באופן רשמי הרכבים הסיניים היו חלק מהמתמודדות במכרז הענק של צה"ל לרכבים לקצינים. באופן רשמי הם פשוט לא זכו. אבל בחודשים האחרונים בחדררי חדרים נשאלות שאלות לא פשוטות לגבי הרכבים הסיניים. החשש הגדול שהם נמצאים בסופו של דבר בשליטת הממשל הסיני וככאלו הממשל יכול להאזין ולפרוץ למערכות הדיגיטליות של הרכבים האלו ולשאוב מידע מודיעיני ובכלל. הסינים חברים ולא חברים. זה תלוי כמובן באינטרסים שלהם, אבל האם ישראל יכולה לקחת סיכון? האם היא יכולה לספק גם אם באופן תיאורטי לגורם שבקשר עם האויבים הגדולים שלה יכולת לגשת לדטה כל כך מרשים ורחב?

דמיינו שיחה בין קציני צה"ל בדיבורית ברכב, דמיינו קצין צה"ל שמכניס את האייפון שלו לפלטפורמה הדיגיטלית ברכב. האם ליצרן הרכב יכולה להיות גישה למידע הזה ויכולת להאזין לאנשים ברכב? כן. האם לממשל הסיני ששולט במישררין או בעקיפין בחברות היצרניות יכולה להיות גישה? כן. וזה מסוכן. אולי זאת הסיבה שהסינים לא זכו היום, לא תשמעו את זה באופן רשמי. כלפי חוץ אחנו חברים.

מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל מודיעים על החברות הזוכות במכרז הליסינג הגדול לצה"ל: חברת אלדן וחברת פרי. המכרז כולל שכירות, תחזוקה וניהול של רכבים צמודים לאוכלוסיית הרבי-סרנים והרנ"גים בצה"ל וכן מענה ברכבים למשפחות ברוכות ילדים. המכרז מתקיים לקראת סיום החוזה הנוכחי ולאחר שהמכרז הקודם הוארך בשנה לאור המלחמה. הרכבים יחליפו את הרכבים הקיימים היום- סיאט איביזה, יונדאי i20 וקיה ריו. חלוקת הרכבים מדגמים: סקודה פאביה, קיה סטוניק, סקודה סקאלה, סקודה קאמיק ועבור אוכלוסיית הרמב"י אופל פרונטרה צפויה להתחיל ברבעון ג׳ 2025 ולהסתיים עד רבעון ב׳ 2028.

את המכרז שנחשב לאחד מהמכרזים הגדולים במשק, ניהלה יחידת סגן ראש מנה״ר לרכש יבשה בשיתוף ובהתאם לדרישות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה״ל. הזכיה בכפוף לעמידת החברות בכל דרישות המכרז ובתנאים כפי שהוצהרו על ידן. כחלק מתפיסת 'איכות וחווית השירות' של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה״ל, גובש מכרז ליסינג ״חכם״ עבור משרתי הקבע. מטרת המכרז היא להביא לשיפור משמעותי ומתן מענה מתאים לצורכי המשרתים, שיוכלו לבחור בין שתי קטגוריות רכבים: משפחתי קומפקטי וסופר מיני. המכרז שם דגש על מתן מענה מותאם לכלל האוכלוסיות, תקני הבטיחות, גודל הרכבים וחיסכון בדלק, כאשר הבחירה בין הקטגוריות השונות תהיה בתוספת תשלום על ידי הפרט. כמו כן, המכרז כולל שיפור שירות באמצעות פתרונות דיגיטליים מתקדמים, כגון אפליקציה ושירותי WhatsApp, על מנת להבטיח שירות יעיל וזמין למשתמשים.

• אלדן מצטרפת לבורסה, אבל הכסף נשאר במשפחה
• אלדן בוחנת הנפקה בבורסה לפי שווי של 1.2-1.4 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בצה"ל מפחדים מהסינים?

חלק גדול מהדגמים שהוצעו במכרז הם מתוצרת סין, לרבות מותגים מוכרים כמו צ'רי, MG ו-BYD. אף אחד מהדגמים המוזכרים לא זכה במכרז, הזכרנו את הסכנה ברכבים הסיניים - הסכנה הגדולה של הרכבים החשמליים הסינים - והאם להימנע מקניית רכב כזה?

