הבוקר החל הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. ההחלטה לא תתקבל כנראה בימים הקרובים, אלא צפויה להתפרסם עד השבוע השני של חודש ינואר (90 יום אחרי פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, אסתר חיות - הנה מה שצריך לדעת על הדיון היום). הדיון וההחלטה צפויים להשפיע על הבורסה משום שיש להם השפעה רחבה על הכלכלה בישראל. בית המשפט מעולם לא פסל חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד, ולכן אם יחליט לעשות זאת תהיה זו החלטה תקדימית, שעשויה, לפי אזהרת המתנגדים להתערבות בג"ץ בחוקי יסוד, להוביל למשבר חוקתי בין הרשויות. 

מתחילת החודש, השקל נחלש ב-0.3% מול הדולר דולר שקל רציף -0.46%  ואף הגיע בשבוע שעבר לשער של 3.85 שקל. לקראת הדיון היום, שער הדולר יורד ב-1.2% לעומת השקל ונסחר סביב 3.8004 שקל לדולר. האסטרטג הראשי לענייני שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מודי שפריר, מוסר בסקירתו כי לקראת השבוע הגורלי השוק מבטא את הסיכונים המגולמים בשקל: "פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לעלות בשוק המט"ח, ונותרה גבוהה גם בשוק המניות המקומי". האירו אירו שקל רציף -0.53% , אגב, יורד גם הוא מול השקל.

כרגע, חוסר הוודאות ממשיך והחלטת ביהמ"ש העליון תקבע האם המשבר יכול להיות עמוק יותר. נכון לעכשיו כלכלנים רבים מעריכים כי אי הוודאות הולכת לעלות שלב- מה שיוביל לתנודתיות ברמה גבוהה יותר ממה שחווינו עד כה השנה. המשקיעים לא אוהבים חוסר ודאות. אם לא נראה שינוי שיעיד על ודאות, הכלכלנים לא פוסלים את האופציה של פיחות נוסף בשקל מול הדולר.

בחודשים האחרונים, גורמים נוספים הזיזו את השקל. בחודש מרץ השנה, הנשיא יצחק הרצוג דיבר על כך ש"הפשרה מתקרבת" וכתוצאה מכך השקל התחזק. בחודש יוני התקיימו שיחות בבית הנשיא בנוגע לפשרה - מה שתרם לעלייה נוספת של השקל. גם הדיווחים התקדמות הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה הובילו לכך, אך מנגד, בשבועות האחרונים, ניתן לראות שהמשקיעים מגלים פסימיות, גם לאור חוסר היציבות הפוליטית בישראל וגם לאור העובדה שעדיין לא ברור מי יהיה הנגיד הבא. אם יגיע לכאן נגיד "יס-מן", המשקיעים לא יאהבו את זה והדולר צפוי לעלות מול השקל.

• העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
• האם אנשי הקבע יוכלו להתאגד לארגון מקצועי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנקים וגופי השקעות רבים, ביניהם סיטי, דויטשה בנק וג'יי פי מורגן פסימיים ביחס לשקל. לדוגמא, בנק ההשקעות האמריקאי סיטי דיווח השבוע על כך שביצע שורט על השקל ורשם רווח נאה. בנק נוסף הוא דויטשה בנק אשר פרסמו מסמך עם הכותרת "השקל - זול אבל לא מעודד", שבו הם מעריכים כי "בטווח הקצר והבינוני יש גורמים כבדי משקל שימשיכו להעיק על המטבע הישראלי". כלכלני הבנק ציינו בין היתר את הדיון המשמעותי שיתקיים בבג"ץ היום בנושא עילת הסבירות, ואת החשש מהידרדרות למשבר חוקתי בתרחיש הפסימי.

גם ב- ג'י.פי מורגן פרסמו תחזית לא אופטימית במיוחד בנוגע למטבע המקומי. "סיכונים פוליטיים מקומיים ומתמשכים הובילו לשינוי מבני בהשקעות מוסדיים מקומיים, שהגדילו חשיפה לנכסים בחו"ל", כתבו וציינו כי הקשר בין התנהגות השקל לביצועי וול סטריט התנתק וכי הם מעריכים "שסביר להניח שהסיכון הפוליטי יישאר גבוה". עוד הוסיפו בבנק כי כעת הם "שומרים על תחזית 'דובית' בנוגע לשקל".

השבוע דיווחו במשרד האוצר על ירידה של 60% בהשקעות של משקיעים זרים בישראל ברבעון הראשון של 2023. הסקטור שנפגע הכי הרבה מכך הוא תחום ההייטק. חששות נוספות הן לקראת החלפתו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מלחיצה את המשקיעים ותורמת לפיחות השקל אל מול הדולר.

• הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
• השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק...

נכון להיום, לבנק ישראל יתרות מט"ח בסך 203 מיליארד דולר אך הוא בינתיים לא מתערב. "בנק ישראל עשוי להיות קרוב להתערבות בשוק המט"ח", אומר אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "נגיד בנק ישראל רמז שהמשך הפיחות יכול להוביל לעליית הריבית ו/או להתערבות במסחר במט"ח, אך בנק ישראל מעדיף שהשוק ימצא לבד מהי פרמיית הסיכון הנכונה בשוק המט"ח. אנחנו חושבים שהנסיבות עשויות לדחוף את בנק ישראל להתערבות קרובה בשוק המט"ח. ראשית, בנסיבות של היחלשות השקל בגלל אי הוודאות הפוליטית לא ברור איך השוק יכול למצוא שיווי משקל ופרמיית הסיכון הנכונה לשע"ח. זה בדיוק כמו להגיד איך ומתי יסתיים האירוע הפוליטי. 

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "היצעי מט"ח גררו להתחזקות השקל אל מתחת לרמת 3.8 שקל לדולר ו-4.08 שקל לאירו. אולם, החשש ממשבר חוקתי בצל דיוני בג"ץ, מגביל את פוטנציאל ייסוף השקל. המגמה החיובית שנרשמה בשוק המניות האמריקאי בימים האחרונים, תרמה לעודפי היצע מצד הגופים המוסדיים. רמת החשיפה המט"חית של הגופים המוסדיים העומדת בממוצע על כ-20%, מלמדת על עלייה בפוטנציאל התנודתיות, כאשר הגופים המוסדיים עשויים להגיב בעוצמה במקרה של עליות שערים בשוק המניות, או הסדר פשרה בסוגיות של הרפורמה המשפטית".