נפט
צילום: iStock

פסגת אופ"ק: היום הראשון הסתיים ללא הצהרה קונקרטית

לאחר שהשלים צניחה של 22% במהלך חודש נובמבר, המשקיעים דרוכים לקראת ההחלטה של ארגון אופ"ק. הארגון פרסם כי המשתתפים מסכימים כי יש לקצץ בתפוקה, אך נראה כי יש מחלוקת על הכמויות
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה אופ"ק נפט רוסיה
כאשר המדדים בוול סטריט סגורים הערב עקב יום אבל לזכרו של השניא לשעבר בוש, סקטור הסחורות מרכז הערב את רוב תשומת הלב. היום הראשון של פסגת אופ"ק ורוסיה הסתיים עם המלצה של הארגון להורדת תפוקות, אך ללא כל התייחסות קונקרטית לכמויות. מחיר הנפט עבר מעליות של 1% לירידות של 0.5% בתגובה להצהרה, כאשר המשקיעים ממתינים כעת להודעה הסופית שצפויה להתפרסם מחר בשעות הצהרים. מוקדם יותר הערב צייץ הנשיא טראמפ בחשבון הטוויטר שלו וטען כי הוא "מקווה שהארגון ישמור את התפוקות הנוכחיות. העולם לא רוצה לראות, ולא צריך לראות מחירי נפט גבוהים". הציוץ הערב של הנשיא   למרות ההתבטאויות של טראמפ, ע"פ הדיווחים הערב נראה כי הארגון צפוי להודיע מחר על צמצום. "לא דיברנו על מספרים עדיין, אך הסכמנו על הצורך לקצץ ", טען שר הנפט של עומאן הערב. לפי הערכות כעת הן כי הארגון הסכים על הורדת תפוקה של 1 מיליון חביות ליום, מדובר בכמות נמוכה יחסית להערכות שעלו בשבועות האחרונים. נציין כי בחודש שעבר דווח כי התפוקה של סעודיה עלתה עלתה לרמה של 10.6 מיליון חביות ביום, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1962. וזאת כאשר ארה"ב ממשיכה להפיק יותר מ-11 מיליון ביום. הסיכויים של הארגון להצליח לייצב את שוק הסחורות בעת הנוכחות נמוך במיוחד. כפי שציינו באוקטובר האחרון, התנאים בשוק הסחורות מזכירים את הסיטואציה של הירידות החדות בשנת 2014: עלייה חדה בהיצע הסחורה בעולם, האטה בפעילות הכלכלית (שרק מחריפה בשבועות האחרונים), וצמצום של כמות הכסף בעולם ע"י העולם. בהקשר של צמצום כמות הכסף בשווקים, נציין כי משרד האוצר האמריקני צפוי לגרוע כ-70 מיליארד דולר מהשווקים במהלך השבועיים הקרובים, וזאת במטרה להגדיל את מצבת המזומנים בקופתו לקראת סגירת 2018 (לכתבה המלאה). תהליך זה צפוי לגרום לתנודות חדות בשווקים, ושוק הסחורות הופך לפגיע במיוחד. גרף הנפט בעשורים האחרונים: חודש נובמבר היה הגרוע ביותר מאז 2008                              

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.