הסיכון הביטחוני הטמון ברכבים סיניים אינו נושא חדש, אך המתיחות ההולכת וגוברת בין ארה"ב לסין, לצד הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים של ישראל, הופכים את האיום למוחשי יותר. החשש העיקרי נוגע ליכולת של האקרים או גורמים עוינים לנצל חולשות אבטחה ולבצע מתקפות סייבר דרך רשתות אינטרנט ורשתות אלחוטיות. אמנם כל רכב חשמלי עלול להיות מטרה למתקפה כזו, אך הדאגה סביב רכבים מתוצרת סין מקבלת משנה תוקף בשל הקשרים ההדוקים של יצרניות הרכב עם השלטון הסיני. מפעלי הרכב בסין נמצאים תחת השפעה ישירה או עקיפה של השלטון המקומי, והאפשרות שמידע יועבר לממשל היא סבירה למדי. המשמעות היא שכל רכב יכול לשמש ככלי לאיסוף מודיעין – למשל, קצינים בכירים שמנהלים שיחות רגישות ברכבם עשויים לחשוף מידע קריטי. מעבר לכך, ייתכן גם ניצול של מערכות הרכב למטרות זדוניות, כמו חדירה לרשתות מאובטחות או אפילו שליטה על מערכות חיוניות בתוך הרכב. גם אם חברות הרכב אינן משתפות פעולה באופן יזום עם הממשל הסיני, קשה להאמין שיוכלו להתנגד לדרישותיו במקרה הצורך.

מתקפות סייבר על רכבים: האם מדובר בתרחיש ריאלי? החשש המרכזי הוא מהאפשרות להשתלטות מרחוק על מערכות הרכב – בין אם לשם גניבת מידע אישי, שיבוש פעולתו, או אפילו גרימת תאונה באופן מכוון. כיום, רוב הרכבים החשמליים, ולא רק הסיניים, מקושרים לאינטרנט ומציעים עדכוני תוכנה מרחוק, גישה למערכות ניווט ואפשרות לתקשורת עם המוסך. אמנם טכנולוגיות אלו משפרות את חוויית המשתמש, אך הן יוצרות גם פרצות אבטחה חמורות. תרחישים מדאיגים כוללים השתלטות על היגוי, בלמים או מערכות קריטיות אחרות ברכב. למרות שמדובר במתקפה מורכבת הדורשת ציוד וידע מתקדמים, אין זה בלתי אפשרי. יצרניות הרכב משקיעות רבות במערכות הגנה, אך החשש הוא שבמקרה של יצרנים סיניים, רמת האבטחה נמוכה יותר, מה שמגביר את הסיכון לניצול חולשות קיימות.

• מודל 3 ב-185 אלף שקל? הטסלה הזולה מגיעה לישראל
• דאצ’יה מנסה להחזיר את החשמלית אל העם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• עודפי מלאי והנחות חריגות: שוק הרכב לקראת סוף השנה

הרכב כתחנת האזנה: סכנה למידע אישי ולבטחון הלאומי מעבר לסיכון הבטיחותי, רכבים מודרניים כוללים חיישנים, מצלמות ומיקרופונים, מה שהופך אותם לכלי פוטנציאלי לאיסוף מידע אישי. בתרחיש קיצוני, תוקף שמצליח לחדור למערכות אלו יכול לעקוב אחרי המשתמשים, לאסוף נתונים על תנועותיהם ואפילו להאזין לשיחותיהם.בישראל, משרד הביטחון כבר מבצע התאמות מסוימות לרכבים צבאיים, כולל ניטרול מערכות מדיה רגישות, אך רכבים פרטיים נותרו חשופים לסיכונים אלו. נוסף לכך, שקעי אבחון (OBD) ברכבים עלולים לשמש כנקודת חדירה נוספת. לאחרונה נחשפו פרצות אבטחה ברכבי BYD, שאפשרו פריצה למערכת דרך נקודת גישה זו. אמנם מדובר בפריצה שבוצעה באופן פיזי, אך היא מעידה על חולשות קיימות, שגורמים מדינתיים או ארגוני טרור יכולים לנצל בקנה מידה רחב יותר.

האם הרגולטורים יגבילו את כניסת הרכבים הסיניים? 

בארה"ב, כבר שוקלים חקיקה שתגביל מכירת רכבים עם רכיבים סיניים, מתוך חשש לאיסוף מידע על אזרחים אמריקאים. החשש המרכזי הוא שהנתונים שנאספים מהרכבים יועברו לממשלות זרות, מה שעלול להוות סיכון לביטחון הלאומי. מהלכים רגולטוריים כאלה עשויים לפגוע לא רק ביצרניות הרכב הסיניות, אלא גם במותגים גלובליים שנמצאים בבעלות חברות סיניות. לנוכח הסיכונים, נראה שגם אם יצרני הרכב הסיניים יזכו במכרזים בשווקים מערביים, יידרשו התאמות אבטחה משמעותיות, כולל דרישות סייבר מחמירות יותר. השאלה הגדולה היא האם צעדים אלו יספיקו כדי להבטיח את ביטחון המשתמשים ולמנוע ניצול של טכנולוגיות הרכב למטרות עוינות.