגיה של המרכז הרפואי.
במונחי קיימות ומדד ה-ESG, מדובר בהישג משמעותי: על פי רוב, הטמעת מערכות מסוג זה עשויה להפחית פליטות פחמן בכ-30% ותהווה התקדמות ממשית ביישום יעדי הקיימות שהוגדרו באסטרטגיית ה-ESG שפורסמה לאחרונה במסגרת דו"ח ה-ESG המקיף של שיבא השנה, הראשון מסוגו במערכת הבריאות הציבורית בישראל. בנוסף ליתרונות הסביבתיים והכלכליים, מדובר בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית בתחום החשמל המבוזר, שמשמעותו ייצור אנרגיה סמוך לצרכן, המפחית עומסים מהרשת הארצית ומחזק את ביטחון האספקה האנרגטית של המוסד הרפואי הגדול בישראל.
לדברי דן רפאלי, מנכ"ל משאב אנרגיה, "הבחירה במשאב אנרגיה על ידי המרכז הרפואי שיבא היא הבעת אמון ביכולותינו להוביל פרויקטים מתקדמים של אנרגיה יעילה, אמינה ובת קיימא. אנו גאים להיות שותפים לשיבא – מרכז רפואי מוביל בישראל ובעולם – במעבר למערכות אנרגיה חכמות וידידותיות לסביבה".
- ימשוך השקעות ביוטק לישראל: שיתוף פעולה בין שיבא ל-Paradigm Health
- אילקס מדיקל מצטרפת למועדון המשקיעים של איכילוב עם 5 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא
ינאי, המהנדס הראשי של המרכז הרפואי שיבא: "אנרגיה חכמה ונקייה היא נדבך מרכזי בתפיסת הקיימות של המרכז הרפואי שיבא. עבורנו זו לא רק מטרה סביבתית, אלא תפיסת עולם מערכתית המחברת בין בריאות הציבור, חדשנות טכנולוגית ואחריות בין-דורית. שילוב פתרונות אנרגיה
מתקדמים מאפשר לנו להפחית פליטות, לייעל תהליכים, ולשמור על ביטחון אנרגטי ורציפות תפקודית גם במצבי חירום, כל זאת לטובת המטופלים והקהילה".
נפט (גרוק)ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
סוכנות האנרגיה הבינלאומית משנה כיוון ואומרת שהעולם צפוי להחמיץ את יעדי האקלים, ולכן הביקוש לנפט וגז עשוי להמשיך לעלות עד 2050
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מציגה תפנית בתחזיות. בדוח האנרגיה השנתי שפורסם הבוקר, מעריכה הסוכנות כי הביקוש העולמי לנפט וגז טבעי ימשיך לעלות עד אמצע המאה, בניגוד להערכות הקודמות שדיברו על שיא כבר בעשור הנוכחי. לפי התרחיש המעודכן (“המדיניות הקיימת”,
CPS), צריכת הנפט תגיע לכ-113 מיליון חביות ביום ב-2050, עלייה של כ-13% לעומת 2024.
מדובר בחזרה לגישה הישנה של הסוכנות, שמתמקדת במדיניות הקיימת של ממשלות ולא בהתחייבויות אקלימיות עתידיות. ה-IEA, הממומנת בעיקר על ידי המדינות המפותחות ובראשן ארה"ב, ספגה בשנים האחרונות ביקורת מצד ממשל טראמפ ומגורמים בתעשיית הנפט על התחזיות הקודמות, שצפו ירידה חדה בביקוש כבר בעשור הנוכחי. כעת, עם שינוי הכיוון הפוליטי בארה"ב וחידוש ההשקעות בתעשיות האנרגיה הפוסילית, הדוח החדש מציג תרחיש ריאלי יותר מבחינת קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות.
הגרף שמפרסמת הסוכנות לאנרגיה ממחיש את הפער בין המציאות למדיניות, בעוד שבתסריט של “המדיניות הקיימת” פליטות הפחמן כמעט ואינן יורדות עד 2050, רק בשינוי מדיניות מהותי ל-“אפס פליטות נטו” נראית ירידה חדה שמאפשרת עמידה ביעדי האקלים.
ביקוש לאנרגיה בהובלת AI
אחד המנועים החדשים והלא צפויים לביקוש לאנרגיה הוא דווקא תחום הבינה המלאכותית. לפי ה־IEA, הצמיחה האדירה בהשקעות בתשתיות דיגיטליות, מרכזי נתונים, מערכות AI ורשתות ענן, צפויה להפוך בשנים הקרובות לגורם מהותי שמניע את הביקוש לחשמל ולגז טבעי. תעשיות הבינה המלאכותית נחשבות לצרכניות אנרגיה כבדות במיוחד, בשל הצורך בהפעלת שרתים רבי עוצמה והם נדרשים גם מערכות קירור מתקדמות, מה שמוביל לעלייה משמעותית בצריכת חשמל ומעודד מדינות וחברות אנרגיה להרחיב את השימוש בגז טבעי כמקור ייצור.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים,
הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לעלות בכ-15% עד 2035, כאשר עיקר הצמיחה נובע מהתפתחות תעשיות עתירות אנרגיה, ובראשן מרכזי נתונים ובינה מלאכותית. ה-IEA מעריכה כי ההשקעות העולמיות במרכזי נתונים יגיעו השנה ל-580 מיליארד דולר, סכום שגבוה מההשקעות השנתיות באספקת נפט.
במקביל, מתקבלות החלטות השקעה (FID) בהיקף שיא בפרויקטי LNG חדשים, שצפויים להגדיל את קיבולת הייצוא העולמית בכ-50% עד סוף העשור.
