פתאל: צמיחה של 13% בהכנסות - 1.4 מיליארד שקל
רשת מלונות פתאל פתאל החזקות -0.61% מדווחת על צמיחה של 13% בהכנסות שעמדו על 1.4 מיליארד שקל, לצד צמצום ההפסד הנקי לכ-132 מיליון שקל. החברה מאשררת גם את תחיזיותיה השנתיות וצופה לסיים את 2024, עם הכנסות של 8 מיליארד שקל, ו-EBITDAR של כ-3 מיליארד שקל
הכנסות החברה ברבעון הראשון עמדו על כ-1.4 מיליארד שקל עליה של כ-13% ביחס לכ-1.24 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות נובעת בין היתר מפתיחת בתי מלון חדשים, עלייה באחוזי התפוסה, עלייה במחיר הממוצע לחדר ועלייה בשערי החליפין.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד מתואם (בנטרול תקן IFRS16) של כ-132 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-161.6 מיליון ברבעון הראשון בשנת 2023.
הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) עמד על כ-399 מיליון שקל, עליה של כ-35% בהשוואה לכ-294.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עם פרסום הדוחות, החברה מאשררת את תחזיותיה לשנת 2024, אותה היא צופה לסיים עם הכנסות של 7.8-8.2 מיליארד שקל, צמיחה של בין - 11%-6% ביחס לבשנת 2023. ה- EBITDAR צפוי לנוע בין 2.8-3.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-!-%9 לעומת אשתקד. כמו כן, החברה צופה כי עד סוף שנת 2027 היא תפתח 43 בתי מלון נוספים (על פי עסקאות החתומות כיום), שצפויים להניב לחברה EBITDA שנתית בהיקף של כ-400 מיליון שקל.
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שחר עקה, דירקטור וסמנכ"ל הכספים: "אנו ממשיכים להציג צמיחה ומסכמים את הרבעון הראשון של שנת 2024 עם עלייה בכל הפרמטרים, על אף שידוע שהרבעון הראשון הוא הרבעון החלש ביותר בענף התיירות. כמו כן היחסים הפיננסים של החברה ממשיכים להשתפר: ההון העצמי של החברה (לפני השפעת IFRS 16) עומד על 4.64 מיליארד שקל ומהווה כ-34% ממאזן החברה. גם יחס חוב ל- EBITDA השתפר וירד מתחילת הקורונה לכ- 4.81 נכון לתום הרבעון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הבנקים עולה 0.4%, מדד הביטוח מאבד 2.1%; מגמה חיובית בת"א
הלחץ על מניות הביטוח ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות, והמניות נסחרות בטריטוריה שלילית; הבנקים עולים ברקע המלצת בארקליס; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי ונסחרות בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
הבוקר נפתח עם לחץ משמעותי על מניות הביטוח. הסיבה? הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר. בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
מנגד, מניות הבנקים מקבלות רוח גבית. הבנקים הגדולים דיווחו על תוצאות חזקות בעונת הדוחות החולפת, ובבק ההשקעות ברקליס רואים בסקטור עדיין נקודת חוזק בשוק המקומי. על פי הסקירה האחרונה, ההמלצות נותרות חיוביות לשלושה בנקים: לאומי, פועלים ודיסקונט, בעוד ההמלצה על מזרחי טפחות נותרת "החזק". התוצאות ברבעון השלישי עלו על התחזיות כמעט בכל הפרמטרים, עם תשואה להון ממוצעת של 16.3%, צמיחת אשראי שנתית של כ-11% ושיפור חד ביחסי היעילות, שירדו לרמה ממוצעת של כ-35% בלבד, נמוך בהרבה מהבנקים בארה"ב ובאירופה. גם איכות הנכסים נותרה יציבה, עם ירידה בהלוואות הבעייתיות ועלייה ביחסי הכיסוי.
ברקליס מציינים כי הורדת הריבית כבר מגולמת במודלים של ההנהלות, וההשפעה של ירידה של 1% על הכנסות הריבית מוגדרת "שולית". קדימה, האנליסטים צופים מרווח ריבית מעט נמוך יותר ב-2026, אך עדיין צמיחת אשראי של 8% ותשואות להון שנעות בין 13.6% ל-17.4%, נתונים הגבוהים משמעותית מהממוצע הגלובלי. לאומי בולט ביעילות ובאיכות הנכסים, הפועלים נהנה מעודף הון גדול, ודיסקונט מציג פוטנציאל תשואה גבוה לטווח הארוך. מנגד, מזרחי-טפחות נתפס כמתומחר יחסית נכון, אך עדיין עם תשואה להון הגבוהה בסקטור. בשורה התחתונה, ברקליס ממשיכים לראות בבנקים חשיפה חיובית לכלכלה המקומית, כל עוד ההוצאות נשארות בשליטה והמשק שומר על סביבת צמיחה יציבה.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה - מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
